204. נוכח ידענותו הרבה של מר חנוך בנושא גידול השקדים, שעליה לא הייתה מחלוקת, ניסיונו רב השנים, והיכרותו את המטע הספציפי מיום נטיעתו, ברור מדוע ראיתי ליתן לעדותו משקל משמעותי.
205. מר חנוך העיד שטיב המים היו ידועים לאגודה עובר לנטיעה, שכן איכות המים והקרקע הם שני הדברים החשובים שנבדקים לפני הנטיעה [1177, ש' 21-20], עוד הוסיף והעיד כי המים היו בדרגה סבירה במועד הנטיעה; אומנם היו ערכים שהיו גבוליים מבחינת השקד, "אבל בשום פנים ואופן לא דרש שהמים יפסלו להשקיית שקדים" [1179, ש' 23-19]. חנוך קיבל כל חודש מהאגודה בדיקות של המים לצורך בדיקת משטר המים והדישון [1210, ש' 24-7], כי האגודה ידעה לאורך השנים על איכות המים, ביצעה בדיקות לניטור המלחים ונקטה (בהצלחה) באמצעים כדי להדיח מלחים [1197-1196, ש' 20].
206. בת"א (שלום פ"ת) 27986-07-13 שלכטר נגד שמילוביץ ("שלכטר")]. בשלכטר, נדונה תביעה בין שני חקלאים בעלי שדות מצרנים כאשר עילת התביעה היא נזק לעצי התובע מריסוס שביצע הנתבע בחלקתו וגרם על פי הנטען נזק לעצי התובע. בית המשפט דשם מפי כב' השופט אמיר לוקשינסקי-גל זקף לחובת התובע את אי הבאתו לעדות של מדריך משרד החקלאות, אהוד חנוך ובלשונו של בית המשפט שם:
"לכשל ראייתי זה שבו לוקה התביעה, מצטרף מחדל ראייתי נוסף, והוא אי העדת המדריך המחוזי של משרד החקלאות שבחן את המטע בזמן אמת, מר אהוד חנוך. מדובר בעד מרכזי, שעדותו היתה יכולה לשפוך אור על הסוגיות שבמחלוקת. זאת, הן לנוכח מקצועיותו של המדריך המחוזי שאודותיה הכל הסכימו; הן לנוכח העובדה שהוא סייר בשטח בזמן אמת והתרשם ישירות מהפגיעה והתובע טרח והגיש מזכר שערך המדריך בזמן אמת; והן מאחר שמדובר בעובד ציבור, נציג של משרד החקלאות, שעדותו אמורה היתה להיות עדות אובייקטיבית ונטולת אינטרס (הגם שהוא מלווה את התובע בנסגרת תפקידו הציבורי). בעדותו של המדריך המחוזי היה טמון אפוא פוטנציאל ראייתי ניכר." (סעיף 15 לפסק הדין).
207. הדברים הללו הולמים את הראיות שהיו בפניי. גם מותב זה התרשם ממקצועיותו של מר חנוך ומהעובדה שהוא חסר פניות ונאמן לעובדות
--- סוף עמוד 46 ---
המדעיות. חלק ניכר מהמסמכים שהופקו על ידיו נעשו כאשר היה עובד מדינה. המומחה שמונה מטעם בית משפט זה לעניין הנזק התייחס למר חנוך באלו המילים "אני מכיר את המדריך אהוד חנוך ואני סומך עליו מקצועית" [1506, ש' 24-23].