185. סקר הקרקע שביצע ד"ר אבידן במטע אב"ת ביום 12/1/2017, נערך בשלהי החורף ולכן לא ברור כיצד הנ"ל מתפלא כי הקרקע בעלת רטיבות גבוה, לאמור: "במספר מקומות בשטח, הקרקע הייתה בעלת רטיבות גבוהה ברמה של קיבול שדה למרות שלא הייתה השקיה בעונה זו, ושהסקר נערך מספר שבועות אחרי
--- סוף עמוד 42 ---
הגשמים". זאת, לעומת הבדיקות שערך השמאי עתריה בקרקע – במהלך חודש מאי 2013, טרם ביצוע העקירה. יתרה מכך, בדיקתו של ד"ר אבידן נערכה ב"כרב שחור", דהיינו, בשטח אדמה ללא גידולים חקלאיים אשר רק קולטת את מי הגשמים. בהיעדר "צרכנים" שישתו את המים, ברור שייוצרו עודפי מים, ולכן מובן שהבדיקה הנ"ל אינה יכולה להשליך על מטע ובו עצים היונקים את המים מהקרקע.
186. המונח "קיבול שדה" בו משתמש ד"ר אבידן, מתייחס למצב שבו נמצאת הקרקע כאשר המים חלחלו לעומק ונותרו מים זמינים לצמחים, בשכבות הקרקע העליונות.
187. פרופ' שוסיוב טען שד"ר אבידן אף סותר את עצמו בחוות הדעת, שכן מצד אחד כותב כי "הסקר נערך מספר שבועות אחרי הגשמים" (סע' 2 בעמ' 3 לחוות הדעת), ומאידך כאשר התבקש להתייחס לאפשרות של דליפת מים מהמאגר לשטחים הצמודים, כתב כי הרטיבות הדי גבוהה שמצא מקורה "כנראה מהגשמים שירדו באזור".
188. עוד טען פרופ' שוסיוב שמטע השקדים נטוע על גדודיות גבוהות באופן שלמעלה מ – 75% מהשורשים הפעילים מצויים מעל פני הקרקע הטבעית, בגדודית המנוקזת, ואינו מצוי בעומק האדמה כפי שבדק ד"ר אבידן. יוסבר, כי גדודיות הנן סדרה של רכסים מקבילים מעל פני האדמה הטבעית, הבנויים בשיפוע תלול ובמרווחים של שורות הנטיעה. בתקופה הרלוונטית וטרם העקירה, היו מטעי השקד נטועים על גדודיות לצורך שיפור הניקוז והאוורור בבית השורשים נטיעה על גבי גדודיות מאפשרת לשורשים להתפתח באזור מאוורר גם בקרקע כבדה.
189. לפיכך, כך לשיטתו של פרופ' שוסיוב, אין כל רלוונטיות לממצאיו של ד"ר אבידן בנוגע להיות הקרקע "קרקע כבדה" כביכול. יתרה מכך, נטיעת גדודיות הנה הדרך המקובלת והמומלצת על ידי משרד החקלאות בכל הנוגע לנטיעת מטעים על גבי קרקע כבדה. לא בכדי, לא ציין ד"ר אבידן כי המטעים היו נטועים על גדודיות, שכן די בעובדה זו, בכדי לסתור לחלוטין את מסקנותיו בחוות הדעת.
190. אם היו מקבלים את טענותיו של ד"ר אבידן ולפיהן במקרה של קרקע כבדה אין לטעת מטעים, להבנתו של פרופ' שוסיוב, מרבית מהמטעים בארץ כלל לא היו ניטעים.