ובהמשך:
"האיסור על הצבעה כולל בחובו אפוא, כעניין פנימי, גם איסור על פעולות שכנוע, ויכוח והטפה, הנערכות בדלתיים סגורות ובלא נוכחות האידך גיסא ואשר מטרתן לקבוע את תוצאות ההצבעה, ואשר בכוחן גם להשפיע על תוצאות אלה" (פסקה 12 לפסק דינו של כב' הנשיא הש' ברק, כתוארו אז).
127. הרציונל עליו עומד בית המשפט העליון כמצוטט לעיל אינו פוסק מלִחְיות מחוץ לחדר הישיבות. הסכנות הכרוכות בפגיעה בשירות הציבורי כתוצאה מניגוד עניינים, קיימות ואף ביתר שאת, בממד הלא פורמאלי. זה שאינו מתועד, זה שאינו גלוי ואינו חשוף לביקורת ציבורית ואחרת. קבלת טענת ב"כ הנאשם 2, פירושה הסכמה עם מציאות שבה חבר מועצה השקוע "עד הצוואר" בניגוד עניינים, יוכל לפעול באופן חופשי לקדם את ענייניו הפרטיים ובלבד שיעשה זאת עד סיפה של דלת וועדת המשנה. טענה זו בהכרח אינה נכונה או מקובלת.
חוק התכנון והבניה אינו נורמה ממצה:
128. סעיף 47 לחוק התכנון והבניה אינו בבחינת נורמה הוליסטית ממצה ל"ניגוד עניינים". מדובר בנורמה אחת מבין שורה של נורמות השלובות זו בזו, משלימות האחת את השנייה ותכלית כולן, נטרול קיומו של ניגוד עניינים. לצדו של סעיף זה קיימות הוראות חוק נוספות, כללים, הנחיות כמו גם פסיקת בית המשפט אשר יוצקת תוכן לאותן נורמות, מעניקה להן את הפרשנות התכליתית הראויה והנה בבחינת משפט מקובל מחייב. יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בבג"ץ 5734/98 עזריאל נ' וועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל, פ"ד נג(2) 8:
"נמצא אפוא, כי אין מקום לראות את ההסדר שנקבע בחוק המתקן כהסדר הממצה בהכרח את כל ההיבטים הנוגעים להסדר ניגוד עניינים וכשולל את תחולתה הרחבה של ההלכה הפסוקה. אכן, סביב ההסדר הסטטוטורי בעניין ניגוד עניינים אין נוצרת מעטפת של "הסדר שלילי" באשר לעניינים שלא הוסדרו בחקיקה. סביב חקיקה המסדירה סוגיה" (פסקה 12 לפסק דינו של כב' הנשיא הש' ברק, כתוארו אז).
129. ובדומה ר' בג"צ 595/89 שמעון נ' הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים, פ"ד מד(1) 409:
"..שתיקת המחוקק אינה מתפרשת כדחיקת רגלם של הדינים ההלכתיים בדבר ניגוד העניינים מיחס זה. אכן, את שהמחוקק הסדיר במפורש הוא הסדיר במפורש, ואת שלא הסדיר במפורש הוא הניח לתחולתה של ההלכה הפסוקה. הלכה זו אינה מבוססת על פרשנותן של ההוראות החקוקות, שכן הוראות אלה אינן משתרעות על ענייננו. הלכה זו מבוססת על מעמדן העצמאי של הלכות בית המשפט בדבר ניגוד עניינים כחלק מהמשפט המקובל שלנו" (פסקה 5 לפסק דינו של כב' הנשיא הש' ברק, כתוארו אז).
130. למעשה, אין צורך להרחיק לכת וללמוד שסעיף 47 לחוק התכנון אינו הסדר ממצה, שכן בהמשכו של חוק, בסעיף 47(ג) לחוק נקבע כי: "הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית או האזרחית של אדם על פי כל דין אחר".
ע"פ 1542/19 מדינת ישראל נ' שמעון גוזלן:
131. כאמור, במסגרת האישום החמישי (רובע ט"ז), מיוחס לנאשם 2 כי קיבל שוחד משלושה קבלנים שזכו במכרז: יואל ישראל (הבעלים של חברת "האחים ישראל"); גלעד פרימק (הבעלים של חברת "פרימק בניה והשקעות") ושמעון גוזלן (הבעלים של חברת "שיא רפאל"). נגד גלעד פרימק ושמעון גוזלן (להלן: "גוזלן") הוגש כתב אישום נפרד בגין מתן שוחד לנאשם 2. תיק זה התנהל בפני מותב אחר, כב' השופט משניות במסגרת ת"פ (מחוזי ב"ש) 27901-04-17.