690. שיחה זו הושמעה ליואב קפלן שאישר שמדובר בנאשם 2 והוסיף: "נשמע שהוא רוצה לטרפד את זה... לא יודע איזה רעיון יש לדרי, אבל מתוך הטקסט זה לא נראה לי רעיון לטובתי" (ת/192, עמ' 9). הנאשם 2 אישר אף הוא את תוכן השיחה כשלדבריו הרעיון שחשב להציע לנאשם 1 נוגע להקמת מעונות לסטודנטים בשטח שיוקצה לעירייה. לשאלה מדוע הוא מדבר עם נאשם 1 לגבי הפרויקט, הנאשם 2 מפגין יצירתיות ומשיב כי: "אנחנו חברים ושני הצדדים הרוויחו מזה" (ת/243, עמ' 38).
691. יש בהתנהלות זו במובהק משום הפרת אמונים גם במקרה ובו הנאשם 2 לא היה מקבל כל תמורה בגין פועלו. הנאשם 2 מצוי בניגוד עניינים חריף, גם בשל היותו בעל אופציה בפרויקט (אופציה שאינה מדווחת באופן פורמלי בשום מקום) . הוא עושה שימוש במידע אותו הוא מקבל בשל קרבתו לנאשם 1, דואג להעביר את המידע לזיוה כהן, ובהמשך מנסה לקדם את האינטרס של זיוה על פני האינטרס הציבורי.
692. שיחה 322 מתאריך 9.11.10 שעה 19:56: המדובר בשיחה בין נאשם 2 לבין זיוה כהן בערבו של יום. זיוה כהן מעדכנת את נאשם 2 על הצעקות שהיו לה עם יעקב גלבר (שותף נוסף), בעקבות כך שההצעה הועלתה לאישור הועדה מבלי שהספיקו לדון בה: "... אני מקבלת בשעה 10:30 בבוקר פלט דראפט ולהם כבר יש פגישה ב... אצל לסרי ... מה זה, מה קורה פה ... תשמע, איזה עצבים היה היום" . הנאשם 2 מעדכן את זיוה כהן שלדעתו מי שהוביל את המהלך הוא "שאבי": "הוא הוביל את זה... הוא... ישלמו לו אותו. מתאר לעצמי ש... ישלם לו עמלה...".
693. בהמשך השיחה זיוה כהן מציינת כי מבחינתה "מקבלים היתר מיידי... זו הנקודה, לקבל היתר בניה מיידית". הנאשם 2 עונה "כן, (לא ברור) הרי גם... זה אני אמרתי לך, שאני אביא לך היתר (לא ברור) , אבל זה לא משנה עכשיו... תחשבו מה אתם רוצים. אם אתם רוצים כיוון. אתם רוצים עוד שאני ... אני אנסה לעזור במשהו, רק לעזרה כרגע. פה זה כבר משהו אחר. אז אני אנסה להיכנס לעזור במשהו אחר, אם אתם רוצים. אולי לשפר את זה".
694. אמירות אלה של נאשם 2 יש לקרוא במאוחד עם שיחתו עם נאשם 1 בה הוא שואל לגבי אפשרות לדחות ההצעה, ולהציע משהו אחר במקום. הסבריו של נאשם 2 בנוגע לאמור בסוף שיחה זו שם הוא מציע לעזור, חרף ניסוחם בדרך מעודנת, אינם אלא תיאור נוקב של ניגוד עניינים: "לבוא לזיוה ולהציע להם הצעות, שבהם גם העירייה נהנית, וגם זיוה נהנית, ואם הם רוצים אני אחשוב על זה... אתה אומר לי שהבנת שהכוונה שאעזור בעירייה, אני משיב, שאני רוצה להציע לזיוה הצעות שישפרו את מצב העירייה ומצבה, ובנוסחה זה נהנה וזה לא חסר או שזה נהנה וזה נהנה" (ת/243, עמ' 40).
695. בחקירתה במשטרה אישרה זיוה את תוכן השיחה, כשלדבריה "זה הוגש ללא סמכות לעיריה" (ת/218, עמ' 25). במענה לשאלה כיצד הנאשם 2 בקיא בפרטים, הסבירה בפשטות "ידו בכל ויד כל בו" (ת/218, עמ' 25). אין לה הסבר מדוע לדברי נאשם 2 הוא "חרש" את התכנית, אין לה הסבר מדוע אמרה לדרי שיראה שיש לו כוח או שלא יאשר את ההצעה. בהתייחסה לשיחה 322 ולכך שמשתמע ממנה כי ברגע שהדברים יוצאים מהועדה אין להם שליטה, כמו גם להצעות העזרה של נאשם 2, טענה כי מדובר ב"דיבורים של פוליטיקאים" (ת/218, עמ' 27).
696. נאשם 2 התבקש כאמור להתייחס לתוכן השיחות ואישר את זהות הדוברים, כמו גם את המשתמע מהן. בנפרד מכך יש להתייחס לכך שכחלק מהסבריו, הנאשם 2 מפרט כי התכנית הנוגעת למבוא אשדוד נתקלה בקשיים: "אמרתי לך שהתכנית של מבוא אשדוד עולה ויורדת, כלומר לא עוברת את הוועדה המקומית. ראש העיר החדש לסרי קרא ליואב, ואולי גם זיוה היתה והציע שאם הם רוצים את אישור התכנית, הם צריכים לתת תרומה לעיריית אשדוד 70 דונם" (ת/243, עמ' 29).
עד התביעה יואב קפלן:
697. המדובר בבעלים במשותף של חברת "רקע" המחזיקה ביחד עם חברת "ביג מק" וקדמת עדן במניות של חברת "מבוא אשדוד". אין לקפלן עסקים משותפים נוספים עם קדמת עדן או זיוה כהן בעיר אשדוד או בכלל. חקירותיו של יואב קפלן הוגשו חלף עדותו הראשית בבית המשפט.
698. לכאורה, גרסתו הראשונה של יואב קפלן במשטרה נמצאת בהלימה לגרסתה (הראשונה) של זיוה כהן ולפיה למיטב ידיעתו אין לנאשם 2 מעורבות או חלק כלשהו בפרויקט מבוא אשדוד. בהודעה זו יואב קפלן מביע פליאתו על מעורבותו של נאשם 2 כפי שזו נלמדת מהשיחות שנקלטו בהאזנת הסתר מיום 9.11.10 (ת/192, עמ' 10-4). קפלן לא היה מודע לתשלום של כדגל לאמרי נועם על סך 107,180 ₪ ולא הכיר את המסמך שכותרתו המחאת זכויות בלתי חוזרת (ת/192, עמ' 11).
699. לצד אלה, ידע לתאר את נאשם 2 כ: "טיפוס כזה שהסתובב בעיריית אשדוד שהוא קשור בקשרים עסקיים עם זיוה כהן"; "...ואני סימנתי אותו כסוג של מאכער. אני פגשתי את דרי גם אצל זיוה במשרד שהציגה אותו בתור מישהו שעובד עבורה, ראיתי אותו בעירייה במסדרונות"; "כי הוא נראה כזה נכנס ויוצא מוועדות ותמיד יודע מה קורה לא זוכר משהו ספציפי..." (ת/192, עמוד 3).
700. בהודעה שנייה מיום 18.2.14 (ת/191), גרסתו של יואב קפלן לגבי מעורבותו של נאשם 2 משתנה עד מאוד וזאת נוכח מסמכים שנתפסו ברשותו וברשותה של זיוה כהן והוטחו בפניו. לא פחות חשוב מכך, יואב קפלן מפרט בהודעה זו את הקשיים הרבים שהיו לו ולשותפיו מול עיריית אשדוד. קשיים אלו נגעו בעיקר לדרישות של עיריית אשדוד לקבל שטחים שישמשו לצורך כבישים, אצטדיון וכיו"ב (כפי שבאו לידי ביטוי עובר ובמהלך הישיבה מיום 9.11.10 לגביה הוקדש פרק נפרד). כך תיאר יואב קפלן את הדברים: "...דרי הציג עצמו בפני שהוא חבר של זיוה ועזר לה בכמה דברים והוא זה שיעזור לה לסדר את הדברים מול העירייה אני חייב שתבינו היו נגדנו, היו עררים של ג'קי בן זקן והאחים ישראל וזיוה הציגה את דרי יצחק, כזה יעזור לנו להצליח לתאם פגישה עם ראש העיר ונראה לי שהוא אמר שיבדוק עם ג'קי בן זקן שיפסיק להפריע לנו..." (ת/191, עמ' 7).
ובהמשך: "...עיריית אשדוד רצתה לקבל מאיתנו אישור שיבנו שם כביש גישה לרכבת בשטח שלנו על מנת לאפשר את הקמת המחלף ונראה לי שמי שקשור לזה הוא יצחק דרי. ש: למי דרי רצה לעזור, לכם או לעירייה? ת: גם לנו וגם לעירייה" (שם).
701. יואב קפלן היטיב לתאר את ניגוד העניינים העמוק בו היה מצוי הנאשם 2: "...ההפרעות [שהיו] לנו בפרויקט, לנו זה היה כמו להתעלל בגופה. העירייה רצתה מאיתנו שטח למגרש כדורגל והכביש לרכבת ועוד דברים והיו כל הזמן דיונים האם תהיה הפקעה בתשלום או בחינם ועוד דיונים שונים וכל הזמן הזה דרי היה נציג של העירייה מולנו ובמקביל חבר של זיוה שמנסה לעזור לנו..." (שם, עמ' 8-7).
702. כשמציגים ליואב קפלן את הרישומים מיומנה של זיוה כהן מהם ניתן ללמוד על מעורבות רבה של נאשם 2 בפרויקט, הוא חוזר על הבעיות שהיו לו מול העירייה: "זה לא משהו קטן, יש לי שני קלסרים על הדיון בעירייה על האצטדיון ועל הכביש, עניין ה-30 דונם זה נראה לי העניין עם הקונה או השוכר שאני לא מבין את הפרטים שדרעי רצה להביא..." (שם, עמ' 14).
703. לאחר שמוצג לו הרישום לפיו הוא מעוניין להראות לנאשם 2 את הבקשה הדחופה למתן צו ביניים הוא עונה כי: "מה שאמרתי לך, יצחק דרעי יושב בתור החבר של זיוה שיודע לעזור לא יכול לתת לך את הקונטקסט הכללי... אני באמת חשבתי כך שהוא יותר מזיק ממועיל אך זיוה חושבת שהוא יכול לעזור, אז אם זיוה חושבת כך, ואנחנו במלחמת עולם, כולם בכולם, אז שיעזור" (שם).
704. כשמציגים ליואב קפלן מסמך ולפיו הנאשם 2 זומן לישיבה פנימית בחברתו בנוגע לעררים, הוא טוען כי אינו יודע מה היה הדיון המדובר, אולם: "...וזה שאני מתייחס אליו בתור גורם בעייתי לגבי המוטיבציות שלו, זה לא שינה את העובדה שזיוה דחפה אותו שיעזור לנו בתור חבר שלה".
705. בנוגע לכיתוב המופיע על גבי הבקשה להיתר שהוגשה למרכז מסחרי ביג: "נמסר על ידי יצחק דרי" יואב קפלן עונה כי לא זקוק לנאשם 2 שיגיש עבורו בקשות: "אולי יש מצב שדרי בתור חבר מועצה הסביר להם בעל פה זאת אומרת מסר בעל פה שסוכם עם גורם בעירייה שאפשר להסתפק בבעלות בחוזה פיתוח ולא נסח טאבו" (שם, עמ' 15).
706. הוצג ליואב קפלן מייל ששלח ביום 11.12.07 לפרויקטור בחברה שלו בשם עומר גוגנהיים בו נרשם: "נא העבר הסיכום לזיוה ולגלברד בצירוף פירוט עלות האגרות הצפוי שקיבלת מהעירייה... במסגרת פגישתנו הקרובה אנחנו צריכים גם לנהל דיון פנימי האם להשתמש בבוכניק או אולי לתאם המהלך מול יצחק דרי או שיתוף פעולה בניהם...". קפלן אינו מכחיש כתיבת המייל שנגע לצפי אגרות גבוה שהם היו אמורים להיות מחויבים בהן. לדבריו: "נשמע לי הגיוני שבפגישה שלי עם זיוה וגלברד זה לראות אם שוכרים את שירותיו של בוכניק או שזיוה תדבר עם חברה הטוב דרי. ובעצם בואי נראה מה את יודעת לעשות..." (שם, עמ' 16).
707. בהודעתו השלישית של יואב קפלן מיום 13.4.15 (ת/190), הוא התבקש להסביר מדוע חרף מעורבותו של נאשם 2, כפי שזו נלמדת, הוא טוען כי אינו יודע על כספים שהועברו לו בתמורה לכך. לדברי יואב קפלן: "דרי לא עבד בחינם. הוא מצד אחד היה חבר של זיוה ומצד שני הוא עבד בעירייה. הוא היה בעל משרד בעירייה. אני מנסה להפריד בין מה שידעתי אז לבין מה שאני ידעתי אחר כך. לא ברור היה לי שהוא טיפל בדברים, שהאינטרס הוא שלנו ולא אינטרס של העירייה. מאחר והוא היה חבר של זיוה הוא הוגדר מבחינתי 'לא מן הרעים'... דרי היה פיבוט במערכת היחסים בינינו לבין העירייה. שאלה: אם כך אני מבינה שאתה ראית אותו כדמות בעירייה שנטתה לכיוונכם בגלל החברות שלו עם זיוה? תשובה: לגמרי. שאלה: לא חשבת שמגיע לו תשלום ממך או מזיוה עבור העזרה שלו? תשובה: לא. אני ראיתי שבסך הכל העירייה שחרר מעט את הלחיצה הבלתי מוצדקת על הצוואר שלנו. זה מחיר כבד... שאלה: האם שחרור הלחיצה של העירייה היה בזכות דרי? תשובה: אני לא יכול להגיד שדרי גרם לזה או שבלעדיו זה לא היה קורה. דרי היה חלק מהתהליך" (ת/190, עמ' 3-2).
708. בסוף חקירתו, יואב קפלן רואה לנכון להוסיף ולהדגיש, לאחר שקרא את דבריו שנרשמו עד לאותה נקודה: "משתמע מכאן שלא היה ידוע לי על מעורבות של דרי בפרויקט שדה עוזיה, אבל דרי היה חלק מהדיון שלנו מול העירייה. דרי היה מעורב. אני לא זוכר את הפרטים, אך היה שם הסכם וכל מיני עניינים מול העירייה שדרי היה מעורב בהם. אני לא זוכר בדיוק מה הייתה המעורבות אבל זה היה דברים כמו לתאם ישיבה מול מהנדס או ראש העיר. הוא היה מעורב גם בתהליך של המשא ומתן מול העירייה" (שם, עמ' 5).
709. חקירתו הנגדית של יואב קפלן לא סדקה, ולו במעט, את התמונה המצטיירת לגבי מעורבותו העמוקה של נאשם 2 בפרויקט מבוא אשדוד. הלה נשאל שאלות בודדות באופן כללי ובדרך עקיפה. כך נשאל לגבי חלקו של נאשם 2 בתכנון הפרויקט, תוך שהובהר על ידי יואב קפלן שהכוונה בתשובותיו היא לתכנון אדריכלי. בעניין זה ברור כי לנאשם 2, בהעדר השכלה רלוונטית, אין מה לתרום בעניין. שאלה נוספת נגעה למעורבותו ב"רישוי" ונענתה בשלילה.
710. לסיכום ביניים, גרסתו של יואב קפלן במשטרה, שהוגשה כעדות ראשית, לא זו בלבד שיש בה לאשר ולתמוך בדברים שנמסרים על ידי זיוה כהן, אלא יש בה להוסיף על פועלו של נאשם 2, ובכלל זאת תיאום פגישות מול גורמים בעירייה, סיוע בנטרול גורמים שהגישו עררים, טיפול בנושא אגרות, ופעולה מטעם יזמים אחרים להקמת אצטדיון. יואב קפלן שב וחזר על ניגוד העניינים הבולט בו היה מצוי הנאשם 2 בבחינת "האיש שלהם בעירייה". התחושה של קפלן ולפיה הנאשם 2 יותר הזיק מאשר עזר, אינה מבוססת וממילא אינה רלוונטית לצורך ביסוס העבירות המיוחסות לנאשם. טענת ההגנה לפיה נאשם 2 לא פעל מול העירייה, לא התבקש לפעול מול העירייה וממילא לא היה ביכולתו לסייע, בלשון המעטה, חוטאת למציאות.
גרסתו של נאשם 2 במשטרה ובבית המשפט בנוגע לתפקידו וחלקו בקידום פרויקט מבוא אשדוד:
711. אם בכל המפורט לעיל אין די, הרי שאמרותיו של הנאשם 2 במשטרה הן בתוכנן והן באופן מסירתן, תומכות ומחזקות משמעותית את מעורבותו הרבה בקידום פרויקט "מבוא אשדוד".
712. בחקירתו הראשונה במשטרה מיום 19.3.12 (ת/137) הנאשם 2 סיפר על ההיכרות שלו עם זיוה כהן לרבות הכספים ששילם לנאשם 1 עבור חלקו בקידום פרויקט בית שמש. החשובה לענייננו היא העובדה שאף שנשאל באופן ישיר האם היה לו קשר עם קבלנים או יזמים הבונים בעיר אשדוד בזמן שהחזיק בתפקיד בעירייה, ואף שנשאל בנוגע לקשריו עם זיוה כהן, הנאשם 2 נמנע מלפרט או להזכיר את פרויקט מבוא אשדוד. הנאשם 2 נשאל ישירות האם פרט לכספים ששילם לנאשם 1 עבור בית שמש שילם לו כספים עבור חברת כדגל וענה כי הוא אינו זוכר ועליו לבדוק את החשבונות (כך גם טען שאינו יודע מהי חברת אמרי נועם ורק לאחר שאמרו לו כי היא שייכת לנאשם 1 ענה שנזכר בכך).
713. בחקירתו השנייה מיום 20.3.12 (ת/238) הנאשם 2 נשאל שוב בנוגע לכך שקיבל מנאשם 1 עזרה תמורת כסף וגם בזו הפעם הוא נמנע מלהזכיר את הכספים ששילם לו בגין אישור המנהל עבור פרויקט שדה עוזיהו (שם, עמ' 10). למעשה, נאשם 2 כלל לא מזכיר את פרויקט "מבוא אשדוד". האופן שבו תיאר בהמשך חקירותיו את החשיבות הרבה של פרויקט מבוא אשדוד עבורו (לרבות תיאורים אמוציונאליים על האפשרות שיהיה בעל קרקע ור' למשל ת/243, עמ' 13-12) אינם מותירים ספק כי לא שכחה אחזה בנאשם, אלא החלטה מודעת לנסות ולהעלים את התנהגותו הפסולה מעיני החוקרים.
714. רק בחקירתו מיום 4.4.12 (ת/243), לאחר שהנאשם 2 נשאל שוב לגבי הפרויקטים של זיוה כהן, הוא סיפר לראשונה על חלקו ב"מבוא אשדוד": לדבריו, בשנת 2001-2000, זיוה כהן פנתה אליו ושאלה אותו לגבי הקרקע וכדאיות העסקה. אמר לה שהוא מכיר את הפרויקט מהתקופה שהיה ממלא מקום ראש העיר והחברה לפיתוח אשדוד קיבלו ממנו אישור לנהל משא ומתן עם "שדה עוזיהו". לקראת סוף הקדנציה שלו הבין שלא יצא דבר מהמשא ומתן. לאחר מספר שנים זיוה פנתה אליו ואמרה לו: "בוא נרכוש את הקרקע שאולי מפה תהיה לנו פרנסה" (שם, עמ' 12). בהליך התמחור הסופי נותרו רק זיוה ו"הקבוצה מחיפה" שבסוף החליטו להתאחד. המשקם היה צריך להביא מסמכים, דבר שלוקח שנים. זיוה אמרה לו שאם היה לו כסף הייתה מכניסה אותו כשותף והוא אמר לה שאין לו סכומי כסף כה גדולים. כעבור שנה, היה צורך לחדש את הערבות מאחר שהמשקם לא המציא את כל המסמכים. נודע לו כי השותפים מהצפון ניסו לנשל את זיוה והוא עדכן אותה והיא עצרה זאת דרך הליך בבית המשפט: "זיוה קראה לי הכינה הסכם ואמרה לי שהיא מאוד רוצה שאכנס לזה. בהסכם כתבה שבמידה ואני אמציא כסף בכל תאריך, עד 50% מהמניות שהיא מחזיקה, היא תכניס אותי כשותף ואמרה לי שזה כולל הצמדה וריבית ולא רק מה שהיא שילמה. הסכמתי לזה..." (שם, עמ' 12). לדבריו הוא לקח 50-40 אלף דולר מהכספים של אמו והעביר במזומן לזיוה כהן שנתנה לו פתק על כך. מאז לא פנה לזיוה עד שנתקע לפני כמה זמן בבעיה כספית הקשורה לבנו עופר. פנה לזיוה ששאלה אותו האם יש ביניהם הסכם על שדה עוזיה ולאחר שהשיב בחיוב, אמרה שהיא מבטלת את ההסכם: "מפה הסקתי מסקנה שהיא מאוד רוצה לעזור לי ומהכסף שהייתי אמור לקבל מבית שמש היא הייתה מפקידה אותו שם בשדה עוזיה" (שם, עמ' 13).
715. הנאשם 2 נשאל האם פעל מול עיריית אשדוד בנושא "שדה עוזיה" וענה: "ברוב התכניות לא השתתפתי, לא דיברתי עם איש, ראש העיר דאז צילקר ידע שיש לי עניין שם ויאמר לזכותו שאם הנושא היה עולה לדיון הוא הוציא אותי החוצה..." (שם, עמ' 14).
716. מתשובה זו אנו למדים כי לצד "הרוב" קיימות גם לפי דברי נאשם 2 מיעוט תכניות בעניינן כן השתתף בדיון. עוד אנו למדים, כי בשונה מהנטען, לנאשם 2 הייתה אפשרות מתוקף תפקידו הציבורי לקדם את הפרויקט בישיבות השונות, אולם הוא "הקפיד" שלא להימצא בניגוד עניינים. מיותר לציין כי הטענה בדבר הוצאתו מדיונים בשל ניגוד עניינים מעולם לא זכתה לתיעוד בפרוטוקול, וכי הראיות מלמדות כי זה דיבר גם דיבר עם אנשים בעירייה ומחוצה לה לגבי הפרויקט.
717. הנאשם 2 מאשר כי נאשם 1 ידע על האינטרס שיש לו ב"שדה עוזיה", אם כי לדבריו "משהו מינורי" (שם, עמ' 15). לשאלה האם עירב את נאשם 1 בתור חבר וועדת משנה בנושא שקשור לזיוה כהן, עונה: "אולי ביקשתי ממנו אינפורמציה, אבל לא עזרה". בהמשך מתאר הנאשם 2 כי העברת האינפורמציה נעשתה גם ביוזמתו של הנאשם 1: "מאחר שלזיוה כהן יש חלק בפרויקט ומכירים אותי כאחד שעובד עם זיוה במקומות אחרים אז דיווחו לי" (ת/243, עמ' 37). בהמשך, כדוגמה להעברת אינפורמציה לזיוה כהן, הנאשם 2 מתאר: "שאני מנסה להיזכר, שפעם הרמתי אליה טלפון ואמרתי לה שהאחים ישראל זכו בשטח לידה והם הולכים להקים משהו כמו ביג, מסחרי, וזה פורסם והיא אמרה לי שהיא יודעת". עשה זאת "מתוך סקרנות" (שם, עמ' 19).
718. נוכח כל שפורט, קשה להתייחס ברצינות לדבריו של נאשם 2 ולאופן הממזער שביקש לתת למעשיו. באשר לטענת "הסקרנות". לנאשם 2 כחבר מועצה (וכחברו הטוב של נאשם 1), נגישות למכלול התכניות המובאות לאישור באגפים המקצועיים בעירייה, לרבות כאלו הקשורות ליריבים העסקיים של זיוה כהן ושותפיה. מידע זה הוא בעל ערך רב. רק מתוך הדוגמה שנתן הנאשם 2 "שניסה" להיזכר בה, ניתן להבין מה המשמעות בפועל, נוכח כך שהאחים ישראל וגופים אחרים, הגישו עתירה נגד התוכנית של זיוה כהן ושותפיה להקים מרכז מסחרי (ור' המסמכים הנוגעים לכך שנתפסו אצל זיוה כהן ויואב קפלן). הנאשם 2 הסביר בכמה מקומות כי המחשבה שהוא יכנס כשותף במבוא אשדוד הניעה אותו לדלות אינפורמציה (ראה למשל ת/243, עמ' 33, 35). בדומה, הנאשם 2 מסביר את העברת האינפורמציה שקיבל לידי זיוה כהן כך: "...ומאוד רציתי להיות שותף שם" (ת/243, עמ' 35).
719. בהמשך החקירה מוטח בנאשם 2 כי הוא "עובד עם זיוה על התכנית הזו" וזו הסיבה ששאבי ונאשם 1 עדכנו אותו בנעשה. הנאשם 2 מאשר הדברים: "אני לא הכחשתי שבפרויקט הזה הייתי מעורה ואין לי שום בעיה שיפנו אלי" (ת/243, עמ' 37).
720. בחקירה מיום 14.11.12, ת/245 הנאשם 2 פירט כי היה בקשר עם זיוה כהן לגבי קידום פרויקט מבוא אשדוד עם רכישת המגרש, שבמקביל הוא פועל מול העירייה: "כשזיוה קנתה את המגרש התחלנו לחשוב יחד מה לעשות שם. דיברו איתי זיוה או קפלן על כל מיני דברים ורעיונות, שאותם בדקתי בעיריית אשדוד מול ראש העיר, עובדי עירייה, התייעצתי גם עם קבלנים" (שם עמ' 10). מיותר לציין שיש בכך משום ניגוד עניינים ברור.
721. בהודעה מיום 18.2.14 הנאשם 2 שב ופירט על הקשר שלו לפרויקט כמו גם ליואב קפלן: "כל פעם יואב קפלן היה בא אלי להציע לי כל מיני הצעות ביחס למגרש...הוא רצה שם משהו ציבורי, למשל מגרש כדורגל..." ובהמשך: "הפעילות שלי הייתה בחשיבה יחד עם זיוה, מה ניתן לעשות בשטח הזה, ואיך ניתן שהשטח הזה יהיה מניב, ויהיה מקום יפה ומכובד בעיר, וניסיתי כל מיני רעיונות שעלו וירדו... " (שם, עמ' 9). בהמשך, נאשם 2 מפרט את מעורבותו בנושאים תכנוניים: "... בביג אני לא הייתי קשור. ביחס לשאר אני ניגשתי עם זיוה, עם יואב קפלן לנסות מה ניתן לעשות שם, כדי לראות איך השטח שנשאר יהיה ניתן לעשות בו דברים מניבים... אני נקשרתי עם זיוה ברכישה. ברגע שעזרתי לה ברכישה, כתבנו הסכם שהיא מצרפת אותי ובכל פעם שהם ישבו, היא קראה לי, כי אני מתמצה בעיר. הם ישבו בדירקטוריון שלהם וחשבו א', ב', ג' וזיוה באה שאלה אותי ועניתי לה שאני חושב שזה אפשרי. זיוה התייעצה איתי, הייתי יועץ שלה בודק וחוזר אליה..." (שם, עמ' 10).
722. בחקירה מיום 25.2.14 (ת/196) הנאשם 2 שב וחזר על כך ש: "...שהנושא של מבוא אשדוד, מאד רציתי להשתתף בו, והתרברבתי שאני הולך להשתלב, וציפיתי להשתלב. טבעי הדבר שהייתי מעורב" (שם, עמ' 11).
723. עדותו של הנאשם 2 בבית משפט לא שינתה הרבה וגם ממנה נלמד כי הוא לא ראה כל בעייתיות לפנות לגורמים שונים על מנת לקדם הפרויקט: "זה מה שאני אומר, שאותי עניין מבוא אשדוד. אני שאלתי גם פקידים ואני שאלתי גם עובדים ואני שאלתי גם כל אחד שיכול לתת לי עזרה כדי שאני אדע אם, אני רציתי מאד להיות באשדוד" (עמוד 678 לפרו' מיום 19.1.20); "אני אמרתי לך מבוא אשדוד עניין אותי. כל פעם שהייתה פגישה טבעי שאני עזרתי לזיוה... ואני עבדתי עם זיוה בהרבה מקומות לא רק באשדוד..." (עמוד 681 לפרו' מיום 19.1.20).
724. שיטת תגמול בדרך של מתן אופציה לנאשם 2 להיכנס כשותף במקום קבלת שכר טרחה לא היה "ייחודי" רק ל"מבוא אשדוד". זיוה כהן ציינה בחקירתה כי גם בפרויקט "הר חומה" הוצע לנאשם 2 שותפות בתמורה לכך שילווה את הפרויקט על בסיס הצלחה: "ליצחק דרי, מיום הרכישה היה לו 10%, אני לא הייתי צריכה לספר לו. לשאלתך אם דרי שילם כסף על – 10% חלקו בהר חומה אני משיבה שלא כי היה לי סיכום עם השותפים שלי שהוא ילווה את התיק וזה במקום שהוא ישלם את ה 10%, וזה על בסיס הצלחה, בדיוק כמו בבית שמש". הנאשם 2 אישר הדברים (ת/243, עמ' 21).