בהקשר לכך, יובהר, כי כשם שלטענת הנתבע מסרה לו המנוחה את הצוואה המוקדמת למשמורת (סעיף 12 לתצהיר הנתבע) "לפי בקשתה של אמא היא השביעה אותי לאחר תחקיר איפה אני עומד להניח את הצוואה, אמרתי לה בכספת בביתי. היא השביעה אותי שהצוואה לא תראה אור יום עד 30 יום מפטירתה" (עמ' 54, ש' 22-20); וביקשה להסתיר את קיומה מהתובעת, לא מן הנמנע כי מאותו טעם מסרה לתובעת את הצוואה המאוחרת למשמורת וביקשה להסתיר את קיומה מידיעת הנתבע.
101. הטענה בדבר הסתרת הצוואה המאוחרת לאחר פטירת המנוחה מעו"ד צ.כ – לטענת הנתבע, לאחר פטירת המנוחה פנתה התובעת לעו"ד צ.כ ושלחה לו את צוואת 2010; וזה העביר לנתבע, לבקשתו, את צוואת 2010 אשר נשלחה לו על ידי התובעת; עו"ד כ' מעולם לא הזכיר בעל פה או בכתב כי התובעת אמרה לו שיש בידיה צוואה מאוחרת, שאלמלא כן, הנתבע אולי לא היה מגיש לקיום את הצוואה המוקדמת (סעיף 27-26 לסיכומי הנתבע).
בחקירתה הנגדית הבהירה התובעת, כי לא הסתירה דבר, אלא לא מצאה תחילה את הצוואה המאוחרת ולכן העבירה לעו"ד צ.כ עותק מצוואת 2010: "...אני לא מצאתי את הצוואה האחרונה, פשוט לא מצאתי אותה, אז אמרתי שאשלח את מה שיש לי מתחת ליד בתקווה שאמצא אותה וכשאמצא אשלח... אני דיברתי איתו בטלפון ואני שלחתי לו את מה שהיה מתחת ידי. הצוואה ששלחתי לו אף פעם לא יצאה מהמגירה. אמרתי לך ששלחתי צילום. לא, אני לאמא נתתי צילום ואחר כך את הצוואה החדשה יחד עם הצילום לא שמתי באותה מגירה... איך את יודעת שלא ציינתי? אמרתי לו שיש צוואה נוספת, זה הכל, זה מה שאמרתי לו. הוא לא שאל אותי שאלות על זה ולא עניתי לו שום דבר על זה." (עמ' 73, ש' 32-20; עמ' 74, ש' 3-1).
לטענת הנתבע, אין אמת בטענת התובעת כי מסרה לעו"ד צ.כ טלפונית כי יש צוואה נוספת והיא לא מוצאת אותה, ולא בכדי לא הביאה התובעת את עו"ד צ.כ לתמוך בגרסתה זו. איני סבורה כך. אם הנתבע, אשר נטל ההוכחה מוטל עליו, מבקש לסתור טענה כזו או אחרת של התובעת, ראוי היה שהוא יפעל בעצמו לזמן את העד שיש בעדותו כדי לאשש את טענותיו ולהפריך את טענות התובעת; הימנעותו מלעשות כן פועלת לחובתו.
מכל מקום, לא ברור על מה מלין הנתבע, שהרי לאחר פטירת המנוחה גם הוא הסתיר מפני התובעת את דבר קיומה של צוואת 2011 (עמ' 61, ש' 7-1), תוך שניסה קודם לברר עימה האם מצאה צוואה בביתה של המנוחה (סעיף 13 לתצהיר הנתבע). כשם שלא ניתן