הנאשם 1 "תוקע מקלות" בגלגלים של עסקת נאשם 4 - יצחק אטיאס:
342. הנאשם 1 כועס ובצדק מנקודת מבטו, על כך שנאשם 4 מכר את המגרש ליצחק אטיאס בניגוד לסיכום, ומבלי שהוא שותף ברווחים. לא זו בלבד, בעקבות כך, יוצא כי הוא הפר את החוזה מול אורי אטיאס. מתוך שכך, הנאשם 1 יקשה על מימוש מכירת המגרש, בין היתר, בכך שיאסור על האדריכל חיים ורדה (שהגיש את התכנית לשינוי התב"ע) לעבוד עם יצחק אטיאס. כך מצאו הדברים ביטויים:
"יום למחרת, היום בוקר יום חמישי בבוקר ב – 12.00 בצהרים חיים ורדה מתקשר אליי. עכשיו אטיאס.. לא אורי... לא. אחד יצחק אטיאס... מאשקלון... הוא מתקשר לחיים ברדה... אותו. אני רוצה להיפגש איתך על התכניות... חיים מתקשר אלי, כבר חודשיים רודף אחרי, אמרתי לחיים אתה לא נפגש איתו. אבו [נאשם 4] מרים את הטלפון, אבו מרים את הטלפון ואומר לו, חיים למה אתה משחק את המשחקים האלה, למה אתה זה, ולמה אתה לא מוכן? אומר [הכוונה לחיים ורדה ד.ב.ט] תשמע, אני עם כל הכבוד לך, אני לא מוכן, אני לא מוכן להסתכסך עם החברים שלי. מי זה החברים שלך ... לתת לך הוראה אני בעל הבית, אני זה. אומר, תשמע אני לא מסתכסך עם חברים שלי. טוב , חיים רוצה להיפגש איתי, אני קבעתי איתו ב- 12.00 הייתי בטיול, חזרתי נפגשתי איתו ב- 12.00 הבן אדם אומר לי, אה, אני פוגש את אבו בחדר טוב, קראתי.. ואז הוא אומר, איך אתה רוצה ואיך אתה זה, איך אתה זה. אומר לו [הכוונה נ' 4 לורדה ד.ב.ט] אתה לא רוצה לתכנן, אני אקח מישהו לתכנן מחיפה.
יצחק:....
עמרם: לא משנה. אבו.... אני לא אסתכסך עם חברים, מי זה החברים... מה, אני לא בעל הבית של המגרש? הוא שואל את יצחק. יצחק ניסה למרוח פה שם. אמרתי לו, אתה לא, אתה בעל הבית... אתה בעל הבית... אתה לא בעל הבית של המגרש.
אברם: מה, באמת היה
עמרם: זה אמת".
343. יצוין כי דברים אלו של נאשם 1 בשיחה, כמעט זהים לדברים אותם מוסר נאשם 4 בחקירתו במשטרה:
"אחרי שהתב"ע אושרה הגיע אטיאס אחר מאשקלון וביקש לקנות את המגרש. אני עוד לא הבנתי בדיוק את הפרטים אז אמרתי לו ללכת לברדה, שהוא האדריכל שעשה את התב"ע, שיבדוק פרטים על המגרש. חזר אלי אטיאס ואמר לי שברדה אמר לו שהוא לא רוצה לשתף פעולה בגלל שאולי המגרש לא שלי ואולי זה של מישהו אחר. אני מיד התקשרתי לברדה ואמרתי לו 'בוא איתי לעמרם' הלכנו לעמרם בעירייה היינו שם אני, ברדה, עמרם ויצחק דרי. שאלתי את עמרם זה המגרש שלי? ועמרם ענה 'זה המגרש שלך, תעשה בו מה שאתה רוצה' ואז מכרתי את המגרש ליצחק אטיאס" (ת/249, עמ' 11).
344. זהות הדברים יש בה, ראשית, לחזק את הזיקה של נאשם 1 למגרש גם לאחר ביטול הסכם האופציה וכן עומדת בקנה אחד עם המופיע בזיכרון הדברים. זהות הדברים, יש בה כדי ללמד שהדברים אותם מוסר הנאשם 1 בשיחה בשעה שהוא לכאורה מסיח לתומו, הנם דברי אמת ואין לראותם כדברי רהב כפי שניסה לציירם בבית המשפט.
הנאשם 1 מודה שהוא זה שדאג לשינוי הייעוד:
345. בהמשך השיחה הנאשם 1 מאשר את עסקת השוחד על כל רכיבה, אף שאינו מכנה זאת כך: לנאשם 4 רווח במחיר אותו מכר לנאשם 1 את הקרקע; אלמלא מעורבותו של נאשם 1, לא הייתה אפשרות לשנות יעוד ולקבל אישור ל-28 יח"ד; הנאשם 1 היה הגורם שדאג לשינוי הייעוד; הנאשם 1 המשיך להיות שותף בקרקע גם לאחר ביטול הסכם האופציה:
"אברם: הוא מכיר בזה?
עמרם: בוודאי... בוא, תקשיב, תקשיב, אני קניתי ממנו את המגרש בסכום שסיכמתי איתו. הוא [נאשם 4] הבין שאין לו סיכוי בחיים לקבל שמה 28 יחידות דיור בכלל. זה... שיגיד תודה שהסכמתי לתת לו את המחיר הזה... רק שהתפוצצה העסקה עם... אמרתי, במקום להביא כסף לכל הסיפורים האלה וזה אמרתי לו בוא תיכנס איתי שותף, למה אני צריך עכשיו.. להביא מימון.
אברם: שהבן אדם יביא את הכסף נתחלק ביננו.
עמרם: ...אומר לי [נאשם 4] מה אתה משוגע... לא שלך אתה רוצה את הכסף בוא אני אביא לך אותו, נגמר, צא מזה. מה, אחרי שהבאתי את היחידות אתה אומר לי זה שלך?
אברם: הדברים כתובים ביניכם..."