208. התובעים אשר נעזרו במדריכים חקלאיים, לא טרחו להביא מי מהם לעדות בפניי, והדבר אומר דרשני. כידוע, אי העדת עד ללא הצדקה, מקים חזקה, הניתנת לסתירה, שאילו היה מובא העד לעדות, עדותו היתה מזיקה לצד החודל (ר' למשל ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו, פ"ד מה (4) 651)). במקרה דנא, לנוכח חשיבות שמיעת עמדתם של המדריכים מטעם התובעים יש לזקוף את עובדת אי העדתם לחובת התובעים.
209. חנוך העיד שהציע לאגודה לבצע בדיקות קרקע מעמיקות; שהאגודה עשתה בדיקות; שבבדיקות נמצא שעל חלק מהקרקע אפשר לטעת שקדים ועל חלק לא בגלל סיבות מקצועיות, כגון ערכי SP ו- SAR קיצוניים שנמצאו בקרקע (לשאלת בית המשפט, הסביר מר חנוך שמדובר באחוז הרטיבות של הקרקע ויחס נתרן וסידן בקרקע בהתאמה). לאור נתונים אלה מר חנוך מסר לאגודה מכתב עם המלצתו שלא לטעת בשטח אב"ת [1173-1172, ש' 24; 1175-1174, ש' 7].
210. מכתב זה לא הוצג לבית המשפט. לטענת הנתבעים האגודה הסתירה את המכתב שחנוך מסר לנציגיה לפני הנטיעה [1176-1175 ש' 11]. לטענת הנתבעים האגודה גם הסתירה את הבדיקות שביצעה למטעי אב"ת לפני הנטיעה וגילתה רק חלק מהבדיקות שנעשו במטעי אמ"ן [תיק 2141-2139]. יש רגליים לסברה של הנתבעים שהמכתב לא גולה בשל כך שתכנו מלמד שעוד לפני הנטיעה קיבלו התובעים חוות דעת שאין לשתול בקרקע האמורה שקדים בשל טיב הקרקע וסוגה. בלשונו של מר חנוך :
"ת. כשבאו אלי נציגים של אגודת הפלחה הזהרתי אותם ואמרתי להם שבחלקה הזאת אני לא רוצה שיטעו, אני לא מאשר נטיעת מטע ובגלל הניסיון שהיה עם קיבוץ צרעה הוצאתי מכתב לנציגים של אגודת הפלחה, נתתי להם את המכתב הזה, כתבתי להם שבשטח הזה והזה הם לא יטעו, לפחות לא בהסכמתי וגם לא יקבלו עליו מענק.
כב' השופט: יש לנו את המסמך הזה, רבותיי?
ת: המסמך הזה לא נמצא.
ש: אתה זוכר למי באגודת הפלחה נתת את המסמך?
--- סוף עמוד 47 ---
ת: נתתי את המסמך הזה לחיים אהרון וגם באחת הפגישות שמתועדות פה בתיקים יש אזכור שנתתי לו את המסמך הזה כי הייתה, הבאתי לשמה כמה מומחים מקצועיים כשהמטע התחיל לסבול ועשינו סיכום של הביקור וכתבתי שמה שנתתי לו מכתב כזה, לא הייתה שום התנגדות...
כב' השופט: המכתב עצמו לא נמצא, נכון? הוא נמצא?
עו"ד אמזל: לא.. זה משנת 2000 ו-,
עו"ד כהן: לפחות לא גולה.
ת: אבל אין התכחשות של הצדדים שהמכתב הזה אכן נכתב.