מהתכתובת בין העד לבין התובעת עולה, כי פניותיה אליו ואל אימו בעניינים שקשורים לדירתם ולבניין יצרו מתיחות קשה ביניהם, עד כדי התלהמות של ממש משני הכיוונים, עד כי איים על התובעת כי יגיש נגדה תלונה במשטרה אם לא תפסיק להטרידו (ת/16-ת/18).
אין ספק, אפוא, כי קיימת מתיחות קשה בין עד זה לבין התובעת.
לעומת זאת, ניכר כי לעד יש תקשורת טובה עם הנתבע (עמ' 33, ש' 27-26) "אני מכיר את ר' המון שנים ואני מאוד מעריך אותו כאדם" (עמ' 34, ש' 13-12), והנתבע אף שכר את שירותי העד כמתווך על מנת להשכיר את דירת המנוחה (עמ' 33, ש' 33-25; עמ' 44, ש' 6-1).
כמו כן, יש לזכור שעל פי צוואותיה של המנוחה הבעלות בדירה מס' 4, שם מתגורר העד יחד עם אימו, עוברת לנתבע, כך שלמעשה העד ו/או אימו עתידים להיות דיירים של הנתבע, על כל המשתמע מכך.
בנוסף, מהראיות שהובאו בפניי עולה, כי קודם לפטירת האם, החלה התובעת (ככל הנראה בעצה אחת עם הנתבע) לפעול משפטית כנגד אמו של העד, הגב' מ.ע, כדי לשלול את זכויותיה כדיירת מוגנת בדירה עקב אי תשלום שכר דירה משך 10 חודשים (ת/19);
--- סוף עמוד 56 ---
אולם, לאחר פטירת האם, הודיע הנתבע לתובעת, ביום 21.5.2019 (יום לפני הגשת הבקשה לקיום הצוואה המוקדמת), כי "...עם פטירת אמא כל הסיטואציה השתנתה, כלומר, רק עם אישור סופי של הצוואה על ידי בית המשפט, וכאשר כל אחד מאיתנו יידע סופית אילו נכסים יעברו לרשותו, יהיה רשאי היורש את דירת מ.ע לעשות ולפעול על פי דעתו, ראייתו וחשבונו כל העולה על אך עד אז לא תעשה שם פעולה משפטית או אחרת מכל סוג שהוא" (ת/20).
בנסיבות אלה, מסתמן כי העד מצוי בניגוד אינטרסים עם התובעת ולו בשל רצונה לשלול את זכויות הדיירות של אימו, בעוד הנתבע פעל כאמור להפסיק את ההליך המשפטי כנגדה.
לאור כל האמור לעיל, אני מוצאת כי העד אינו אובייקטיבי בסכסוך ועדותו נועדה לשרת את הנתבע. אעיר, כי גם את הייתי מוצאת ליתן משקל לעדותו, הרי שאין בה כדי לסייע אל מול טענות הצדדים; העד לא היה יכול להעיד על אירועי אלימות, אלא העיד ששמע צעקות מדירת המנוחה; עדותו לעניין טיפול התובעת בנכסים עבור המנוחה, אין בו כדי להוסיף, כי הדבר לא הוכחש והיה ידוע היטב אף לנתבע.
129. עדות עוה"ד גל מנשה ודרור מתתיהו- עדות עורכי הדין הנ"ל, מי שערכו את הצוואה המוקדמת ושימשו כעדי קיום לה, הוזמנו למתן עדות על ידי הנתבע. עדותם הייתה מהימנה וקוהרנטית, אולם אין לה כל רלוונטיות לצורך בחינת תוקפה של הצוואה המאוחרת.