996. לאחר שמציגים לו כי התשלומים לחברת פרימק ניתנו לאחר החלטת וועדת המשנה מיום 8.2.06, הנאשם 2 מוסר: "מה שעניתי לך אתמול אצל האחים ישראל, זו אותה תכנית ואותה החלטה לכולם קיבלתי את הכסף אחרי שניתן האישור אחרת לא הייתי מקבל את הכסף" (שם).
997. לאור גרסתו העתידית והכבושה של נאשם 2, נדגיש כבר עתה כי האישור עליו מפרט הנאשם 2 אינו היתר בניה (לכמות המקורית או לכמות המוגדלת), שכן בשלב זה, לא ניתן היה בכלל להוציאו.
998. לאחר שמציגים לנאשם 2 את גרסתו של גלעד פרימק במשטרה ולפיה הנאשם 2 פנה אליו והציע עזרה בתוספת יחידות הדיור, הנאשם 2 רואה לנכון לפרט כי בניגוד לדברי פרימק היוזמה לא הייתה שלו, אולם לא רואה לנכון לתקן או להוסיף לגבי העיקר שהוא תוספת יחידות הדיור: "ש': גלעד אמר לך: 'שאלתי אותו איך ביכולתו לעזור ולייעץ ויצחק הסביר לי כי ישנה דרך להגיש תכניות להגדלת והוספת יחידות דיור ויש בידיו דרכים לפעול שהתכניות יקודמו ויאושרו במהרה', מה תגובתך? ת': אמרתי לך, שאני הצעתי לו כמו שאמרתי לך לאחים ישראל שלהגיש תכניות בזמן והם יכולים להגיע פחות מ- 20% שבס ואם תהיה להם איזה בעיה שאני צריך לבקש מפקיד זה או אחר שיעזרו להם, אם התיק שלהם תקוע, אז אני אבקש, ואבדוק את הסיבות לכך" (ת/239, עמ' 11).
ובדומה: "ש: גלעד פרימק נשאל האם היה תשלום לכד-גל טרם אישור התב"ע והוא השיב: 'כן. היו שלבים, אני לא זוכר את הסכומים בדיוק .הייתה חלוקה, לדוגמא תשלום לאחר דיון בוועדה המקומית שממליצה על הגדלת זכויות הבניה, תשלום לאחר הוועדה המחוזית וכו'' מה תגובתך? ת: גם אני אמרתי לך את זה (שם, עמ' 12).
999. הנאשם 2 לא הכחיש כי דאג להבאתו של נאשם 1 לפגישות עם היזמים, לדבריו עמרם עשה זאת כחבר. בתוך כך, נאשם 2 כושל בלשונו בניסיונו להוכיח כי אין לו יכולת להשפיע על הוועדה המחוזית: "המחוזית? לא מאמין שעמרם כנפו הלך בשבילם לוועדה המחוזית, ולא הפעלתי אותו בוועדה המחוזית. לא הבטחתי דבר כזה, וועדה מחוזית מעולם, ואין לי קשר לוועדה המחוזית..." (ת/239, עמ' 12). ומכלל "לאו" מסיקים "הן".
1000. חקירתו הרביעית מיום 22.3.12 (ת/240) נסובה סביב פרשות אחרות, אולם גם בה חוקר מטיח בנאשם 2 כי: "דרשת מגוזלן 2,500 $ עבור כל יחידת דיור נוספת אך בסוף נסגר על 850 $". הנאשם אינו מתקן החוקר ועונה: "התווכחתי עם כל אחד" (ת/240, עמ' 9).
1001. בחקירתו השישית מיום 25.3.12 (ת/242), הנאשם 2 לא חוזר על אמירותיו המפורשות הנוגעות להוספה של יחידות דיור, אולם בצד זאת מאשר כי התחייב בפני היזמים לקדם את התב"ע: ש': האם לקחת על עצמך לקדם את התב"ע? ת: בסעיף 1 רשום שאני או כל גורם מטעמי יש לנו ידע בנושא ייזום, תכנון על פי חוק התכנון והבניה הוצאות היתר בניה וכו'. אני גם הצהרתי, שאני יוכל לקדם או לבצע את האמור בסעיף 1. אני עזרתי להכין את התב"ע, מי שמכין את זה, זה האדריכל" (ת/242, עמ' 6).
1002. הנאשם 2 עומת עם דבריו של חיים ורדה ולפיהם, להבנתו (של ורדה), הנאשם 2 דיבר עם אנשים, עשה לובינג ומסע שכנועים. מצופה היה שישלול הדבר מכל וכל, תוך שידגיש את ניגוד העניינים הבולט במעשים מעין אלה, אולם זה ענה באופן עמום: "חברי מועצה, אני לא מאמין שדיברתי איתם כי כל חבר וועדה חייב להיות חבר מועצה אבל בכל מקרה גם אם דיברתי עם חבר זה או אחר, הוא לא מחויב לבצע את בקשתי, זכותו לבצע מה שהוא רוצה וככה כולם עושים שומעים אותך לפעמים והייתה לנו דוגמה בחקירה של משה בוטרשווילי שאפילו לא הגיע לוועדה לדווח לי" (שם).
1003. החוקר אינו מסתפק בכך ושואל האם הנאשם פנה לחברי מועצה ביחס לרובע ט"ז. גם כאן חלף שלילה מוחלטת, הנאשם 2 עונה: "אני משיב שאני מדבר עם כל חברי המועצה על כל דבר ועניין, ואני לא מסתיר מהם כלום והם לא מסתירים ממני כלום, ושואלים אותי הרבה, במה אני מתעסק, ואני עונה להם...יכול להיות שאמרתי, שאני מתעסק בט"ז שניסיתי לקדם את פרויקט ט"ז" (שם).
1004. החוקר מקשה ושואל האם נאשם 2 דיבר עם מי מחברי הוועדה על אופן ההצבעה שלהם. במענה, הנאשם 2 ציין כי כל חבר ועדה מצביע לדבריו לפי צו מצפונו אך בתוך כך אישר את עצם קיום השיחות בין חברי הועדה כמו גם ההבנה, לעיתים גם ללא שיחה, מי עומד מאחורי בקשה מסוימת והקשר שלו לחבר הועדה.: "...הצבעה זה באופן עצמאי, כל אחד מצביע איך שהוא רוצה. דיבורים אנחנו מדברים כל הזמן... ויש לנו חברי עירייה שהם רואי חשבון, וב-80% מהמקרים אנחנו יודעים מי הקליינטים שלהם והם לא צריכים לדבר איתי, חבר וועדה זו או אחרת בנושא של קליינט שלהם שעולה כי אני יודע שזה קשור אליהם. אני אצביע לפי מצפוני בלבד אני בטוח שכך עושים כל חברי הוועדה..." (ת'/242, עמ' 7).
1005. בסוף חקירתו מיום 7.5.13 (ת/246), הנאשם נשאל שוב כיצד פעל לקדם תיקים ובקשות של יזמים וקבלנים במחלקות השונות בעירייה וענה: "ישבתי עם היזמים, דאגתי שלא יעברו את ה-20% שבס והודעתי להם בצורה חדה, שטובת העירייה קודמת אם זה יפגע בעירייה, והדרכתי אותם למלא טפסים ולא הייתי צריך להסביר הרבה כי היה להם אדריכל. גם בוועדות זה עבר חלק כי לא עברנו את השבס באף תכנית, למעשה יכלו לעשות זאת בעצמם".
1006. בחקירתו מיום 6.5.15 (ת/250) – הנאשם 2 שב ומסביר: "כל היחידות שהם קיבלו תוספת, זה היה בהתאם פחות משב"ס, אני ייעצתי להם איך להגיע לשב"ס כדי שיוכלו להשביח את הקרקע שלהם" ובהמשך: "..אני ישבתי איתם, הצעתי להם להגיע עד שב"ס הם יכלו ללכת לבד והיו מגיעים לשב"ס" (עמ' 14).
1007. טענת הנאשם 2 לפיה הייעוץ שלו בא לידי ביטוי בכך שאמר להם שלא "יתקרבו" לשב"ס, משוללת כל היגיון. היזמים לא ישלמו לנאשם 2 או לכל יועץ אחר סכומי כסף גבוהים אם בכלל, עבור הצעה שמשמעותה לבקש פחות מהשב"ס. אין כל רבותא בעצה מעין זו, שהרי גם אם היו מבקשים מעבר ל-15% אין פירוש הדבר שבקשתם הייתה נדחית לגמרי, ויש להניח שההגדלה הייתה נעשית עד לתקרה שאושרה בהחלטה העקרונית. יתר על כן, אותה "עצת זהב" כפי הנלמד, לא יושמה על ידי היזמים, שכן חישוב תוספת יחידות הדיור בדרך של הקלה יחד עם תוספת יחידות הדיור בוועדה המחוזית, מעלה כי בפועל במנת שיווק זו, הקבלנים זכו לתוספת של 20% (וראה ביחס לכך המלצת וועדת המשנה מיום 22.2.06 וכן פרוטוקול הוועדה המחוזית מיום 30.10.06, ס' 7, מהם עולה כי אושרה תוספת כוללת של 118 יחידות דיור ל-502 שאושרו מלכתחילה).
1008. בעדותו בבית המשפט, הנאשם 2 תלה אמירותיו המפלילות, במצבו הפיזי והנפשי הירוד במהלך החקירות האינטנסיביות שעבר. אין בידי בית המשפט לקבל הסברו זה. אף שהחקירות, נוכח טיב החשדות והיקפן אכן היו ארוכות, לא עולה בשום דרך כי הופעלו כלפיו לחצים פסולים, תרגילי חקירה מיוחדים או נקטו כלפיו בדרך שאינה הולמת. אדרבא, הנאשם ידע לציין לטובה את היחס שקיבל מהחוקרים. הנאשם 2 קיבל כיבוד ושתייה במהלך החקירות, ולבקשתו נערכות הפסקות לצורך התרעננות. בחלק מהחקירות הנאשם 2 אף מתלוצץ עם החוקרים. הטענות בדבר מצבו הפיזי הירוד, ממילא נותרו בגדר טענות בעלמא.
הפנייה לקבלת עצת עורך דין:
1009. בתוך טענתו החילופית של נאשם 2 לפיה פעל והסתמך על עצת עו"ד מור כהן, יש משום ראיה נוספת הפועלת לחובתו. אם כפי דבריו, מלכתחילה לא עסק בהליכי תכנון הנושקים לתפקידו הציבורי, מדוע אם כן כלל נדרש לקבל חוות דעת.
1010. מתוך דבריו של עו"ד מור כהן במשטרה (לגביהם תינתן התייחסות מפורטת בהמשך), עולה כי הפנייה אליו מצדו של נאשם 2 נעשתה ללא אזכור של כל של ה"כותרות" ו"הכתרים" שייחס לעצמו נאשם 2 במענה ("אסטרטגיה תכנונית, יצירת שיתוף פעולה בין ארבעת הקבלנים בהגשת תב"ע משותפת באמצעות האדריכל חיים ורדה, טיפול מול כיבוי אש, יעוץ מול חברת פיתוח ותשתיות, מול עו"ד רפי ישעיה, יעוץ לאסטרטגיה שיווקית ואנשי שיווק באשדוד, אישור איכות הסביבה, אישור משרד הביטחון ועוד).
1011. כך, בין היתר, תיאר עו"ד מור כהן את דבריו של נאשם 2 אליו: "בשלב מסוים פנה אליי מר יצחק דרי, ואמר לי שהוא מעוניין לתת ייעוץ תכנוני ולטפל עבור חברות באשדוד בקידום ענייני תכנון. הוא שאל אותי האם מבחינה משפטית הוא יכול לעשות זאת כחבר מועצה, היות ומדובר בעניינים שקשורים לעיריית אשדוד, ברמת האישור הסופי" (ת/172, עמ' 3).
וכן:
"אני לא זוכר במדויק. אבל אני חושב מזכרוני שהשאלה היתה כללית. לא התמקדות על תב"ע או משהו ספציפי, אלא ייעוץ וטיפול בהליכי תכנון לא אדריכלי" (ת/173, עמ' 2).
ובהמשך:
"אני לא יודע מה הוא יכול לתת. אני יכול לומר לך שחוק התכנון והבניה הוא חוק מורכב, ועם הרבה גמישות במובן המשפטי, ולאו דווקא משפטנים הם אלו שממליצים ליזמים או לאנשי עסקים כיצד לפעול על מנת להשביח את המקרקעין שבבעלותם או לשנות את הייעוד או להגדיל אחוזי בניה או מקרים דומים" (ת/173, עמ' 2).