615. הנאשם 2 אינו חולק על תוכן המסמך, אלא אודות המועד שבו נרשם ההסכם והתקופה אליה הוא מתייחס. לטענת הנאשם 2, המדובר בטעות קולמוס והכוונה היא להסכם מתחדש משנת 2010 (ור' בהקשר לכך, ס' 116-114 לסיכומי ההגנה). הסכם זה הוצג לזיוה כהן בחקירה במשטרה ואף שהודפס מתוך דיסק מחשבי "קדמת עדן", טענה כי אינה מכירה אותו ולא היא זו שרשמה אותו (ת/218, עמ' 22). מכלול הראיות בתיק מלמד כי מסמך זה, אף שאינו חתום, משקף נאמנה את ההסכמות בין נאשם 2 לזיוה כהן.
616. כהערה מקדימה, יש להפנות לכך שהחוזים בעניינו של הנאשם 2, על דרך הכלל, נעשים בדיעבד, לאחר סיכום בעל פה. נאשם 2 עמד על כך בחקירתו במשטרה והדבר מצא ביטוי מוחשי בהסכמים הכתובים ברובע ט"ז. הדברים נאמרים על מנת ללמד כי גם אם יכול והסכם לא נערך פיזית בשנת 2000, הוא נועד לעגן פעילות ממשית של הנאשם 2 עבור זיוה כהן שתחילתה בשנת 2000.
617. המדובר במסמך שהודפס מתוך מחשב של חברת "קדמת עדן". אין טענה כי מסמך זה הושתל במחשבי קדמת עדן או זויף על ידי מאן דהוא. טענת ההגנה בדבר טעות הקלדה של השנה, מגלמת בתוכה, מכללא, אישור לכך שהנאשם 2 אכן התבקש לקדם את פרויקט מבוא אשדוד (אולם בתקופה מאוחרת). בכך נסתרת טענת ההגנה לפיה נאשם 2 לא התבקש לקדם הפרויקט ושירותיו לא נשכרו לשם כך.
618. אשר לתאריך המופיע בהסכם, טענת ההגנה לפיה מדובר בטעות קולמוס כך שבמקום שנת 2010 נרשם שנת 2000 אינה מסתברת בשום דרך. הפעילות המשותפת של זיוה כהן ונאשם 2 בנוגע לקרקע האמורה, החלה לפי דבריהם כבר בתחילת שנות ה-2000. כך ר' בין היתר, ת/215, עמ' 5, שם ציינה זיוה כהן כי הנאשם 2 תיווך בינה לבין שדה עוזיה בשנת 2001 או 2002; ת/243(א), עמ' 12, שם נאשם 2 מציין כי: "אם אני לא טועה, שנת 2000-2001 פנתה אלי זיוה על קרקע שנקראת שדה עוזיה באשדוד"; ת/245, עמ' 10, שם הנאשם 2 אף מקדים את מועד תחילת המעורבות שלו ושל זיוה כהן בנוגע ל"מבוא אשדוד": "הקרקע הזאת בהיותי ממלא מקום ראש העיר התבקשתי לאשר ניהול משא ומתן ברכישת הקרקע על ידי עיריית אשדוד. הדבר לא יצא לפועל. זה היה בשנת 97-98. אז הצעתי לזיוה שכדאי לה לבוא להיכנס למשא ומתן כי זה וועד והם רוצים לדבר עם אנשים פרטיים ולא מוסדות. ולא יצא כלום. לקחתי אותה הראיתי לה את הקרקע ואחרי מספר שנים היא פנתה אלי [...] ש: עולה לכאורה שאתה הצעת את המגרש לזיוה כהן עוד בשנת 2000-2001 לפני שהקמת את חברת כד-גל נכון? ת: בטח."
619. דברים אחרונים אלו ולפיהם ההתקשרות נעשתה עוד בטרם הוקמה "כדגל" מתיישבים עם נוסח ההסכם המתחדש שנחתם אישית מול "יצחק דרי" ולא מול חברת "כדגל" (וזאת בשונה למשל מהחוזים שנחתמו מול היזמים ברובע ט"ז).
620. אכן, חברת "מבוא אשדוד" מבחינה פורמלית, טרם הוקמה בשנת 2000, אולם הפרויקט נדון כבר בסוף שנות ה-90 בשעה שהנאשם 2 כיהן כממלא מקום ראש העירייה. גם זיוה כהן טוענת כי בקשתו של נאשם 2 להיכנס כשותף בפרויקט נעשתה "עוד לפני הרכישה משדה עוזיה" (ת/214, עמ' 5). הקמת חברת "מבוא אשדוד" נעשתה בסמוך לכך בשנת 2002 (וראה דו"ח D&B סומן ערן שפי 18.2.14).
621. אם בכל אלה אין די, הרי שמסמך ההתקשרות המתחדש הוצג לנאשם 2 בחקירתו במשטרה מיום 18.2.14 (ת/197) והתבקשה התייחסותו אליו. הנאשם 2 לא טוען דבר וחצי דבר לגבי האותנטיות של המסמך, אדרבא, הוא מפליג בתיאורים הנוגעים להיסטוריה שקדמה לעריכתו ובהמשך אף מתייחס לאמור בחלק מהסעיפים הכתובים בו (שם, עמ' 4). האופן בו תיאר הנאשם 2 את חלקו בהסכם נמצא בהלימה עם הטענה הכללית אותה העלה ולפיה הוא לא ראה כל בעייתיות בכך שחבר מועצה פועל עבור יזם ובלבד שהוא אינו משתתף או מצביע בישיבות הקשורות לאותו יזם. נוסף לכך, זיוה כהן טענה כי ביחס לכל פרויקט עם הנאשם 2, נחתם הסכם ספציפי. ביחס למבוא אשדוד לא נערך הסכם שכזה (ת/218, ש' 609).
622. ההסכם עצמו, חולש גם על השנים בהם היה נאשם 2 חבר בוועדת המשנה (רק בשנת 2006 חדל נאשם 2 מלהיות חבר בוועדה). אין חולק כי בשנים בהן כיהן כחבר ועדה הייתה באפשרותו להשפיע ישירות על הפרויקט. ויוזכר כי אין צורך להוכיח כי מקבל השוחד פעל עבור נותן השוחד ודי בכך שהמתת ניתנה בעד פעולה הקשורה לתפקידו.
623. אחרון אך לא לפי סדר חשיבות: כפי שיפורט, הנאשם 2 היה מעורב בקידום הפרויקט, הרבה לפני שנת 2010, בפרט בשנים 2006, 2007, 2008 בואכה שנת 2010, לרבות פגישות פנימיות בהשתתפות היזמים והוצאת עשרות אלפי שקלים מכיסו עבור קבלת אישור המנהל. גם אם לא היה בשנים אלו חבר ועדה, חלק מפעולות אלו קשורות לתפקידו הציבורי או התאפשרו בשל תפקידו זה (ור' אישום חמישי - הפרק הדן בפרשנות המרחיבה שניתנה בפסיקה למונח "בעד פעולה הקשורה לתפקידו").
624. אין זו מקריות שעיקר פעילותו של נאשם 2 מבוצעת בשנים אלו ולא לפני כן שכן בטרם ניתן אישור המנהל בשנת 2006 (לכך שהרכישה נכללת בהסדר המעבר) ממילא גם לא הייתה אפשרות לדון בתכניות ספציפיות הקשורות אליו במסגרת וועדת המשנה.
625. לא היה בעדותו של הנאשם 2 בבית המשפט כדי לשנות את התמונה הראייתית הברורה הנוגעת למסמך זה. הנאשם 2 הודרך על ידי סנגורו במרבית חקירתו הראשית ואף שטען כי מדובר בטעות, לא הסביר מדוע לשיטתו מדובר בשנת 2010 ולא בשנה אחרת מוקדמת יותר.
מתן האופציה לנאשם 2 להיכנס בשותפות של 50% עם זיוה כהן ב"מבוא אשדוד":
626. הנאשם 2 מאשר כי בסמוך לאחר רכישת הקרקע קיבל מזיוה כהן אופציה להיכנס כשותף שלה ב-50% בפרויקט "מבוא אשדוד". לטענת ההגנה האופציה הותנתה בכך שנאשם 2 "יישא בתשלומים כמו יתר השותפים"; לא הובאו כל ראיות לכך שהנאשם 2 התבקש לעשות דבר הנוגע לעיריית אשדוד, או שכלל היה מסוגל לסייע בעניינים הנזכרים באישום (ר' סעיף 113 לסיכומי ההגנה).
627. בניגוד לטיעוני ההגנה, הוכח בפני בית המשפט כי מתן האופציה, בתנאיה, היו מתת שניתנה לנאשם 2 בעד קידום פרויקט מבוא אשדוד בזיקה לתפקידו הציבורי. ברבות הימים, משלא עלה בידי נאשם 2 לממש את האופציה, היא הוחלפה על ידי זיוה כהן במתת אחרת: חלק מסוים מהסך של מיליון וחצי ₪ שניתנו לו בשנת 2011. ובמה דברים אמורים.
628. פרויקט שדה עוזיה כולל קרוב ל-200 דונם (!) שאמורים להפוך לחלק משטחה העירוני של העיר אשדוד. גם אם חלקה של זיוה כהן ב"מבוא אשדוד" היה עשרים אחוז ובהמשך הצטמצם לעשרה אחוז, עדיין מדובר בכניסה לשותפות בפרויקט נדל''ן גדול. מתן האופציה לאיש ציבור להיות שותף בפרויקט נדל"ני עצום, יש בה בנסיבות מסוימות, גם אם נעשית בתנאי שוק, משום מתת (ור' עניין אסא).
629. בענייננו, שילוב התנאים בהם ניתנה האופציה לנאשם 2 הם אלה שיוצרים במובהק את המתת: הוסכם בין זיוה כהן לנאשם 2 שרכישת המניות עם מימוש האופציה תעשה במחיר עלות ("קוסט"), היינו כזה שאינו מגלם בתוכו את השבחת הקרקע לאחר אישור התכניות; בנוסף, בשונה ממהלך עסקים רגיל, האופציה לא הוגבלה בזמן, כך שהיה ביכולתו של נאשם 2 לממש את האופציה בכל עת, גם בחלוף שנים (ור' ביחס לכך דברי נאשם 2 ב-ת/243, עמ' 12).
630. זיוה כהן ציינה את הרווח הגלום במתן האופציה לנאשם 2 בתנאים האמורים: "אם יצחק דרי היה מביא לי כסף בקוסט כדי לרכוש 5%, לא היה לי רווח. דרי יכול היה למכור את ה-5% שלו באיזה סכום שהוא ירצה" (ת/218, עמ' 17).
631. נאשם 2 בחקירתו אף ציין כי: "הפרויקט היה אמור להכניס לי מיליונים" (ת/196, עמ' 20). לאור האמור, אין פליאה אפוא שגם בסיכומי ההגנה לא הוכחש שעצם מתן האופציה, "אף שלא מומשה יצרה אינטרס כלכלי שלו בהצלחת הפרויקט" (ר' ס' 119 לסיכומי ההגנה).
632. אליבא כל העדים שתיארו את זיוה כהן, המדובר באשת עסקים מנוסה, בעלת חושים חדים. זיוה כהן העידה על עצמה: "תמיד אני כועסת שאני צריכה לשלם" (ת/215, עמ' 4). מכאן התהייה: מדוע זיוה כהן תסכים לתת לנאשם 2 חצי מהמניות שלה בפרויקט נדל"ן עצום ללא כל רווח.
633. תשובת נאשם 2 היא כי: "...היא ניתנה על רקע בקיאותו בעסקי בנייה ומערכת היחסים החמה וארוכת השנים שבינו ובין גברת כהן" וכי "עיקר הטיפול היה ייעוץ והעברת מידע מזדמן (באופן חוקי) וכן טיפול ברמ"י ובהוראות המעבר" (ר' סעיפים 120-119 לסיכומי ההגנה).
634. נימוק זה אינו משכנע בלשון המעטה. בתחילת שנות האלפיים נאשם 2 סיים זה מכבר את תפקידיו בשכר בעיריית אשדוד. אין חולק שבאותה עת לא היה ביכולתו להביא הון עצמי לרכישת אותם אחוזים שהוצעו לו כאופציה. המציאות הוכיחה זאת. נאשם 2 וזיוה כהן בחקירותיהם תיארו זאת. לזיוה כהן מנגד, עסקים חובקי עולם המגלגלים לדבריה, עשרות ומאות מיליוני שקלים בשנה. חלק מעסקי הנדל"ן שלה היא מנהלת בנאמנות עבור אנשי עסקים מהארץ ומחו"ל. זיוה כהן אינה זקוקה לגיוס "הון עצמי" לצורך אחזקותיה ב"מבוא אשדוד". אף שכך, מבין כל האנשים בעולם, דווקא לנאשם 2 חבר מועצה (ובאותה העת גם חבר ועדת המשנה) בעיר אשדוד היא מציעה להיכנס כשותף ללא רווח מצידה בתנאים חריגים ביותר. אין לנאשם 2 השכלה פורמלית בתחום הבניה, הוא אינו אדריכל, עורך דין, איש כספים או יזם. "היתרון היחסי" שקיים לגביו הוא בזיקה לתפקידיו הציבוריים כחבר מועצה בעיר אשדוד.
635. זאת ועוד, לטענת הנאשם 2, נפגש לראשונה עם זיוה כהן בעת ששימש ממלא מקום ראש העיר, בשנת 98-99, אגב השלמת בניית בניין ה"ממוניה". נדמה כי כבר במפגש ראשון זה ההפרדה בין שיקולים פוליטיים לשיקולים מקצועיים לא הייתה "נר לרגליו". כך נאשם 2 מתאר את המפגש הראשון עם זיוה כהן: "ראיתי אותה איזה יום יצאה מראש העיר כועסת, ואני לא הכרתי אותה שאלתי אותה למה היא כועסת, והיא אפילו זלזלה בי. שאלתי מי את, אמרה לי זיוה כהן. הצגתי את עצמי אמרתי שאולי אוכל לעזור לה. אמרה לי מה הבעיות שלה, כמו שאמרתי קודם. כממלא מקום עיר ביקשתי ממנה שבמוצאי המימונה תעשה שם חגיגת מימונה מאוד גדולה ותזמין את ראש הממשלה, ובתמורה ביקשתי מכל העובדים הבכירים בעירייה שיקדמו לה את הפרויקט. אנחנו מדברים על 98-99" (ת/237, עמ' 6).
636. על הרקע המתואר, נקל להבין מדוע כאשר הנאשם 2 מתבקש בחקירותיו המאוחרות להסביר מדוע זיוה כהן לימים תציע לו להיות שותף ב"מבוא אשדוד", הוא מציין כאפשרות: "היא זכרה לי את חסד הממוניה" (ת/243, עמ' 14). בהתייחסו למועד שבו פנתה אליו הנאשמת 6 בנוגע ל-"מבוא אשדוד", נאשם 2 מציין: "אם אני לא טועה בשנת 2000-2001 פנתה אלי זיוה על קרקע שנקראת קרקע שדה עוזיה באשדוד שנמצאת ליד תחנת הרכבת...זיוה שאלה אותה, האם אני מכיר את הקרקע... מה ידוע לי על הקרקע הזאת... כי הציעו לה את הקרקע. אמרתי לזיוה שאני מכיר את הקרקע עוד מהיותי ממלא מקום ראש העיר אשדוד" (ת/243, עמ' 11).
637. מן המקובץ עולה כי אותה היכרות "רבת שנים" שהייתה חלק מהסיבות הנטענות להפוך את הנאשם 2 לשותף (בתנאים מיוחדים) הייתה של שנתיים שלוש לכל היותר, כולל תקופה שבה עוד שימש ממלא מקום ראש העיר.
638. מתן האופציה לא נעשה בחלל ריק, אלא הוא ביטוי נוסף לאותו "הסכם התקשרות מתחדש". מנקודת מבטו של נאשם 2, הותרתה של האופציה "פתוחה" מאפשרת לו להחליט בהתאם למצב הפרויקט האם ומתי כדאי לו להיכנס כשותף. כפי שיפורט בהמשך, הנאשם 2 מבחינתו בכל מקרה "לא עובד חינם". אחת שהאפשרות לממש את האופציה ירדה מן הפרק הוא קיבל תמורה אחרת על פועלו (חלק מהסך של 1.5 מיליון ₪). מנקודת מבטה של זיוה כהן יש במנגנון האופציה יתרון כפול, גם תמורה עבור קידום הפרויקט (שכאמור הנה תלוית הצלחה) וגם יצירתו של תמריץ ברור לנאשם 2 לפעול להצלחת הפרויקט.
פעולות לקידום פרויקט "מבוא אשדוד" על-ידי נאשם 2:
639. בניגוד לטענה ולפיה מתן האופציה לא הותנה בביצוע פעולות כלשהן וממילא לא נעשה בזיקה לתפקידו של נאשם 2, חומר הראיות שהונח בפני בית המשפט מלמד אחרת. נאשם 2 היה רחוק מלהיות רק שותף "בכוח" לפרויקט. גם בתקופה שבה היה "רק" חבר מועצה וחבר מליאה, הייתה לנאשם 2 מתוקף תפקידו יכולת השפעה ישירה ועקיפה על מהלכים, לרבות גישה למידע שאין לציבור הרחב. ואכן, הנאשם 2 פעל נמרצות מטעמה של זיוה כהן, על מנת לקדם את פרויקט "מבוא אשדוד", בעירייה ומחוצה לה ושימש עבורה כ"עובד מן המניין".
640. בטרם פעולות אלו תפורטנה, יודגש כי לצורך ביסוס עבירת השוחד, די בכך שהמתת ניתנה בעד פעולה הקשורה בעבודתו של עובד הציבור, כאשר בהתאם להוראת סעיף 294(ד)(2) לחוק: "במשפט על שוחד, לא יזקק בית המשפט לטענה שהלוקח לא עשה או אף לא התכוון או אף לא היה מוסמך או רשאי לעשות את הפעולה".
"היומנים":
641. לטענת זיוה כהן במשטרה, המעורבות של הנאשם 2 ב"מבוא אשדוד" באה לידיי ביטוי רק בכך שתיווך בינה לבין "שדה עוזיהו": "יצחק דרי לא היה מעורב בתכנון של מבוא אשדוד – ביג. החלק שלו התמצה בתיווך שעשה בינינו לבין המושב" (ת/214, עמ' 5).
642. זיוה כהן, תיעדה ורשמה ביומן, בכתב ידה, את כל הפגישות והמשימות שקיימה או שעליה לבצע במסגרת עסקיה. זיוה כהן נתנה "סימני מקרא" למופיע ביומן: "אלה דברים שאני רושמת לעצמי לזכור, לעשות. מה שסיימתי אני מסמנת ווי ומה שלא סיימתי ואני צריכה עוד לחזור אליו אני רושמת ווי עם קו עליו. אם לא רשום ליד השורה דבר, זה אומר שזה משהו שלא הגעתי אליו ואני מעבירה אותו ליום למחרת". לדבריה, את שמו הנאשם 2 היא רושמת "דרעי" ולא "דרי": "כן. זה השם שלו. לא?" (ת/216, עמ' 11). כך שותפה של זיוה למבוא אשדוד, יואב קפלן, תיאר את התנהלותה: "סופר מסודרת... כל מה שקשור בכסף הכל בכתובים... בגדול היא בודקת כל הוצאות כולל ריביות בבנקים" (ת/191, עמ' 5). הואיל ומדובר בתיעוד שנעשה בזמן אמת, כחלק משגרת יומה של זיוה, כאשר לצד כל רישום, מעקב אחר יישומו, בהצטרף לרושם כי זיוה כהן פעלה באופן יסודי, שלא לומר אובססיבי, לגבי עסקיה ומשימותיה, המשקל שיינתן למופיע ביומן, יהא מוגבר.
643. כמכלול, מהיומן שתוכנו הוצג למעורבים השונים ואושר על ידם, עולה כי מעורבותו של הנאשם 2 בקידום פרויקט "מבוא אשדוד" הייתה נרחבת, אינטנסיבית ומשמעותית, הרבה יותר מזו שביקשו זיוה כהן ונאשם 2 לצייר. כך ולא באופן ממצה הדברים באו ליידי ביטוי:
644. בתאריך 12.3.07, רשום "להביא כסף למבוא אשדוד, יצחק דרעי בנימין שרבט"; ביום 13.3.07 "יצחק דרעי – כסף ביג"; בתאריך 18.3.07 "תיאום עם דרעי על מיקום הפגישה...(מחר) דרעי – כסף מבוא אשדוד"; בתאריך 04.4.12 "דרעי – כסף מבוא אשדוד". ביחס לרישומים אלו, הסבירה זיוה כהן כי הכוונה בכסף שדרי אמור היה לגייס באמצעות משקיע צרפתי (ת/218, עמ' 12).
645. בתאריך 22.4.07, כתוב "(בהכנה) יואב קפלן – הסכם עם דרעי. דרעי – כסף למבוא אשדוד". לדבריה של זיוה כהן, ההסכם נגע לכך שנאשם 2 יצג קבוצת משקיעים גרמנית בקשר להקמת האצטדיון.
646. בתאריך 09.5.07, רשום "יצחק דרעי – האיש שלו, חלקה שלוש, הסכם יזמות מבוא אשדוד לעניין תשעה דונם מבוא אשדוד". לדברי זיוה כהן, הסכם היזמות נגע לאצטדיון, הרישום בנוגע לתשעת הדונמים, עניינו קליינט שנאשם 2 הציע ביחס לתשעה דונם במבוא אשדוד.
647. בתאריך 14.5.07, מופיע רישום "יצחק דרעי – החזר 75,000 ₪ + כסף למבוא אשדוד, הכוכב בנושא רישום העירייה". לדברי זיוה כהן, מדובר בהבאת משקיע למבוא אשדוד ואילו הרישום בעירייה בטעות שויך ל"מבוא אשדוד" והכוונה היא ל"בית שמש".
648. בתאריך 20.5.07, מופיע רישום "דרעי – כסף לאשדוד...הסכם יזמות מבוא אשדוד (לשלוח לו), העירייה מוכנה לחתום". לטענת זיוה כהן, הכסף עניינו המשקיע הצרפתי ואילו הסכם היזמות קשור לכך שנאשם 2 טען שהעירייה מוכנה שהוא יעבוד ביחד איתם על האצטדיון ב"מבוא אשדוד".
649. בתאריך 27.1.08, מופיע הרישום "דרעי – כסף, דרעי – רות שוורץ, דרעי – הסכם בנושא אוניברסיטה, דרעי – החלטת וועדת ערר". לטענת זיוה כהן, רישום האוניברסיטה נגע לרעיון להקים כזו במקום מכללה באשדוד. היא אינה יודעת לגבי איזה וועדת ערר מדובר. כשהחוקרת מציגה בפניה כי בתאריך 30.1.08 התקבלה החלטה בוועדת הערר במבוא אשדוד, טוענת כי היא אינה חושבת שיש קשר.
650. בתאריך 24.2.08, מופיע רישום "יצחק דרעי – כסף, יצחק דרעי – היתר אשדוד". לטענת זיוה כהן, דובר על הלוואת כסף של משקיע ולגבי היתר אשדוד, ייתכן ורצתה לשאול את הנאשם 2 ביחס להיתר של "מבוא אשדוד".
651. בתאריך 30.7.07, הופיע רישום "מבוא אשדוד אצל יואב קפלן יצחק דרעי"; "דירקטוריון יצחק דרעי". זיוה כהן טענה במשטרה כי אין קשר בין ישיבת הדירקטוריון לבין הישיבה שלה עם דרי. גם אם מדובר בישיבות נפרדות, עצם נוכחותו של הנאשם 2 בישיבות הנ"ל, לא הוכחשה.
652. בתאריך 18.10.07, מופיע הרישום "יצחק דרעי – חומר על אשדוד" ואילו בתאריך 25.12.07 "דרעי נושא אשדוד הודיע שלא יוכל להגיע". לא ניתנה התייחסות של זיוה כהן לרישום זה.
653. בתאריך 20.1.08, מופיע רישום "דרעי – החלטת וועדת ערר אשדוד". לדברי זיוה כהן: "אני דיברתי עם דרי על וועדת ערר באשדוד. אני כל הזמן דיברתי עם דרי לגבי אשדוד... תמיד הייתי מדברת איתו על אשדוד. זה טבעי".
654. בתאריך 21.1.08, מופיע רישום "דרעי – ערפת – אשדוד האם דיבר עם צילקר". לטענת זיוה כהן, מדובר על מגרש באשדוד שנקנה על ידי ערבי מחברת "אלקו" וניסתה להצילו (ת/218, ש' 487).
655. בתאריך 27.1.08, מופיע רישום "דרעי – החלטת וועדת ערר אשדוד". לדברי זיוה כהן, היא אינה יודעת על איזה וועדה מדובר. למרות ששמה של אשדוד מצוין במפורש, לטענה, אין זה מחויב שאכן מדובר בעיר אשדוד (שם, עמ' 15).
656. בתאריך 10.2.08, מופיע רישום "דרעי – נושא היתר אשדוד". לדברי זיוה כהן, לא הספיקה לדבר איתו לגבי נושא זה אבל בוודאי שהיא מדברת איתו על אשדוד וזו עשייה יומיומית "יש הבדל גדול בין זה לבין לתת שוחד". יצוין כי גם בתאריך 24.2.08 מופיע רישום "יצחק דרעי היתר אשדוד", לגביו זיוה כהן טענה כי אין לה מה להוסיף.
657. בתאריך 21-22.2.08, מופיע הרישום: "יואב קפלן – 30 דונם לדבר עם יצחק"; לדברי זיוה כהן, היה לנאשם 2 לקוח שהיה מעוניין לשכור 30 דונם מהמתחם הדרומי, אולם בסוף הוחלט שלא להתקשר עמו.
658. בתאריך 09.3.08, מופיע רישום "דרעי – היתרי בניה של ביג". לדברי זיוה כהן, אכן שוחחה איתו לגבי היתרי הבניה וזה טבעי שתדבר איתו על כך, כמו גם על כל העסקים שלה.
659. הינה, בניגוד לנטען, מעורבותו של הנאשם 2 בנוגע לפרויקט "מבוא אשדוד" כללה גיוס משקיעים; ייצוג יזמים בבניית האצטדיון; מציאת שוכרים או בעלי עניין לחלקים שונים במכלול הקרקעות, בין אם בחלקה של תשעה דונם ובין אם בגודל של 30 דונם; הקמת אוניברסיטה וביצוע שיחות עם צבי צילקר, בשליחותה של זיוה כהן (אף שלדבריה צילקר ידיד נפש שלה). יודגש כי כל הפרויקטים המדוברים היו חלק מהעתיד להיבנות ב"מבוא אשדוד".
660. נאשם 2 הסביר בחקירותיו במשטרה כי לא ביצע את כל האמור בתרשומות, ואילו חלקן הארי של המשימות שהוטלו עליו נוגע לקבלת אינפורמציה מגורמים שונים בעירייה: "תיאורטית זיוה יכלה לשאול בעצמה אבל היא העדיפה לפנות אלי" (ת/196, עמ' 22). הסברים אלו אינם מעוררים אמון רב.
661. פעילותו של הנאשם 2 לא התמצתה רק במפורט לעיל.
662. כך על גבי בקשה להיתר למרכז מסחרי "ביג" שמהווה חלק מפרויקט "מבוא אשדוד", מצוין "נמסר על ידי יצחק דרי ב 05.02.07". אין צורך בשירותיו של הנאשם 2 כ"דוור" או "שליח". התשובה מדוע בכל זאת הטריח עצמו נאשם 2 למסור מסמכים מתבררת עד מהירה: על הכריכה של הבקשה מצוין בצמידות לשמו של יצחק דרי: "סוכם להסתפק בחוזה לעניין הבעלות ולהתחיל הטיפול והערות בדיקה".
663. בכך שהטיפול בהיתר החל טרם הבעלות על הקרקע הוסדרה באופן מלא וברישום סטטוטורי, נחסך זמן רב ליזמים. אין זו מקריות שסיכום זה נעשה אגב השליחות שביצע הנאשם 2. הדבר הוצג לזיוה כהן אשר מצדה טענה כי אינה אחראית על הכתוב ואינה יכולה להביע דעה בנושא. נאשם 2 פחות זהיר בלשונו ומוסר: "ייתכן שהייתה בעיה עם הבעלות וכדי שהוועדה תוכל להתקדם, יכול להיות שזיוה מסרה לי את זה ואני הסברתי להם מה הבעלות" (ת/197, עמ' 12).
664. בנוסף, נאשם 2 זומן יחד עם זיוה כהן ויואב קפלן לפגישה שנקבעה ליום 8.11.07 "בנושא עררים באשדוד" ביחד עם, ערן שרגא, איתן בר זאב ושלום זינגר. לזיוה כהן לא היה הסבר מדוע הנאשם 2 זומן לפגישה שכזו, ולדבריה לא בטוחה אם בכלל הפגישה התקיימה. הנאשם 2 קושר עצמו לישיבה זו ומוסר: "אני בא עם זיוה כיועץ. כל מה שקשור באשדוד ובכל נושא שאני מטפל בו, זיוה סמכה עלי. פה מזיכרון ולא מבדיקה שהגישו תוכנית ביג לבניה כל השוכרים באשדוד הגישו מכתבי ערר נגד הקמת ביג. אני לא זוכר מה היה בישיבה, אם אני הצעתי, הצעתי מה שהייתי מציע בכל פעם לכל אדם, וזה לקחת יועמ"ש ולהתמודד בזה מול וועדת ערר" (ת/197, עמ' 13). נזכיר כי במקביל לייעוץ שנותן הנאשם כיצד לפעול בוועדת הערר, הוא מכהן כחבר מליאה וחבר מועצה ש(אמור) להיות אמון על האינטרס הציבורי. את דברי נאשם 2 לפיהם הוא רק הציע לשכור שירותיו של עורך דין, בית משפט דוחה בשתי ידיים.
665. על גבי עותק של עתירה מנהלית דחופה שהוגשה לבית המשפט המחוזי נגד הוועדה המקומית על ידי חברת "שער הרכבת" נמצא הכיתוב: "זיוה שלום, יואב מבקש להראות המצ"ב לידי דרי, חייבים שהדיון בוועדה לא יידחה מ- 26 לחודש כדי שלא יעכבו אותנו דרך בית משפט. תודה מירי". מתוכן הכיתוב עולה בבירור כי הדרישה היא שנאשם 2 יוודא קיום הישיבה של וועדת המשנה במועד המקורי, תוך יצירת עובדה מוגמרת טרם הדיון בעתירה. כיתוב זה הוצג לזיוה כהן אשר בשלב זה כבר מודה: "לדרי היה מותר לקבל שכר טרחה ולעבוד, וזה לא פגום. אין לזה קשר לטענה שלכם שבשנת 2007 שולם שוחד לכוכבים שם..." (ת/218, עמ' 20). גם נאשם 2 מאשר התוכן ולדבריו: "אולי הכוונה שאני אבקש מיו"ר הוועדה מראש העיר, ממהנדס העיר, שיקיימו דיון, שינסו לזרז את זה... אני לא זוכר, לפי המסמכים שאת מראה לי, ייתכן מאד שביקשתי או מראש העיר או ממהנדס העיר, שיקיימו דיון, הם קיימו דיון" (ת/197, עמ' 15). הדבר המפתיע ביחס לתשובה זו נוגע לקלות הבלתי נסבלת שבה הנאשם 2 מתאר כיצד התערב בסדר יומה של הוועדה בעודו חבר מועצה לטובת אינטרסים כלכליים של היזמים עבורם הוא עובד.
666. ביומנה של זיוה כהן מופיעים מספר רישומים הנוגעים לפגישות שאמורות להיערך יחד עם יואב קפלן בעניינו של הנאשם 2. כך, למשל, בתאריך 13.10.10, מופיע ציטוט: "(מחר) יואב קפלן – החלטה בנושא דרעי"; בתאריך 19.10.10: "יואב קפלן – לגבי מחר + יצחק דרעי"; בתאריך 28.10.10: "יואב קפלן – נושא דרעי". לזיוה כהן לא היה כל הסבר מדוע הנאשם 2 הוא מושא לשיחה עם יואב קפלן. נזכיר כי הקשר העסקי המשותף היחיד בין יואב קפלן לבין זיוה כהן נוגע ל"מבוא אשדוד".
667. על רקע "העקבות" הרבות שהותירו מעשיו של נאשם 2 במסמכים, אין פליאה כי חרף טענתה של זיוה כהן שנאשם 2 לא סייע לה (למעט התיווך) היא הודתה שהציפייה שלה הייתה שכך יעשה על ידו: "לא ציפיתי. זה היה מובן מאליו. אם את חברה שלי את צריכה תמיד לשמור עלי. זה לא טבעי. ש: לא דיברת עם דרי מפורשות על זה? ת: לא צריכה. אם את צריכה לבקש מאנשים שאת נמצאת איתם הרבה זמן, דבר כזה אז את לא בסביבה הנכונה. אם את חושבת שמישהו מקורב אלייך ואת צריכה לבקש ממנו, אז הוא לא מקורב. את רואה עני בפתח, את תתני לו שקל. זה מובן מאליו. זה טבעי. זה הלקסיקון שלי בכל אופן. אבל דרי לא יכול היה לעזור לי. הוא כבר לא היה שם. הוא היה בהתנדבות שם" (ת/218, עמ' 11).
668. דבריה של זיוה כהן שצוטטו לעיל, אינם פליטת פה שכן זו נשאלה פעם נוספת בהמשך החקירה האם הנאשם 2 סייע לה בפרויקט "מבוא אשדוד" מול העירייה, וענתה: "אני מאוד מקווה שכן אחרת הוא לא חבר כמו שהוא טוען שהוא חבר אני מקווה שאלו היו פני הדברים והוא חבר. זה היה ברור לי שהוא עוזר לי. אבל בין זה לבין להוציא כסף עבורי בשביל העזרה הזאת המרחק הוא רב מאוד" (ת/218, עמ' 23).
669. המפורט לעיל מלמד כי מעורבותו של נאשם 2 נגעה למצער בייעוץ בנושאים תכנוניים הקשורים לוועדת ערר, היתרים, ייזום פרויקטים בגדרי השטח, התערבות בסדר היום של הוועדה המחוזית, פנייה לגורמים מקצועיים ופקידותיים ועוד. מעורבות נאשם 2 נפרסה על פני שנים רבות ובפרט החל משנת 2006 עד לשנת 2011. פעולות אלו קשורות במישרין ובעקיפין לתפקידו הציבורי כחבר מועצה וחבר מליאה.
670. האמור, סותר טענת ההגנה בסיכומיה ולפיה אין כל ראיה לכך שנאשם 2 התבקש לעשות דבר בנוגע לעיריית אשדוד "או היה מסוגל לסייע בעניינים הנזכרים באישום זה בעיריית אשדוד" (ר' סעיף 113 לסיכומי ההגנה).