ההסכמים הכתובים:
904. בין חברת "כדגל" לבין חברת "האחים ישראל" נחתם הסכם הנושא את התאריך 6.1.06. הסכם זה מתייחס למגרשים 11-9 שבהם זכתה חברת האחים ישראל. מי שיישם את החוזה הוא גלעד פרימק ששילם לנאשם 2 בשיקים של חברת ה"אחים ישראל". מצ"ב צילום החוזה שנחתם בין הצדדים, ונתפס על ידי היחידה החוקרת:
905. בין חברת כד גל לחברת פרימק נחתם הסכם הנושא את התאריך 5.2.06. מסמך זה מתייחס למגרש "12". מי שחתום על המסמך הוא יואל ישראל. בהתאם להסכם השיתוף יואל ישראל מאשר את התשלומים המשולמים לנאשם 2 בשיקים של חברת "פרימק". מצ"ב צילום החוזה:
906. כאן המקום לציין כי במסגרת החקירה, נתפס הסכם כתוב נוסף שנערך לכאורה ביום 5.2.06, בין חברת כד גל לפרימק שנוגע למגרש מספר "16". מסמך זה הוצג לגלעד פרימק בחקירתו מיום 14.4.15. כפי שניתן לראות, מסמך זה חתום על ידי נאשם 2, אולם לא נמצאת עליו חתימתו של יואל ישראל:
907. לכאורה יש באמור בהסכמים אלה כדי לתמוך בטענת הנאשם 2 כי ההסכם שערך מול היזמים נועד לצורך קבלת היתר בלבד ולא נועד להגדלת מספר יחידות הדיור. הדברים אמורים בשים לב לתאריך המופיע בכל אחד מן החוזים שהנו מאוחר לישיבה בוועדת המשנה מיום 9.11.05. עוד יש בחוזים אלו ללמד כי התשלום הנו עבור כל יחידות הדיור שאושרו במגרשים ולא עבור התוספת בלבד. בשל כך גם מצאה ההגנה בחוזים אלו משום תמיכה.
908. בחינה מדוקדקת של האמור בהסכמים, בשילוב הראיות הנוספות הנוגעות לאופן עריכתם מובילה למסקנה כי, אין בהם משום כל תמיכה בגרסת הנאשם 2, הם אינם משקפים נאמנה את השתלשלות הדברים, נהפוך הוא. מדובר בהסכמים שנעשו על מנת לשוות לעסקת השוחד נופך חוקי, אולם בפועל נעשו ברישול רב, בניגוד להתרחשויות העובדתיות שקדמו להם, כמו גם בניגוד לאופן שבו פעלו לאחר חתימתם. ואנמק.
השמטת פרטים בסיסיים בהסכמים:
909. מדובר בהסכם שהמשמעות הכלכלית שלו הנה מיליוני שקלים שאמורים להיות משולמים לנאשם 2 בתמורה לפועלו. אף שכך, ההסכמים לקוניים, תמציתיים, חסרים בנתונים בסיסיים ביותר. כך למשל, אין התייחסות לקיומם או העדרם של יחסי עובד מעביד, לוחות זמנים עליהם מתחייב הנאשם 2 ואף לא אחד משמות החותמים על ההסכם, למעט שמות החברות. העדר שמות החותמים איננו בבחינת פרט זניח נוכח "ההצלבה" שנעשתה בין הבעלויות במגרשים לבין הניהול בפועל. השמטת פרטים אלו מקשה עד מאוד להתחקות אחר מסלול העברת הכספים, כמו גם מאפשרת לכל מעורב לטעון כי חתם על השיקים "בלנקו" בהסתמך על האמון שהוא נותן ביזם השני (כפי שאכן נטען בחקירות השונות).
910. אשר לתאריך, אין חולק גם לשיטת הנאשם 2 כי ההסכמים מאוחרים להתקשרות בין הצדדים (כאשר לשיטת הנאשם מדובר בפער שנע בין שבוע לחודשיים טרם נחתם ההסכם). הנאשם 2 מסר במשטרה כי דרך פעולתו מול היזמים הייתה כזו ש"הכל נעשה בעל פה ואחר כך אנחנו עושים הסכם" (ת/237, עמ' 4). יוצא אפוא כי מדובר בחוזה שאליבא כל הנוגעים בו, חל רטרואקטיבית, מבלי שהדבר ימצא ביטוי כלשהו בנוסחו אף לא ברמיזה. כך למשל, ניתן היה לציין כי מדובר בהסכם שנעשה בהמשך להסכמות בעל פה שנערכו בין הצדדים, ביום פלוני, שהוא משמר, מוסיף או מבטל הסכמות קודמות.
911. לטענת הנאשם 2, בחלק מגרסאותיו, בין ההסכמות בעל פה ועד לחתימת ההסכם נעשו מצדו פעולות לקידום הפרויקט. ואם אכן כך נעשה, מדוע לא ניתן כל ביטוי לאותן פעולות שלדברי הנאשם 2 כבר ביצע מאז נכרת ההסכם בעל פה ועד עריכתו בכתב.
חוסר התאמה בין הרשום בהסכם למועד התשלום בפועל:
912. לטענת כל הצדדים, ההסכם הנו "תלוי הצלחה" שמשמעותה על פי ההסכמים, הוצאת היתר לכל יחידות הדיור כולל התוספת שאושרה על ידי ועדת המשנה. בפועל, הנאשם 2 מקבל מאות אלפי שקלים כבר עם חתימת החוזה, ללא הסבר של ממש מצדו לקבלת כספים בעיתוי האמור. העברת כספים זו חריגה עוד יותר בשים לב לכך שהצורך בקבלת מרבית האישורים וההיתרים הנדרשים טרם בא לעולם (שכן ניתן היה לפעול להוצאתו רק לאחר ההחלטה מיום 8.6.06). ואם יטען כי בנקודה זו נעשו כבר פעולות רבות מצדו של הנאשם 2, הרי שבכך יהא משום סתירה לגרסתו ולפיה ההתקשרות בין הצדדים הייתה בסמוך לפני עריכתם של ההסכמים.