כב' השופט: לא יעלה על הדעת שחבריך יסתירו מסמך כזה חשוב. לא?
ת: בכל אופן יש עדים לכך שהמכתב הזה נכתב,
עו"ד בילבסקי: אולי לא ניסו לחפש אותו, כמו שהם ניסו לחפש מסמכים אחרים "
211. מהפרוטוקולים החלקיים של ועדת השיפוט, שקדמו לבדיקות הנוספות, עלה כי למצער היה ידוע במועד שהנטיעה שבמטעי אב"ת ב"קרקע בעיתית מבחינת כמויות משמעותיות של נתרן וגיר" [תיק 2143].
212. חנוך, שכאמור גידל בעצמו שקדים שהושקו במי מט"ש איילון (שלא הושפעו לרעה מאיכות המים לא כל שכן מתו), העיד שהשקד רגיש מאוד לעודפי מים [1175, 5-4], והסביר את תהליך תמותת העצים [1176, ש' 22-10]:
"בכל אופן השטח ניטע במקום שאני אמרתי שלא וזה לא היה כמה עשרות דונמים זה היה כמה מאות דונמים ו-, עכשיו, הסיפור מתחיל ככה, אם אתה רוצה שאני אכנס קצת לעניינים המקצועיים, עץ צעיר לא סובל מבעיות של אטימות בקרקע כשמערכת השורשים היא שטחית, הבעיה מתחילה כשהעץ גדול ויש... גדולה בין חלק העליון לבין החלק התחתון, בין... לבין השורשים ובחורף הרביעי והחמישי התחילה שמה באותו קטע שאני מדבר עליו, התחילה שמה דעיכה של המטע שנמשכה עד שהוא נפרד מאיתנו, זאת אומרת כבר לא היה טעם לגדל אותו ואנחנו ליווינו את זה גם ב 2- פגישות ב 2- שנים
--- סוף עמוד 48 ---
שונות מקצועיות עם, אני הבאתי עוד אנשי מקצוע, עוד אנשים שחולקים איתי את העבודה שלי במשרד החקלאות, גם מומחים למטעים וגם אנשי קרקע והוצאנו סיכום משותף מה לעשות, לעקור ולא להשאיר וגם למה זה קורה, למה זה קרה וגם הוצאנו הנחיות מקצועיות מה לעשות כי גם בשטחים אחרים היו בעיות כאלה של עמידת מים ונטיעה שהיא לא במקומה ואז המסקנה הייתה לעקור את המטע הזה, את החלק הזה הבעייתי."
213. גם חנוך נשאל על מטעי נחשון והשיב כי מעט התמותה שם, גם כן "נבעה מעודפי מים ולא משום סיבה אחרת" [1201, ש' 12].
214. חנוך הוסיף כי במטעי נחשון וגם במטעי אמ"ן יש תמותה גם היום בשנים גשומות מאד - "זה קורה גם עכשיו כשיש שנה גשומה מאוד במקומות שיש בעיות קרקע מתים עצים" [1201, ש' 24-23].
215. חנוך העיד כי אם הבעיה היתה במים, כל העצים היו צריכים למות ולמצער כל העצים היו צריכים לסבול וזה לא קרה, וכי בפועל העצים מתו דווקא באזורים שבהם אמר לחקלאים לא לטעת [עמ' 1201-1200, ש' 25.
216. חנוך העיד שבזמן אמת לא ראה סימני המלחה [1213, 15-10]. בנסיון לסתור זאת, הופנה בחקירתו למכתב המלצה אחד מתוך רבים שערך, ביחס למטעי נחם (ולא אב"ת), מיום 18.11.2009, בו צוין כי נראו סימני המלחה על הענפים והעלים [תיק 683], והומלץ "לבדוק מליחות בקרקע וע"פ תוצאות הבדיקה יש לבצע שטיפה בהתאם (תלוי גם בכמויות גשם שירדו במהלך החודש הקרוב). יש לבצע בדיקת מוליכות- מליחות בעומק מ 0- 30 ס"מ – 40 ס"מ 1/2 ק"ג לדגימה. רצוי לדגום מתחת לעץ סובל וגם מתחת לעץ שלא מראה סימני המלחה." חנוך השיב לשאלה כי מדובר בסוף עונת ההשקיה ויכול להיות שבחלקה אחת נראו סימנים בשנת 2009 [1219, ש' 14]. מעבר לכך, ההמלצה במסמך מלמדת שהאגודה עקבה וטיפלה בשוטף במלחים (הדיחה מלחים), והיא פועלת לרעת התביעה, ובוודאי שאין בה כדי להוכיח שבחלוף 3 שנים, פתאום, בלי תיעוד נוסף, מתו חלק מהעצים ממליחות.