41. על החובה לקיים את דברי המת והחופש לצוות נאמר בעמ"ש (ת"א) 5512-11-19 ט' נ' ג' א' (19.8.2020):
"החופש לצוות – יסוד מוסד בדיני צוואות. מהחופש לצוות נגזרת החובה לקיום הציווי – קו יסוד בדיני הזכייה על פי צוואה כמאמר הכתוב "קו היסוד של המחוקק בדיני צוואות אינו אלא לקיים את דברי המת" (ע"א 869/75 בריל נ' היועמ"ש פ"ד לב(1) 98, 102). קו יסוד זה - המצווה לקיים את דברי המת – חשיבותו הן בקביעת תוקפה של צוואה הן בפרשנותה. הוא מעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כחלק מזכותו של אדם לכבוד בחייו ובמותו וכחלק מזכות הקניין שלו... מהווה ביטוי לאוטונומיה של הרצון הפרטי... ומקורו במורשת התרבותית שלנו בהיותו עיקרון ידוע של המשפט העברי.
מכאן הזהירות הרבה שנדרשת עת מתבקש בית המשפט להכריע בשאלת תוקפה של צוואה במסגרת תובענה לקיומה ובשאלת מובנה של הצוואה במסגרת תובענה לפרשנותה שכן, בשתי אלה נדרש בית המשפט להחליט ולקבוע "אם יקומו דברי המת ואם יהיו כלא היו". והוא – איננו, "מכל הווייתו, מכל עצמותו, נשתיירו רק גיליונות
--- סוף עמוד 11 ---
נייר..." ואנו, השופטים, זרים למנוח שלא עמדנו מקרוב על אורחות חייו ועל מאווי לבבו, אנחנו מצווים על דבריו".
עילות ההתנגדות
42. כאמור לעיל, קבעתי כי סדר הדין יהיה ב"שיטת השכבות", כך שתידון תחילה הצוואה המאוחרת, ורק אם זו תתבטל, תידון הצוואה המוקדמת (החלטה מיום 4.10.2020; בקשה מס' 6). משכך, אבחן תחילה את עילות ההתנגדות של הנתבע ביחס לצוואה המאוחרת, ורק אם אלה יתקבלו ולא יהיה מקום ליתן לצוואה זו תוקף, אעבור לבחון את עילות ההתנגדות של התובעת ביחס לצוואה המוקדמת.
43. עילות ההתנגדות שהנתבע טען ביחס לצוואה המאוחרת הן כדקלמן:
האחת- העדר כשרות ויכולתו של המנוח להבחין בטיבה של צוואה (סעיף 26 לחוק הירושה);
השנייה- השפעה בלתי הוגנת של התובעת על המנוחה (סעיף 30(א) לחוק הירושה);
השלישית- מעורבות בעריכת הצוואה (סעיף 35 לחוק הירושה);
והרביעית- ביטול מחמת היות חלקים בצוואה לא חוקיים (סעיף 34 לחוק הירושה).
אדון בטענות אלה כסדרן.
פגמים בצוואה - נטל ההוכחה
44. ככלל, נטל השכנוע לקיומם של עילות ההתנגדות מוטל על בעל-הדין המתנגד לקיום הצוואה ככל שלא נפלו בגדריה פגמים צורניים; "הלכה פסוקה וקבועה היא שכשלפנינו צוואה שעל פניה נתמלאו בה כל הדרישות הצורניות, חזקה שהיא תקפה, ועל הטוען לפסלותה הראיה. ואולם, אם הצוואה פגומה בפגם זה או אחר, חובת הראיה מתהפכת, ועל הטוען לקיומה נטל ההוכחה שאמנם לפנינו צוואה שאין ספק באמיתותה, כולל החובה להוכיח את צלילות דעתו של המצווה, ושלא הופעלה על המצווה השפעה בלתי הוגנת וכדומה" [פרופ' ש' שילה, "פירוש לחוק הירושה תשכ"ה – 1965" (הוצאת נבו) בעמ' 232 (להלן – שילה)].