32. הנאשמים שבפניי, היו מעורבים בפועל ובכוח בפרויקטים נדל"ניים עצומים בעיר אשדוד, חלקם, מהגדולים שבעיר, הן מבחינת היקפם, עלותם, מורכבותם התכנונית ומשכם. רבים מהפרויקטים שלא לומר בכולם, הובאו בפני הוועדה המקומית לצורך שינוי ייעוד, תוספת יחידות דיור, בקשות והקלות. בחלק מהפרויקטים היה צורך בהעברת המלצת ועדת המשנה לאישור הוועדה המחוזית. ברבים מהפרויקטים היה צורך בקבלת היתרים ונדרש קשר הדוק עם מחלקות שונות בעירייה, בין אם בבקשות להיתרים ובין אם בקשות תכנוניות.
33. כך, ובתמצית, האישום הראשון הנוגע לבית החלמה ליולדות עניינו אופציה לרכישת מגרש על ידי הנאשם 1, שינוי ייעוד מקרקעין (בפעם השנייה) וכוונה לבנות עליו 32 יחידות דיור. האישום השלישי הנוגע למגדלי נוף (שלטענת נאשם 1 פעל בו כמתווך), עניינו הקמת רב קומות, לא רחוק מקו החוף, תוך שינוי תכנית בינוי, והוספתן של 34 יחידות דיור לתוכנית המקורית.
34. האישום הרביעי הנוגע ל"מבוא אשדוד" (שבו נאשם 2 קיבל אופציה להיכנס כשותף) עניינו פרויקט עצום בהיקפו הנוגע לסיפוח קרקעות חקלאיות השייכות למושב שדה עוזיהו, המצויות בגבולה הדרומי של העיר אשדוד ונרכשו על יד קבוצת יזמים. המדובר במאות דונמים שעליהם הוקמו, ועתידים להיות מוקמים, שטחי מסחר, תחנות דלק, אוניברסיטה ומתקנים ציבוריים. האישום החמישי שעניינו רובע טז (שבו לדברי הנאשם 2, עסק כ"מייעץ" לשלושת הקבלנים שזכו במכרז לרכישת הקרקע), כשמו כן הוא, נוגע להקמת מאות יחידות דיור ברובע חדש, תוך הוספתן של עשרות יחידות דיור לתוכנית המקורית לצד הצורך בקבלת היתרי בניה.
35. האישום השישי הנוגע לחברת "יחד הבונים" (שבו לטענת נאשם 1 הוא רק תיווך בין מוכר הקרקע לקונים), עניינו פרויקט הכולל 82 יחידות דיור במגרש 136 ב"סיטי" שחייב שינוי מדיניות העירייה בנוגע לשטחים עודפים, השבחת קרקע ומתן הקלות בחישוב ההשבחה. בפרויקט K TOWERS דובר על הגדלת זכויות והוספתן של 350 יחידות דיור (כאשר לטענת הנאשם 2 הוא נתן ליזמים הלוואה בריבית, בסך של כמיליון ₪) . בשומרז סיטי שבו היזם העסיק את חתנו של נאשם 2 לבקשתו ושניים מילדיו קנו דירה מהיזם, דובר על פרויקט שבו נבנו מלכתחילה 341 יח"ד ונדונה בקשה לתוספת של 20% לכמות זו.
36. בכל אחד מהפרויקטים בהם היו מעורבים הנאשמים והוספו יחידות דיור, היה צורך להחליט האם התוספות יבואו בדרך של השבחה או יחידות ממאגרים מוכרים, החלטות בעלות משמעות כלכלית של מיליוני שקלים שאמורים להיכנס לקופה הציבורית. החלטות אלו התקבלו בוועדת המשנה לתכנון ובניה, פעמים רבות, במעורבות ישירה של הנאשמים.
37. במרביתם של הפרויקטים שבהם הייתה לנאשמים טובת הנאה כספית, היו מעורבים הקבלנים הגדולים ביותר בעיר אשדוד, ובכלל. קבלנים מוכרים שחלקם בעלי עתודות קרקע עצומות ברחבי העיר. במקביל לפרויקטים שבהם היו מעורבים הנאשמים, לאותם הקבלנים היו פרויקטים נדל"ניים נוספים בעיר אשדוד ובקשות מטעמם נדונו באופן תדיר בוועדה המקומית לתכנון ובניה שבה כיהנו הנאשמים כמו גם ב"וועדת השניים". לא בכדי, אלו הוגדרו על ידי הנאשם 1 הלקוחות הגדולים ביותר של העירייה: "אתה יושב בוועדות פוגש את היזמים. הלקוחות הגדולים ביותר של העירייה הם היזמים: הם מגישים בקשות שונות – היתרים, הם הצרכנים הגדולים של העירייה" (ת/223, עמ' 2).
38. כך ולא באופן ממצה, הנאשם 1 באישום הראשון רוכש אופציה לקניית מגרש מיחיאל אבו, באישום השלישי הוא מתווך לדבריו ביחידות אוויר עבור ירון מרגי, ואילו באישום השישי, הוא מתווך בין יצחק חדד וקלוד נחמיאס להרצל חכמוב ז"ל.
39. כך תיאר הנאשם 1 את הנאשם 4 יחיאל אבו: "זהו אחד מהקבלנים המרכזיים בעיר, הוא גם יזם, הוא בונה מרכזי בעיר הזאת אני בידידות עם יחיאל אבו, אני מכיר אותו 14 שנה. ש: באילו פרויקטים באשדוד מעורב יחיאל אבו? ת: איזה לא" (ת/223, עמ' 2).
40. הנאשם 2, פעל בין היתר עבור ומטעם הקבלנים והיזמים הבאים: "האחים ישראל", "פרימק", "שיא רפאל", "קדמת עדן" שבבעלות זיוה כהן, וכן עבור יצחק חדד, קלוד נחמיאס ועוד.
41. פשיטא כי מקום שבו הנאשמים מקבלים כסף מאותם קבלנים, אף אם מדובר כפי טענתם בתיווך או ייעוץ, הם פסולים מלדון בפרויקט שלגביו קיבלו כסף. אך לא פחות חשוב מכך, הם פסולים מלדון במקביל גם לגבי פרויקטים אחרים שלהם שעולים לדיון והצבעה בוועדת המשנה לתכנון ובנייה. עצם קבלת כספים מקבלן מסוים, גם אם מדובר בכספים חוקיים, יוצרת מערכת יחסים שבה חבר המועצה, במודע, או שלא במודע, יבקש להיטיב עם מי שדאג לשכרו. עוד יש להניח כי על מנת להמשיך ולפעול עבור אותו קבלן גדול בפרויקטים נוספים שלו בעיר (וכאמור, זו הייתה פרנסתם של הנאשמים באותן שנים), חבר המועצה יימנע מלהחליט החלטות שיהא בהן כדי לפגוע באינטרסים כלכליים של הקבלן.
42. הנאשם 1 לא חלק על כך בחקירתו, כל עוד נשאל בנושא באופן כללי: "ש: זאת אומרת שאתה מסכים עם הקביעה, לפיה אם אתה שותף של יזם/קבלן אסור לך להשתתף בכל דיון שהוא הקשור אליו, ולא רק בדיונים, הנוגעים לעסקה שבה אתם שותפים? ת: נכון" (ת/228, עמ' 15 ור' גם ת/234, עמ' 3).
פעילות נדל"נית נוספת של הנאשמים:
43. עד עתה פורטו הפרויקטים שבגינם קיבלו הנאשמים טובות הנאה, אלא שבכך לא התמצה עיסוקם של הנאשמים בנדל"ן באותן שנים. לצדן של אותן עסקאות, נעשו ניסיונות להוציא לפועל עסקאות נדל"ניות גדולות בהיקפן, במסגרתן הנאשמים באו בדברים עם קבלנים שונים, הכינו תכניות משותפות, השתתפו במכרזים מתוך ציפייה להשאת רווח כספי משמעותי.
44. נאשם 1 בתקופה הרלוונטית היה שותף "אד הוק" ובעל מניות בחברת "אלעד" יחד עם האדריכל חיים ורדה ועו"ד יוסי נווה. אלו נגשו למכרז לרכישת קרקע ברובע ח' בעיר אשדוד אולם לא זכו בו. לו היה זוכה הנאשם 1 במכרז, היה בכוונתו ובכוונת שותפיו, להגיש בקשה לשינוי ייעוד של המגרש (ראה הודעת הנאשם 1 ת/225, עמ' 13-12). השותף חיים ורדה הוא אותו האדריכל שתכנן עבור נאשם 1 את תכנית הבינוי בבית החלמה ליולדות; אותו אדריכל שייצג את מרבית היזמים שעמם נקשרו הנאשמים, אחד מהאדריכלים הבולטים באותה העת בעיר אשדוד ושביחס לבקשותיו השונות (מטעמם של יזמים אחרים) אמור נאשם 1 לדון ללא משוא פנים.
45. בהמשך אותה הודעה נאשם 1 נשאל מה התמורה שקיבל מכך שייעץ לעו"ד נווה או חיים ורדה בהקשר לפרויקט ברובע ח' וענה: "עזרה לחבר, אולי תצא איזו עסקה גדולה או טיפול רציני בהמשך, ככה זה היה באותה תקופה. אני השקעתי בקשרים – 'שלח לחמך על פני המים' אולם על פי רוב אין מים".
46. לשם המחשת הבעייתיות הכרוכה בעיסוק בנדל"ן במקביל לכהונה בוועדת המשנה, יש להפנות לדבריו של הנאשם 1 לגבי הציפייה שהייתה לשותפיו בחברת "אלעד": "...נווה וחיים ורדה כעסו עליי שלא ישבתי בוועדות הנוגעות להם כי הם לא יצאו עם מבוקשם... שאלה: למה שהם יכעסו שאתה לא משתתף באותה וועדה? תשובה: הם וגם אנשים אחרים החזיקו ממני שאני בעל יכולת שכנוע גם של הצוות המקצועי והם היו בטוחים שאם אני הייתי נוכח (חסרה המילה "יכולתי", ד.ב.ט) לשכנע את הוועדה להוריד את המגבלות שמהנדס העיר הוסיף על הפרויקט" (ת/225, עמ' 11).
47. נאשם 1 התכוון להיכנס כשותף ביחד עם הקבלן יצחק חדד במידה וזה היה זוכה במכרז נשוא רובע טז (אישום החמישי). לצורך כך, הנאשם 1 אף נפגש עמו מספר פעמים, לרבות בשעות לילה מאוחרות. כך תיאר נאשם 1 את האופן שבו ראה את השותפות עם יצחק חדד: "אתה קונה את המגרש הזה? אני שותף איתך... שבמידה והוא זוכה אני נכנס איתו לשותפות" (ת/228, עמ' 6) ובהמשך: "עם איציק חדד, כפי שתיארתי, ישבתי איתו ועשינו תמחירים" (ת/228, עמ' 9). התמריץ של נאשם 1 (שניסה בכל דרך בתקופה הרלוונטית להתפרנס מנדל"ן) להטיב עם קבלן שיוכל להפכו לשותף, ברור לעיני כל. יוזכר כי הנאשם 1 נעדר הון עצמי משמעותי, אם בכלל, ועל כן, הפיכתו לשותף מבוססת בעיקרה על יכולותיו וקשריו ולא על כישוריו העסקיים.
48. בדומה, גם נאשם 2 העיד על כך שבתקופה הרלוונטית: "אני חיפשתי כל מני נושאים והיום אני רוצה לקדם פרויקטים שאני רוצה לקדם כדי להתפרנס" (ת/240 עמ' 29); "שהיו הרבה עסקאות שניסיתי לקדם הן מול העיריה והן מול גופים אחרים ברגע שלא התקדם כלום, לא קיבלתי כסף ולא הוצאתי חשבונית, אני חושב שהפרויקט של גולן גם תקוע" (ת/241 עמ' 6).
49. לדברי נאשם 2 הוא, ביחד עם נאשם 1, התעניינו לגבי המגרש נשוא האישום השמיני (ת/240 עמ' 21). לדברי נאשם 2 הוא העלה מספר רעיונות במשותף עם הקבלן יצחק חדד (אותו קבלן שנאשם 1 ביקש להיות שותף שלו ברובע טז') לשנות מגרש בייעוד למגורים למלון סוויטות: "פטפטנו על זה איך אפשר לקדם את הפרויקט הזה של המלון ואולי אפשר להפוך אותו למסחר למלון ודירות איזה רעיון יצירתי אנו עובדים על רעיון יצירתי" (ת/240, עמ' 31).
50. לא רק עבור עצמו ביקש נאשם 2 לקדם עסקאות, אלא גם עבור בנו: "רציתי לדבר עם איציק חדד שיעזור לבן שלי עופר, שירכוש ממנו את שואבי האבק לבתים החדשים, כי קבלנים קונים את זה... הצעתי את זה ליחיאל אבו, לקלוד נחמיאס, שמעון צרפתי ועוד. ש': מדוע נמנעת מלדבר עם יצחק חדד על הנושא בטלפון וקפצת אליו למשרד? ת': כי לא נעים לי לדבר על זה בטלפון רציתי להסתכל לחדד בעיניים כדי שיעזור" (ת/240, עמ' 33).
51. כלום ניתן להעלות על הדעת כי לאחר דברים שכאלה יכול נאשם 2 לדון ללא משוא פנים בפרויקטים בעניינו של הקבלן יצחק חדד. השאלה רטורית, והתשובה נותרת בעינה ואולי אף מתחזקת אף אם בסופם של דברים חדד סירב לקנות מבנו של נאשם 2 את אותם שואבי אבק עבור הפרויקטים אותם הוא בונה.
52. דוגמה (עגומה) נוספת לכך שאל לו לחבר בוועדת המשנה לעסוק במקביל בפרויקט נדל"ן בעיר בה הוא מכהן כחבר מועצה מגיעה שוב מפיו של נאשם 2 אשר מתאר כיצד קבלן רומז לו שייטב לשני הצדדים לתמוך בתכניתו גם כאשר לא נחתם ביניהם הסכם פורמאלי: "גולן הגיש את התכנית... לאכסניית נוער הוא הבטיח לי לכשתהיה אכסניה 'שיהיה בסדר' כלומר, ברגע שיראה שהתכנית שלו תאושר ישאיר לי את כל נושא הפרויקט שנשב ונדבר. לשאלתך אם התכנית עברה בעירייה בהתערבותי, אני משיב, יתכן מאד זה היה בהתערבותי למרות שאני לא זוכר זו תכנית לפיתוח התיירות בעיר. לשאלתך אם קיבלתי ממנו כסף שווה כסף, אני משיב שלא" (ת/241, עמ' 6).
53. כאמור, גם שותפויות ומיזמים אלו - אף שלא הבשילו לכדי עסקאות של ממש – מחייבים את הנאשמים מלפסול עצמם מלדון בעניינם של אותם קבלנים. הנאשמים עשו דין לעצמם, לא דיווחו על קשריהם העסקיים. הנאשם 1 ראה לנכון לציין כי הוא מחיל את מבחן התוצאה ולפיו "אם זה היה מבשיל לידי עסקים אז הייתי מעדכן" (ת/224, עמ' 11).
54. בנפרד מכך שאין לקבל את הקריטריון המקל שזה בחר לעצמו, המציאות תלמד שגם במקרים שבהם הדברים "הבשילו" כפי לשון נאשם 1, הנאשמים נמנעו מלדווח על כך לגורמים הרלוונטיים.