סיכום ביניים:
527. אף לא אחד מהאנשים שהיו מעורבים בתיווך יחידות האוויר, תומך בגרסתו של הנאשם 1. לא רק שאינם תומכים, מרביתם המוחלט שולל באופן פוזיטיבי כי נאשם 1 תיווך ביחידות אוויר. שלילת גרסתו של הנאשם 1 לא באה רק מצדם של כאלה שחששו להיקשר לעבירת שוחד, אלא גם מכאלה שאין להם כל אינטרס "להעלים" את פועלו הנטען של נאשם 1, כשהדברים מכוונים לעו"ד אביטל, עו"ד מיכאל צילקר, דוד אזוגי ואפילו נאשם 2 שלא ידע לפרט על גרסת חברו הטוב, נאשם 1.
528. ונזכיר, גרסתו של נאשם 1 מלכתחילה הנה גרסה כבושה, מתפתחת, נטולת היגיון, הנשענת על כרעי תרנגולת. שלילת הטענה בדבר כספי שניתנו בעד תיווך, מעניקה משקל רב יותר לחזקה העובדתית ולפיה הנזקקים לשירותם של עובד הציבור אינם נותנים לו את מתנותיהם, אלא כדי שיעשה להם חסד במילוי תפקידו.
ראיות התומכות בכך שאין המדובר בתיווך וכי הכספים שקיבל הנם כספי שוחד:
העדר הצורך בנאשם 1 כמתווך :
529. הנאשם 1 הסביר כי דוד יפרח פנה אליו על מנת שישיג עבורו יחידות אוויר. כפי שפורט מעלה, לא היה לנאשם 1 הסבר ממשי מדוע יפרח יפנה דווקא אליו. חוסר הסבירות בחלק זה של גרסתו, מתחזק בשים לב לכך שמלכתחילה לא היה צורך בנאשם 1 על מנת לדעת מי מחזיק ברשותו יחידות אוויר. ההחלטה להעניק ליזם יחידות אוויר אינה שונה מכל החלטה אחרת של ועדת המשנה או המליאה, וככזו, היא מועלית על גבי פרוטוקול שמפורסם ופתוח לעיונו של הציבור. נאשם 1 הסביר בעדותו בבית המשפט "אני יוצא מנקודת הנחה שכל החלטה של מועצת העיר או של הוועדות של העיר, כולם יודעים, כן" (עמ' 547 לפרו' מיום 3.12.19).
530. בנוסף לאמור, עובד העירייה יעקב גרשוני ששימש בין היתר כמנהל מחלקת היטלי השבחה מסר בהודעתו (ת/175 שהוגשה חלף עדות ראשית) כי במסגרת תפקידו ניהל תיק רישום מסודר בדבר מאגר זכויות האוויר. לדבריו "המאגר היה חשוף לכל מי שהיה מעונין, אני ניהלתי את הרישום של המאגר וכל מי שפנה אלי, נתתי לו לראות את המאגר" (ת/175, עמ' 1). המאגר היה רשום במחשב ובכתב. המאגר נוהל משנת 2003 ועד לסיום תפקידו בעירייה בשנת 2008.
531. נלמד שקבלן או יזם שביקש לדעת למי יש יחידות אוויר, יכול היה לקבל את האינפורמציה הזו בקלות רבה ובאופן מוסדר. כאן המקום להזכיר כי בשונה מהקבלן שמעון גוזלן (רובע ט"ז) שבנה לראשונה בעיר אשדוד, אין חולק שדוד יפרח הנו קבלן ותיק שפעל בעיר אשדוד ומכיר מלפני ומלפנים את הנעשה בה. כך גם אלי שאבי (שעבד עם דוד יפרח) מסר בעדותו כי ישנה רשימה של מאגרי היחידות הצפות בעירייה וכולם ידעו לגביה.
532. נזכיר כי נאשם 1 מעולם לא עסק לפני כן בתיווך ובפרט לא בתיווך יחידות אוויר. נאשם 1 לא פרסם עצמו כמתווך ולא היה ידוע ככזה. פנייה אליו בנסיבות המתוארות אך על מנת שיתווך אינה מסתברת, אלא אם כן, הדבר קשור לתפקידו הציבורי.
533. העובדה שבפועל שולם תיווך לעו"ד אביטל אינה משנה מהדברים שכן מי ששילם לעו"ד אביטל היו בעלי המאגר ולא חברת "מגדלי נוף" (ור' בעניין זה תיאורו של עו"ד אביטל על כך שפנה בשמו של אזוגי לקבלנים באשדוד).
קבלת שכר טרחה חודשיים לפני החתימה על ההסכם:
534. ההסכם הכתוב להעברת יחידות האוויר מאזוגי דוד ל"מגדלי נוף" נחתם ביום 31.8.05. חרף עובדה זו שאינה שנויה במחלוקת, הנאשם 1 מוציא חשבונית לתשלום כבר ביום 3.7.05 כחודשיים(!) לפני החתימה על ההסכם. הכסף הועבר אליו בפועל ביום 22.7.05.
535. דרך עסקים רגילה, שהיא כמעט בבחינת ידיעה שיפוטית, ששכרו של המתווך מתקבל רק לאחר שהעסקה מושלמת והחוזה נחתם. פעולת התיווך במהותה, תלוית הצלחה, שהשכר בגינה נגזר באחוזים משוויה. הוצאת חשבונית על ידי הנאשם 1 חודשיים לפני חתימת ההסכם נשוא התיווך, חותרת תחת טענת התיווך ואינה יכולה לדור עמה בכפיפה אחת.
536. בעדותו בבית המשפט הנאשם 1 ניסה להסביר כי החשבונית הוצאה לאחר שנחתם ההסכם הראשון עם דוד אביטל. אין בדברים אלו של נאשם 1 כדי ליישב את הסתירה. לא הוצג שום "הסכם ראשון". עו"ד אביטל בכלל מכחיש כל קשר מול נאשם 1 ביחס לתיווך, כאשר בכל קונסטלציה, ברור כי אף אחד מן הצדדים לא היה משלם לנאשם 1 שכר תיווך בטרם נחתם בפועל הסכם רשמי מול אזוגי.
537. טענת הנאשם 1 מגיעה לכדי אבסורד בשים לב לכך שרק ביום 29.6.05 אישרה המליאה את מתן יחידות האוויר למשפחת אזוגי (ר' נספח ב' לת/16). קשר כלשהו בין הדברים, אם בכלל, יכול להיות בזיקה לאישור יחידות האוויר במעורבות נאשם 1 ולא לדמי תיווך עבור עסקה מוגמרת.
כתיבת חשבונית כוזבת – על ידי נאשם 1 - וביטולה:
538. המשטרה תפסה כמוצג את פנקסי החשבוניות של חברת "אמרי נועם". בתוך הפנקס נתפסה החשבונית מס' 003 שנכתבה בתחילה עבור פרויקט "מגדלי נוף" ובוטלה על ידי סימון X וציון בכתב: "מבוטלת, ראה חשבונית מס' 4". בחשבונית 003 שאין חולק שיועדה עבור התשלום בפרויקט "מגדלי נוף" באשדוד, נכתב: "לכבוד: ים אור בנייה והשקעות אשקלון", ובפרטים: "טיפול וקידום פרויקטים באשקלון".
539. ירון מרגי העיד ביחס לחשבונית זו כי נאשם 2 הגיע אליו למשרד והגיש לו חשבונית עבור התיווך עליה רשם "טיפול וקידום פרויקטים באשקלון". לדבריו סירב לקבלה "ואמרתי לו שאני לא מוכן לשלם על משהו שהוא לא נכון, שכשיחליף לי את החשבון בדיוק על העסקה שבוצעה" (עמוד 272 לפרו' מיום 4.1.18).
540. הנאשם 1 אינו מכחיש כי הוא זה שכתב את המופיע בחשבונית 003 ו- 004. לדבריו, מי שביקש ממנו להוציא חשבונית על חברת "ים אור בניה" באשקלון היה דוד יפרח (שכאמור מכחיש בכלל קשר עם הנאשם 1). הוא סירב, אמר לו כי לא עשה דבר באשקלון, והוא לא יודע במה מדובר. אף שכך, הוא רשם את הכיתוב על חשבונית 003 בהתאם למה שהתבקש אבל "לא היה שלם עם זה". אחרי 10 דקות שוחח שוב עם דוד יפרח, ואמר לו שהוא לא מוכן להוציא חשבונית על דברים שלא עשה והוציא חשבונית מתוקנת, מספר 004 שמדברת על מגדלי נוף באשדוד. דוד יפרח כאמור מכחיש כל קשר של נאשם 1 לפרויקט.
541. חוסר המהימנות של גרסת של נאשם 1 ביחס לפרויקט זה בכללותו, חולש גם על רכיב זה בדברים אותם הוא מוסר. הנאשם 1 מלכתחילה לא מסר כל גרסה ביחס לחשבונית זו, וזאת גם בגרסאותיו הכבושות גם לאחר שהוצגה לו בתחילה רק חשבונית מס' 004. רק לאחר שמוטחת בו חשבונית מס' 003 והפרטים הכוזבים בה, נזכר לפתע בהשתלשלות האירועים ובחרטה שאחזה בו.
542. גם השוני בין הכיתוב על החשבוניות אינו מקרי. אם השוני בחשבוניות היה נעוץ רק ברצון לשייך את ההוצאה לפרויקט אחר, או אז מצופה היה שהשוני היחיד יהיה בשם הפרויקט ובמקומו. ברם, בחשבונית המקורית שנכתבה על ידי הנאשם 1 (מס' 003) מצוין כי מדובר ב: "טיפול וקידום פרויקטים באשקלון", בעוד שבחשבונית המתוקנת מצוין: "תיווך וטיפול ברכישת יח"ד בפרויקט רוגוזין". השינוי במיקום הפרויקט מביא גם לשינוי בטיב השירות שניתן.
543. אין המדובר בסמנטיקה והדבר נעשה בכוונת מכוון: ככל שמדובר בפרויקט בעיר אשקלון (כפי שצוין בתחילה בחשבונית 003) או אז אין בעייתיות לציין כי מדובר בקידום פרויקטים שכן אין מניעה שחבר מועצה בעיר אשדוד יעסוק בקידום פרויקטים נדל"ניים באשקלון. מנגד, בשעה שהפרויקט נעשה בעיר אשדוד, הדבר אסור ועל כן יש צורך גם לשנות את טיב השירות שניתן מ"קידום" ל"תיווך" ובכך להעלים אסמכתאות שתלמדנה על שירות שניתן בעד מילוי תפקידו של נאשם 1.
העדר פרט מהותי בחשבוניות:
544. הנאשם 1 טוען כי תיווך ביחידות הדיור ואת שכרו קיבל כנגזרת ממספר היחידות אותן תיווך. חרף כך שמדובר בנתון מהותי, הדבר לא מוצא כל ביטוי בחשבוניות ולמעשה, אין כל פירוט כיצד הגיעו לסכום הנקוב.