לאור הקשיים הרבים העולים מהצוואה המאוחרת, הרי שלא בכדי הצוואה הייתה אך ורק ברשותה של התובעת, צוואה בכתב יד וללא נוכחותם של צדדים שלישיים אשר יתרשמו מרצונה של האם – וזו הוגשה על ידי התובעת רק לאחר שנחשפה לצוואה המוקדמת, כאשר קודם לכן הציגה רק את צוואת 2010.
94. אקדים ואומר, כי הנתבע לא הצביע על כל ראיה ממשית וישירה, שיש בה כדי להעיד על מעורבותה של התובעת בעריכת הצוואה. "תרומתה" היחידה של התובעת לצוואה המאוחרת, אשר הוכחה, היא העובדה שהתובעת הביאה לבית האבות, לבקשת אמה, עותק מצוואת 2010, מעבר לכך לא הוכח, כי בעת העריכה הייתה התובעת נוכחת, לא בגופה ובעצמה ולא בנוסח מילולי מעשה ידיה.
בהיעדר ראיות ישירות, טען הנתבע בסיכומיו, כי הנסיבות העולות מתוך הוראות הצוואה המאוחרת, הנסיבות שלפני עריכת הצוואה והנסיבות שלאחר פטירת המנוחה מובילות למסקנה כי התובעת נטלה חלק בעריכת הצוואה המאוחרת.
איני סבורה כך; בחינת הנסיבות עליהן מצביע הנתבע, אל מול העדויות והראיות שהונחו בפניי, מגלה שאין בהן ממש; כפי שאבאר להלן:
באשר לנסיבות העולות מתוך הצוואה המאוחרת-
95. הטענה בדבר היות הצוואה המאוחרת מכילה "התחשבנויות" בין הצדדים – לטענת הנתבע, בחינת הצוואה המאוחרת באספקלריה של צוואת 2010 מעלה, כי היא כוללת נושאים חדשים, שלא נזכרו בצוואת 2010 והוכח שהם בנפשה של התובעת, ועצם העובדה שנכללו בצוואה המאוחרת, יחד עם מכלול הראיות והעדויות, מהווים את רכיב "אי ההגינות" ומצביעים על כך שהצוואה המאוחרת נעשתה תחת לחץ, השפעה בלתי
--- סוף עמוד 44 ---
הוגנת ומעורבות פסולה של התובעת (סעיפים 18-13, 21 לסיכומי הנתבע); איני מקבלת טענה זו.
אני סבורה שאין בעובדה, כי נוספו עניינים חדשים בצוואה המאוחרת שלא בא זכרם בצוואת 2010 כדי להעיד על מעורבותה של התובעת בעריכת הצוואה. עריכת צוואה חדשה נועדה מן הסתם כדי לשנות, להוסיף ולגרוע מהוראות הצוואה הקודמת.
בחינת הראיות מלמדת על הטעם וההגיון בהוראות החדשות שהוספו לצוואה המאוחרת, לרבות בכל הנוגע לסוגיית השיפוץ בנכסים, ההשקעה והמאמץ של התובעת (ר' סעיף 86 י' לעיל); סוגיית כספי קופות הגמל (ר' סעיף 86 ט' לעיל); התמיכה הכלכלית בנתבע (ר' סעיף 86 ח' לעיל); תשלום שכר הדירה בגין מגוריה של התובעת (ר' סעיף 86 ז' לעיל), הרי שאין בכך כדי להעיד על מעורבות התובעת בעריכת הצוואה.
96. הטענה ביחס לחניות שבבניין – לטענת הנתבע, בחקירתה הנגדית הסבירה התובעת ארוכות את החשיבות של החניות בעיניה (סעיף 22 לסיכומי התשובה), ולשיטתו, יש בכך כדי לחזק ולבסס את הטענה בדבר מעורבות בעריכת הצוואה. איני מקבלת זאת. עניין החניות אינו "נושא חדש", אלא הוא הוסדר כבר קודם בצוואת 2010 (שם, סעיף ב' לצוואה). מכל מקום, ההגיון והטעם שהציגה התובעת להענקת החניות דווקא לה, לא נסתרו (ר' סעיף 86 ה' לעיל).