ת"פ 27901-04-17 מדינת ישראל נ' גוזלן (להלן ולשם הנוחות: "פסק דין גוזלן") - דיבור "בשני קולות", האמנם:
1035. כאמור, נגד גוזלן הוגש כתב אישום נפרד, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שייחס לו את מתן שוחד לנאשם 2 (במסגרת פרויקט רובע ט"ז). בית המשפט, עמיתי, כב' השופט משניות, זיכה את גוזלן. במסגרת הכרעת הדין נקבע ביחס למטרת ההתקשרות כי: "לא עלה בידי המאשימה להוכיח כי הקשר של הנאשם (גוזלן) עם דרי נועד לסייע בשלב התכנון, לצורך הגדלת זכויות הבנייה של הנאשם במגרשים שזכה בהם, תוך ניצול תפקידו הציבורי של דרי כחבר בוועדת המשנה שמוסמכת לדון בעניינים אלה" (עמוד 17 לפסק הדין).
1036. באשר לסבירות ההסכם וגובה התמורה, נקבע על ידי בית המשפט כי: "המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל היא שהשכר שהנאשם נטל מדרי בעבור שירותי הייעוץ שקיבל היה סביר, ואף מתון יחסית והתמורה שקיבל הנאשם מדרי, הן בייעוץ שהביא לשיתוף פעולה בין שלושה קבלנים שפעלו במתחם, והן בזירוז ההליכים הבירוקרטיים הכרוכים בקבלת היתרי בנייה, הצדיקה את השכר שניתן לדרי בעבור שירותיו".
1037. נוסף לאמור, נקבע כי לא הוכח שנאשם 2 השפיע על הגדלת זכויות הבנייה וממילא אין ראיה לכך שנאשם 2 השתתף בישיבה בה הוחלט על הגדלת אחוזי הבנייה; גוזלן פעל בצורה סבירה כאשר ווידא מול נאשם 2 שהוא פועל כחוק; הקשר בין גוזלן לבין דרי התרחש לראשונה "כחודש לפני חתימת ההסכם ביניהם, במחצית שנייה של חודש דצמבר, חודש ויותר לאחר שהתקבלה ההחלטה בוועדת המשנה אודות הגדלת מספר יחידות הדיור במגרשים ברובע ט"ז ביום 09.11.2005" (עמ' 12 לפסק הדין).
1038. ב"כ הנאשם 2 רואה בפסק דינו המזכה של שמעון גוזלן וקביעותיו של בית המשפט משום נקודת עיגון אשר אמורה להשליך על כל המיוחס לנאשם 2 בתיק זה: הן ביחס להתקשרות מול גוזלן והן ביחס להתקשרות מול יואל ישראל ופרימק. למעשה, חלק ניכר מסיכומי ההגנה מסתמכים על קביעות בית המשפט בעניין גוזלן (ראה סעיפים 86-66 לסיכומים). ב"כ הנאשם 2 סבור כי קביעה אחרת על ידי בית משפט זה בסוגיות שבמחלוקת במסגרת תיק זה, תביא לתוצאה של הכרעות סותרות כפי שנקבע בדנ"פ 4971/02 זגורי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו,21.4.04).
1039. ב"כ המאשימה מנגד, סבור כי לפסק דינו המזכה של גוזלן אין השלכה לענייננו, וזאת משום שבעבירות שוחד הלכת זגורי איננה חלה וזאת בהסתמך על פסיקת בית משפט בע"פ 6258/94 צבי יעקובזון נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5) 845, שם צוין כי "עבירת השוחד אינה מותנית בהדדיות, כוונות הנותן והלוקח והעבירה מושלמת גם אם הצד השני חף מכוונה פלילית" (סעיף 24 לסיכומי המאשימה). עוד נטען כי התשתית העובדתית ביחס לגוזלן שונה לחלוטין מהתשתית העובדתית ביחס לנאשם 2, בפרט הדברים אמורים לטענת התובע, על רקע הודאתו של נאשם 2 על כך שמועד ההתקשרות היה סמוך לזכייה במכרז, אמרה אשר אותה בית המשפט בעניין גוזלן סירב לקבל. בדומה, הפנה לעדותו של נאשם 1 אשר על פי הנטען מפלילה את נאשם 2 כשהתייעץ איתו בנוגע להוספת יחידות ברובע ט"ז וראיות כלליות הנוגעות ליכולת ההשפעה על מחלקת ההנדסה.
דיון והכרעה:
1040. בטרם אדרש לטענה, יש לעמוד על הבעייתיות הכרוכה בהעלאתה של טענת דיבור בשני קולות, כאשר "קול" אחד עוד טרם נשמע, ואסביר. נדמה כי הטענה בדבר "דיבור בשני קולות" מקומה הטבעי להישמע בפני ערכאה גבוהה יותר מזו של שתי הערכאות המבררות. במקרה הנדון, מותב זה מתבקש עוד טרם פורסם פסק הדין, להתעלם לחלוטין מתפקידו וחובתו להעריך את העדויות שנשמעו בפניו, להתעלם מאותות האמת והשקר שנגלו בהם (ור' סעיף 52 לפקודת הראיות). הציפייה היא אפוא שמותב זה "יישר קו" עם ממצאיה של ערכאה מבררת מקבילה, בין אם המסקנות אליו הגיע דומות לערכאה המקבילה ובין אם הן הפוכות.
1041. לשם המחשת הקושי בהעלאת טענה זו נעמוד על הרנדומליות והשרירותיות הגלומים בה. כך למשל, היה והכרעת הדין בתיק זה הייתה מתקבלת לפני הכרעת הדין בעניינו של גוזלן, או אז המדינה הייתה זו שעותרת בפני המותב המקביל כי ירשיע את גוזלן בהסתמך על הקביעות בעניינם של יואל ישראל ופרימק. נדמה כי גם ב"כ הנאשם 2 סבור שאין לקבל מצב דברים שכזה.
1042. אלא טענה זו, חרף מרכזיותה בסיכומי ההגנה של הנאשם 2, ספק רב, אם בכלל, עד כמה רלוונטית היא, ואסביר: אישום 5 מגלם בתוכו הלכה למעשה 3 עבירות שונות ונפרדות של קבלת שוחד: מיואל ישראל, פרימק, ומגוזלן. איחוד שלוש העבירות של קבלת שוחד באותו האישום, יש להניח שנעשה בשים לב לכך שבכולם דובר על קידום אותו פרוייקט ברובע ט"ז ובאותו מקבל שוחד. ואולם, אין טענה לפיה פרימק ויואל ישראל קשרו קשר או פעלו בצוותא חדא במתן השוחד יחד עם גוזלן.
1043. כשם שהמדינה אינה יוצאת פטורה מחובתה בהוכחת שלושת עבירות השוחד בדרך של הוכחת עבירת שוחד אחת בלבד, כך גם הנאשם 2 אינו פטור מניהול הגנתו ביחס לשלושת העבירות בהסתפקות בקביעה (של מותב אחר) כי לא עלה בידי המאשימה להוכיח אישום אחד מבין השלושה.
1044. ביתר שאת, בית המשפט בעניין גוזלן לא נדרש במסגרת הכרעת הדין לקבוע כל ממצא עובדתי או משפטי בנוגע לטיב הקשר בין הנאשם 2 לבין פרימק, וכך גם בנוגע לטיב הקשר בין הנאשם 2 לבין יואל ישראל. לא נדרש, ולא נקבע גם על ידו. לא זו אף זו, לא פעם במהלך הדיון, בית המשפט (כמו גם בא כוחו של גוזלן) חיוו דעתם כי אין לגזור ממערכת היחסים הפסולה שנרקמה בין נאשם 2 לפרימק ויואל ישראל לעניינו של גוזלן (כך, בין היתר, ר' עמ' 74 לפרוטוקול הדיון מיום 31.12.17, עמ' 19 לפרוטוקול הדיון מיום 14.1.18).
1045. גם מבחינה עובדתית, ולסוגיות שבמחלוקת ישנו שוני בין עניינו של גוזלן לבין עניינם של פרימק ויואל ישראל. די בכך שפרימק ויואל ישראל פעלו במשותף, ובנפרד מגוזלן בבניית הדירות ומכאן גם צרכיהם שונים בקבלת היתרים ושירות מהגורמים השונים בעירייה ומחוצה לה (אף לפי גרסת הנאשם 2) כדי לחייב בחינה נפרדת ועצמאית לגבי טיב השירות, סבירותו וכיוצא באלו.
1046. מחומר הראיות עולה כי למעט עצם הגשת התב"ע במאוחד על ידי כל היזמים (פעולה אשר כפי הנלמד מת/202 הייתה בכלל דרישה של מחלקת ההנדסה על מנת לבחון מבחינה תכנונית את התוספת הכוללת הפוטנציאלית ברובע), לא היה כל קשר בין גוזלן לבין פרימק ויואל ישראל. פרימק נשאל בחקירתו לגבי ידיעתו בדבר הקשר בין שמעון גוזלן לנאשם 2 וענה: "פגשתי אותו פעמיים בעירייה. למיטב ידיעתי הוא הבעלים של חברת שיא רפאל שזכתה אף היא במכרז ברובע טז' באשדוד. שאלה: מה אתה יודע על הפניה של יצחק דרעי והסיוע שהעניק לשמעון גוזלן בקידום התב"ע והחוזה שנחתם ביניהם? תשובה: אין לי מושג על כך" (ת/205, עמ' 16). גם גוזלן מצדו טען שלא הכיר את פרימק או פעל יחד עמו.
1047. אין חולק כי ישנו שוני עובדתי בתאריכים בהם נחתמו החוזים בין נאשם 2 לבין היזמים. בעוד שההסכם הפורמלי בין גוזלן לבין נאשם 2 נחתם ביום 22.1.06, ההסכם מול האחים ישראל נחתם ביום 6.1.06 ואילו ההסכם מול פרימק נחתם בכלל ביום 5.2.06. יש בכך להשליך ישירות גם על קביעת בית המשפט בעניין גוזלן שבו מועד ההתקשרות הוערך שנעשה כ"חודש וחצי לפני ההסכם".
1048. הקביעה של בית המשפט בעניין גוזלן לגבי מועד ההתקשרות מול נאשם 2 נעשתה בדרך של אימוץ דבריו של גוזלן בנושא. פרימק ויואל ישראל מאידך התקשו להצביע על תאריך מדויק.
1049. זאת ועוד, ישנו שוני בסכומים ששולמו על ידי כל אחד מהיזמים ומכאן גם הצורך לבחון האם מדובר בתמורה סבירה לשירותים שקיבלו, ככל שקיבלו, או שמא מדובר בכספי שוחד. בעוד שגוזלן שילם לנאשם 2 סך של 385,000 ₪ , חברת האחים ישראל שילמה קרוב למיליון ₪ וכך גם חברת פרימק שילמו סכום דומה.
1050. השוני האמור מתחדד על רקע ההבדל בין היזמים: בעוד גוזלן בנה לראשונה בעיר אשדוד ומכאן לדבריו כלל לא הכיר את האופן שבו פועלים הגורמים השונים, יואל ישראל שעבד במשותף עם פרימק הנו קבלן מוכר בעיר (אף לדברי נאשם 2), בנה פרויקטים רבים ומכיר את כל הגורמים הרלוונטיים.
1051. השוני בא לידי ביטוי גם בעדויות הנוגעות לפעולות שביצע הנאשם 2 עבור כל אחד מן הקבלנים. פרימק ויואל ישראל העידו כי בפועל הנאשם 2 לא עשה דבר עבורם, כאשר על פי הנלמד אפילו את החיבור מול האדריכל חיים ורדה עשו בעצמם, בהתאם לחוזה שנכרת בין השניים ביום 25.8.05. (ובדומה ראה ת/242, עמ' 5, שם הנאשם 2 מאשר כי לא היה זה שחיבר בין פרימק והאחים ישראל לחיים ורדה). גוזלן מצדו מפרט את הפעולות שדרש מנאשם 2 לעשות, כפי שחלקם גם מוצא ביטוי במסמכים כאלה ואחרים.
1052. לכל אלה יש להוסיף שוני ראייתי כבד משקל הנוגע לכך שגלעד פרימק ובמובנים רבים גם יואל ישראל הודו במשטרה בכך שמטרת ההיקשרות בינם לבין הנאשם 2 הייתה לצורך הגדלת מספר יחידות הדיור. נזכיר כי יואל ישראל הורשע במסגרת הסדר הטיעון בעבירה של מתן שוחד ואילו גלעד פרימק הורשע בעבירה של סיוע להפרת אמונים.
1053. יש בכל אלה לדחות מכל וכל את ההקשר המלאכותי שמבקש לעשות ב"כ הנאשם 2 בין זיכויו של גוזלן לאישומים של מתן וקבלת שוחד בעניינם של פרימק ויואל ישראל. אין לדבר על שני קולות לא רק ביחס לתוצאה הסופית אלא גם בנוגע לקביעות עובדתיות, לא כל שכן ממצאי מהימנות המופיעים בגזר הדין, שהרי כל אלו ניתנו בהקשרו של גוזלן בלבד.
דיבור בשני קולות בקשר מול גוזלן:
1054. שאלה נפרדת היא, מה ההשפעה של פסק הדין המזכה בעניין גוזלן לגבי נאשם 2 כמקבל השוחד מגוזלן. בעניין זה, יש ראשית לעמוד על ההלכה ולפיה לצורך הרשעה בשוחד לא נדרשת "הדדיות פלילית" כפי שנקבע עוד בע"פ 244/57 מרגולין נ' היועץ המשפטי וערעור נגדי, פ"ד יב.597:
"נניח שאיש תם וישר, עולה חדש שאינו בקי בהלכות הארץ הזאת, נכנס למשרד ממשלתי ומבקש רישיון מסוים. הפקיד הממונה על מתן רישיונות דורש ממנו תשלום של-. 50לירות. דורש הרישיון, בתמימותו, משלם את הכסף מבלי להציג כל שאלה לייעודו של תשלום זה, בהיותו סבור שהממשלה גובה כסף זה בתמורה להוצאת הרישיון. למעשה, משלשל הפקיד את הכסף לכיסו הוא. ברי הוא, שהעולה התמים לא נתכוון ליתן שוחד-אבל ברור כמו כן שהפקיד מצדו קיבל את הכסף בעד פעולה הקשורה בתפקיד שהוא ממלא מטעם המדינה. לשון אחרת, הוא קיבל-אף-על-פי שהנותן לא נתן-שוחד".
1055. דוגמה מאלפת זו מתאימה גם למקרה שבפנינו, כאשר אותו "עולה חדש שאינו בקיא בהלכות הארץ הזאת" אינו אלא גוזלן שציין בעדותו: "זה המכרז הראשון שהשתתפתי בעיר אשדוד...לא היה לי שום ניסיון בעבר באשדוד [...] שאלתי אותו מה עושים, אני לא מכיר פה את המהלכים, הוא [הקבלן שמעון צרפתי] המליץ להתקשר עם יועץ שמכיר את התחום את הנושאים באשדוד על מנת שזה ילך טוב יותר" (ת/185, עמ' 24-23). על הלכה זו שבו וחזרו בתי המשפט בשורה ארוכה של פסקי דין וראו גם ע"פ 794/77 חייט נ' מדינת ישראל, פ"ד לב127(2), עמ' 129; ע"פ 521/87 מדינת ישראל נ' עינב, פ"ד מה(1) 418, בעמ' ;43 ע"פ 6258/94 צבי יעקובזון נ' מדינת ישראל, פ''ד נ(5) 845; ע"פ (מרכז) 6429-09-16 מדינת ישראל - פרקליטות מחוז מרכז מיסוי וכלכלה נ' אתי אמיר (פורסם בנבו, 14.3.18).
1056. אין המדובר בטענות בעלמא שכן עמיתי, כב' השופט משניות, מבסס את זיכויו של גוזלן גם על היעדרו של יסוד נפשי מספק. הדבר מצוין ברחל בתך הקטנה בהכרעת הדין: "המסקנה העולה מהאמור לעיל היא כי הנאשם פעל בצורה סבירה, כאשר ווידא מול דרי כי הוא פועל כחוק, וכי יש בידו את כל האישורים הדרושים לצורך פעילותו בנושא זה, ולכן מבחינתו לא הייתה כל מניעה מלהסתייע בשירותיו של דרי".
1057. לא זו בלבד, בית המשפט בעניין גוזלן מדגיש כי זיכויו של גוזלן אינו אמור להשליך על שאלת חוקיות מעשיו הנאשם 2: "גם אם יתברר כי דרי פעל בניגוד לחוק, ובניגוד לייעוץ המשפטי שקיבל, והשתתף בישיבות בנושאים שבהם היה לו בהם אינטרס כזה או אחר, ולא הוכח כי כך היה בכל הנוגע להסכם שלו עם הנאשם, כי אז האחריות על כך נופלת על כתפיו של דרי לבדו, ולא ניתן לפקוד את חטאיו דרי, אם היו כאלה על כתפיו של הנאשם..." (ר' עמ' 19 להכרעת הדין).
1058. בכך אין סגי שכן לטענת ב"כ הנאשם 2 הקושי אינו נעוץ ביסוד הנפשי השונה שיכול ויוחס לנותן השוחד אל מול מקבל השוחד, אלא בקביעות עובדתיות של בית המשפט בעניינו של גוזלן, המבוססות על פי הנטען על אותה תשתית ראייתית שהונחה בפני בית משפט זה.
1059. אלא שאין לדבר על תשתית ראייתית זהה, ולא קרוב לכך.
1060. באופן סכמתי ניתן לומר כי עניינו של גוזלן מהווה רק "שליש של אישום" מתוך שמונה אישומים שההכרעה בהם הובאה לפתחו של בית המשפט. בעוד שבעניינו של גוזלן, הראיות התמקדו בהתקשרות הקונקרטית בלבד, בפני בית משפט זה נפרסה תמונה ראייתית רחבה בהרבה, הנוגעת לדפוס פעולה של הנאשמים על פני שנים ארוכות בשורה של פרויקטים, לרבות פרשיות צדדיות בהן היו מעורבים באופן ישיר או עקיף.
1061. בשונה מהראיות שהונחו בפני בית המשפט בעניינו של גוזלן, נפרסה בפניי תשתית ראייתית ממנה ניתן ללמוד על יכולתם של הנאשמים להוביל החלטות בניגוד מוחלט לדעת הגורמים המקצועיים; מכלול האינטרסים הכלכליים של הנאשמים, המשותפים והנפרדים; הסיוע ההדדי שנתנו האחד לשני במסגרת השתתפותם בוועדת המשנה. תמונה ראייתית רחבה זו אפשרה לעמוד גם על העירוב הכספי שביצע הנאשם 2 בכספים שקיבל מהיזמים בפרויקטים השונים. כך למשל העברת הכספים של פרימק לקדמת עדן כשבמקביל הנאשם 2 פועל עבור זיוה כהן ואמור לקבל אחוזים מחלקה בפרויקט מבוא אשדוד. כך למשל העובדה שלעיתים באותה הישיבה נדונים פרויקטים שונים שבהם לשני הנאשמים עניין אישי (ור' ההתייחסות הנרחבת לכך בפרק הכללי).
1062. בית המשפט בעניין גוזלן מבסס חלק נכבד ממסקנותיו על התרשמותו בדבר "ההפרדה" המוחלטת בין הדרגים הפוליטיים לבין הדרגים המקצועיים ועל חוסר יכולתו של הנאשם 2 להתערב בשיקוליהם (ראה עמ' 11-10 להכרעת הדין). המסכת הראייתית הרחבה בהרבה שהונחה בפניי מובילה למסקנה הפוכה ולמצער אינה תומכת בתזה שעניינה קבלת החלטות בהסתמך על עמדת הגורמים המקצועיים בלבד. ביחס לכל אישום מפורטת הסטייה מן השורה, ולא מצאתי לשוב ולפרט הדברים.
1063. ישנו שוני ראייתי נוסף הנובע מכך שהנאשם 2 שימש כעד תביעה בעניינו של גוזלן (תוך שככל הנראה הובטח לו שלא יעשה שימוש נגדו בעדותו) בעוד שבתיק זה הוא העיד כנאשם, על ההשלכות הראייתיות הנגזרות מכך. כך למשל, נאשם 2 הפליג בתיאוריו בעניינו של גוזלן בדבר הפעולות הרבות שביצע עבורו (ור' הסתמכות בית המשפט על דברים אלו בעמ' 16 להכרעת הדין בעניינו של גוזלן). בעוד שכעד תביעה אין ציפייה שיביא תימוכין/אסמכתאות לכל הפעולות שלטענתו ביצע עבור גוזלן והמשקל הראייתי בהימנעותו מלעשות כן לא יהיה רב, לא כך הם פני הדברים במעמדו כנאשם.
1064. בנוסף, לא כל אמרותיו במשטרה של נאשם 2 הוגשו בעניינו של גוזלן, בשונה מהתיק שבפני. כך למשל, בת/239א', שלא הוגש בעניינו של גוזלן, הנאשם 2 התבקש להסביר הכיצד עם פתיחתה של חברת כד גל בשנת 2006, היא כבר קיבלה מעל מיליון ₪. בתגובה לכך, ענה הנאשם 2: "כי עבדתי לפני כן, לפני כן ב-2005 התחלתי לעזור להם וכו'... ברגע שהם זכו התחלתי לעזור להם" (עמ' 152 במספור ב"נט המשפט"). בדומה: "...התחלתי איתם באלפיים וחמש לפני אלפיים ושש רק...כי אני עובד אחרת.. מספיק אם אני סוגר איתך מילה. התחלתי איתם לאט לאט, שהגיע תאריך תשלום, עשינו את ההסכם, באלפיים ושש שילמו לי..." (ת/239(א) עמ' 153). אציין כי ב"כ הנאשם 2 הלין על כך שהציטוט אינו מדויק, מבלי שהביא ראיה אחרת מטעמו ללמד אחרת.
1065. לא למיותר להוסיף: בא כוחו המלומד של נאשם 2 מבקש להחיל על עניינו מלוא קביעותיו של בית המשפט בעניין גוזלן. נזכיר כי עניינו של גוזלן כולל גם קביעה נורמטיבית ברורה של בית המשפט העליון בדבר הפסול הגלום בביצוע מעשים כדוגמת אלו שביצע הנאשם 2.
1066. אחר דברים אלה אתייחס לאמרותיו של גוזלן במשטרה ובבית המשפט (בתיק האחר) שהוגשו בתיק שבפניי במסגרת היותו עד תביעה נגד הנאשם 2, חלף עדותו הראשית והנגדית.
1067. אמרותיו של גוזלן במשטרה פועלות לחובת הנאשם 2. כך בחקירתו הראשונה התקשה גוזלן לפרט עבור מה בדיוק שילם לנאשם 2 תוך שהוא שולל באופן פוזיטיבי סיוע מול גורמי הרישוי: "שאלה: האם יצחק דרי סייע בדבר מה לש.י.א רפאל ו/או למי מבעלי המניות שלה בעניינים העסקיים מול עריית אשדוד ו/או רשות הרישוי ו/או הועדה המקומית לתכנון ובנייה ו/או הועדה המחוזית לתכנון ובנייה ו/או בכל מותב אחר בו הוא מכהן ? תשובה : לא, לא עזר לנו" [...] "עוד לא שילמתי סתם לאף אחד. התקיימו הדברים שהתחייב עפ"י ההסכם ביננו. שאלה: מה הם הדברים שהוא קיים ? תשובה: קידום שיווק. ייעוץ גם..." (ת/183, עמ' 8).
1068. גוזלן מציין בהודעתו, כי נפגש עם נאשם 2 ושאל אותו "למה אין פה שבס, למה אין פה אפשרות להגדיל את היחידות" (ת/185, עמ' 26). בדומה, גם נאשם 2 ציין במשטרה: "הוא (גוזלן) אמר, שאנשים המליצו עלי, אבל לא אמר מי, אם אני יכול לעזור לו בקבלת 20% שבס. אמרתי לו שאין 20%..." (ת/238, עמ' 34). אמירות אלו בבסיסן, עומדות בסתירה לגרסת הנאשם 2 בבית המשפט לפיה לא עסק בהגדלת הזכויות של היזמים.
1069. עוד יש בדברים אלו להעיד כי הסכם בעל פה בין הנאשם 2 לגוזלן נכרת לפני יום 9.11.05, שהרי מה יש לתהות ביחס להגדלת זכויות בניה מקום שבו התקבלה החלטה בנושא. בבית המשפט, הנאשם 2 טען כי הכוונה הייתה לפער בין ה-15% שאושרו לעומת ה-20% לפי תקנת שב"ס. כפי שצוין בעניין פרימק ויואל ישראל, בנפרד מכך שמדובר בגרסה כבושה ולא הגיונית, היא מאשררת שוב את המסקנה כי הגדלת הזכויות עמדה בבסיס ההתקשרות בין השניים.
1070. לטענתו של גוזלן, כל הרציונל בהעסקתו של נאשם 2, מבוסס על כך שלראשונה בנה פרויקט בעיר אשדוד ולא היה בקיא בהתנהלות המיוחדת לעיר זו. מי שהמליץ לו על הנאשם 2 הוא הקבלן שמעון צרפתי. שמעון גוזלן זכה במכרז בתאריך 3.8.05 והתשלום עבור חוזה הפיתוח מול מנהל מקרקעי ישראל בוצע ב- 11.9.05. על רקע מועדים אלו שאינם שנויים במחלוקת, אך הגיוני שגוזלן לא ימתין מספר חודשים (שהם הקריטיים לתכנון הפרויקט ובהם גם התקבלה ההחלטה על ההגדלה), ורק בסוף דצמבר 2005 יצור קשר עם הנאשם 2 (ויודיע על הפסקת העסקתו בכתב בתאריך 24.1.06).
1071. לטענתו של גוזלן, לפני ההתקשרות עם הנאשם 2, היזמים לא היו מאוחדים. נאשם 2 היה זה שהציע לו להגיש את התכניות במשותף. הדברים שנכתבו בנוגע לפרימק ויואל ישראל בזיקה להשתתפותם בישיבה מיום 22.10.05 ולכך שבמועד זה כבר פעלו במשותף (בפרק הדן בעדותו של מגדמן) נכונים גם לגבי גוזלן.
1072. ההסכם הראשון שנחתם בין נאשם 2 לגוזלן נושא את התאריך 22.1.06. מצ"ב צילומו: