תשלום של נאשם 2 לנאשם 1 בסך 107,180 ₪ עבור השגת אישור המנהל:
671. במסגרת ההסכם מול זיוה כהן, הנאשם 2 שילם לנאשם 1 (באמצעות נאשמת 3) בחודש פברואר 2006 סכום של 107,180 ₪ עבור השגת אישור מנהל מקרקעי ישראל כי העסקה מול שדה עוזיה עומדת בהוראות המעבר להחלטה 717 של המנהל שעניינה שינוי ייעוד מקרקעין מייעודם החקלאי. (בזיקה לבג"צ 3939/99 עמותת 'שיח חדש' ואח' נגד מנהל מקרקעי ישראל ואח' (פורסם בנבו, 29.8.02)). עובדה זו אינה שנויה במחלוקת וכך גם חשיבותו הרבה של אישור זה לקיום העסקה.
672. התיאור של נאשם 2 לאופן שבו השיג הנאשם 1 את האישור צוטט בפרק הכללי להכרעת הדין. נאשם 1 אישר האמור בעדותו:"...וב 2005 יצחק דרי אומר לי תשמע יש לי בעיה מול המנהל אני חייב את העזרה שלך... יצחק פנה אלי להשיג להם אישור לעסקה של מושב שדה עוזיה... "אמרתי לו אני רוצה, הוא אומר לי תשמע הם מוכנים לשלם כל הון שבעולם אם מביאים להם את האישור. אני לא הייתי מודע בכלל לקשיים שיש להם ובאמת פעלתי והפעלתי את מי שצריך להפעיל והשגתי להם את האישור. אני בא ליצחק, אני אומר לו יצחק הנה האישור..." (עמוד 473 לפרו' מיום 23.6.19).
673. המאשימה אינה רואה בכך שוחד בהנעה וכך גם אינה קושרת בין פעולה זו לתפקידו הציבורי של נאשם 1 באותה עת. אף שכך יש באמור ללמד שכבר בשנת 2005, לכל המאוחר, הייתה לנאשם 2 מעורבות עמוקה בקידום פרויקט "מבוא אשדוד".
הסתרת התשלום ופעולות אחרות:
674. נאשם 2 מסתיר בתחילה את התשלום לנאשם 1. בחקירתו הראשונה במשטרה הוא מספר על הקשר העסקי שלו עם זיווה כהן, אולם דבר התשלום, נפקד מהודעתו. רק בחקירתו הרביעית ולאחר שמוצגת לו החשבונית מ"אמרי נועם" ל"כדגל", הוא מוכן להודות בחצי פה על קשר של נאשם 1 לפרויקט, גם זאת, תוך היתממות כשלדבריו אינו זוכר במה בדיוק מדובר: "יכול להיות בהתחלה שהתייעצתי עם עמרם כנפו על מבוא אשדוד, לא זוכר"; "אני בעזרת השם אחרי פסח, אני אזכר"; "לא, כבר אני פשוט אנסה להזכר אם הוא עזר לי, במה הוא עזר לי, מה בדיוק היה, איך היתה החלוקה , מה רציתי ממנו, מה..." (ת/243א, עמ' 15). מתוך הנחה כי הפעמים בהן שילם נאשם 2 למעלה מ 100,000 ₪ לעובד ציבור אחר על מנת שישיג עבורו אישור הן ספורות, הרי שישנו קושי ממשי לקבל את ה"שכחה" שנפלה על נאשם 2 בחקירותיו.
675. דרך הילוכם של נאשם 2 וזיווה כהן שבה הם מסתירים ומקטינים את חלקו של נאשם 2 בקידום הפרויקט (ורק לאחר שמטיחים בהם ראיות מאשרים פעולה כזו או אחרת), אינה מקרית, ונובעת מתוך המודעות של שניהם לפסול הגלום בכך שחבר מועצה פועל במקביל לכהונתו לקידום פרויקט פרטי של יזם בעיר אשדוד, עבור תמורה כספית.
העברת מידע מתוך ובנוגע לישיבת וועדת המשנה מיום 9.11.10 שדנה בפרויקט "מבוא אשדוד":
676. על פי הנטען, כל שעשה נאשם 2 מעבר להשגת האישור מהמנהל התמצה ב"העברת מידע מזדמן" וגם זאת באופן חוקי (ראה סעיף 120 לסיכומי ההגנה). כפי שפורט מעלה, נאשם 2 עשה רבות מעבר להעברת מידע. בנפרד מכך, וכפי שיפורט, העברת המידע, נעשתה על ידי נאשם 2 בכוונת מכוון, תוך ניצול מעמדו וקשריו.
677. וועדת המשנה התכנסה בתאריך 9.11.10 לדון בפרויקט "מבוא אשדוד" בסוגיה מהותית: דרישות העיריה מהיזמים להקצות מתוך השטחים שרכשו, נתח שישמש לצרכים ציבוריים. מתוך האזנות הסתר שבוצעו לנאשמים , עולה מעורבותו הברורה של נאשם 2 אשר באמצעות נאשם 1 מקבל מידע חשוב בנוגע למשא ומתן אותו הוא מעביר לידיעת זיווה כהן.
678. יודגש כי בשלב זה הנאשם 2 עדיין מחזיק את האופציה שניתנה לו להיכנס כשותף ב"מבוא אשדוד" במחיר עלות (רק בשנת 2011 הוא ויתר עליה) כך שמעבר לקיום חלקו בהסכם ההתקשרות המתחדש, הוא מצוי עמוק בניגוד עניינים אישי. כך הדברים מצאו את ביטויים:
679. שיחה מספר 259 מתאריך 9.11.10 שעה 13:17: נאשם 1 משוחח עם ראש העיר יחיאל לסרי. במהלך השיחה נאשם 1 שואל את ראש העיר האם מסמך ההבנות (דראפט) שניתן לו על ידי יואב קפלן (אחד משותפיה של זיוה כהן) מקובלות עליו ונענה כי צריך לראות מי חתום עליו. לאחר שנאשם 1 מעדכן כי אף אחד לא חתום, ראש העיר עונה לו, אם כך, אפשר לזרוק את הנייר לפח ומבחינתו הוא לא מתכוון לוותר על האינטרס הציבורי: "אם זה ככה אז הם מתחכמים. כי על פי מה שהבנתי ממנה הם מוכנים לתת 38 דונם פלוס 24 דונם נוספים...". על תוכן מסמך זה ומשמעותו יואב קפלן פירט במסגרת הודעתו במשטרה (ת/192, עמ' 4).
680. שיחה מספר 260 מתאריך 9.11.10 שעה 13:23: ארבע דקות לאחר השיחה עם ראש העיר, נאשם 1 מתקשר לנאשם 2 ומעדכן אותו על ההצעה שהעירייה קיבלה מיואב קפלן שאמורה לעלות לדיון בוועדה:
"נאשם 1 : אני רוצה לעדכן אותך שהם שלחו מכתב, אה... קפלן שמסכים לתת את כל השבעים דונם.
נאשם 2: כן?
נאשם 1: כן.
נאשם 2: בסדר.
נאשם 1: בסדר ומי שעובד חזק מאוד זה שאבי.
נאשם 2: אממ. אמרתי לך יכול להיות שהוא...
נאשם 1: לא אמרת לי אני אמרתי לך.
נאשם2: לא אמרתי לך אני (לא ברור) ששבע מתעסק עם זה... הם מוכנים לתת את כל השבעים דונם?
נאשם 1: כן.
נאשם 2: ומה יישאר להם?
נאשם 1: יישאר להם שאר השטחים.
נאשם 2:לא זה שלושים ושמונה פלוס עשרים ושתיים, זה החישוב שלהם.
נאשם 1: לא, לא, לא, לא שטח E ו-F.
נאשם 2: יש לך את (לא ברור) המכתב?
נאשם 1: כן.
נאשם 2: לא יכול להיות מה עד כדי כך? טוב.
נאשם 1: אני מעדכן אותך.
נאשם 2: תגיד לי בקשר לשני?
נאשם 1: אני לא יודע מה עשו.
[...]
נאשם 2: אתה תהיה שם בוועדה היום?
נאשם 1: אני חייב להיות כן".