136. יש ממש בטענת המדינה שגם אם יקבע שהמים שסופקו לתובעים היו צריכים לעמוד בערכים המפורטים בתקנות "ענבר", שנכנסו לתוקף שנים מספר לאחר נטיעת המטעים, ולאחר שהתובעת בחרה לגדל שקדים בהתבסס על ידיעתה אודות איכות המים המסופקים לה, הרי שהדבר משליך בהכרח על מישור האחריות לנזק. מחוקק המשנה מטיל את האחריות בכל הנוגע למניעת חריגה מערכים אלו על ה"מפעיל" לפי התקנות, ובענייננו המט"ש הרלוונטי (מט"ש איילון, הנמצא בבעלות איגוד ערים איילון).
137. בהתאם לתקנה 4, חובת איגוד ערים איילון לעמוד, בין היתר, בריכוזים הנקובים בקבוצה ב' לתוספת הראשונה.
138. עמדת המדינה היא שככל שהיו חריגות במי הקולחין, הרי שהאחריות לכך מוטלת על ה"מפעיל", החב בחובת זהירות כלפי המשתמשים במים. על האיגוד היה לדגום את המים המגיעים למט"ש איילון על מנת לוודא כי אין במים חריגות מן הריכוזים הקבועים בתקנות, כאמור בתקנה 11(א) לתקנות. אם תוצאות הדיגום היו אכן מעידות על חריגה מריכוזי המלחים המותרים על פי התקנות, כטענת התובעים, הרי שהיה על האיגוד למנוע הזרמה של מים החורגים מריכוזי המלחים המותרים בתקנות למט"ש איילון וכן לפנות לתאגידים השונים בשטחו כדי לנסות ולמנוע מלכתחילה את קליטת השפכים החריגים במט"ש.
139. תקנה 12(ד) לתקנות ענבר מטילה על האיגוד את החובה ליידע את המשתמש במי הקולחין על כל חריגה מהערכים המרביים להשקיה חקלאית המנויים בתוספות לתקנות. המשרד להגנת הסביבה שב והתריע בפני איגוד ערים איילון על חובתו הכללית לפעול בהתאם לתקנות "ענבר" ועל החשש מפגיעה באיכות מי הקולחין היוצאים מן המט"ש אם לא יפעל בהתאם לחובתו.
140. מר פיני ליטמן- אחראי איכות המים במקורות, הסביר במהלך עדותו כי האחריות לטיב השפכים שנכנס למט"ש הוא של תאגיד המים, קרי "איגוד ערים איילון" וככל שיש חריגות במדדי המים, הרי שעל המט"ש ועליו בלבד, לטפל בבעיה .
141. המדינה טענה אפוא כי ככל שחלה רשלנות באספקת מי הקולחין לתובעים, הרי שהאחריות מוטלת לפתחו של הצד השלישי מס' 1 - איגוד ערים איילון.
142. איגוד ערים איילון טוען כי הוא זכאי ליהנות מהפטור של תקנה 4 (ה) לתקנות ענבר שעניינה חובות מפעיל המט"ש לאמור:
--- סוף עמוד 32 ---
"(ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יהיה מפעיל אחראי לאיכות הקולחין, אם החריגה באיכות הקולחין היתה לגבי ערכים הקבועים בתוספות הראשונה והשלישית בקבוצה ב' ו-ג', למעט: שמן מינרלי, חמצן מומס, pH וכלור נותר, והוא הוכיח שלא ניתן לטפל בהם בטכניקה המיטבית הזמינה וכי עשה כל שביכולתו כדי למנוע קליטת שפכים במט"ש, אשר הביאו לחריגה כאמור."