נ/1 – ס/5 - מכתב מהרצל חכמוב לוועדת המשנה ומהנדס העיר:
1247. ההגנה הגישה מטעמה מכתב שנשלח על-ידי הרצל חכמוב לעירייה הנושא תאריך 26.5.02 שסומן (נ/1 – ס/5). אף שמדובר במסמך שהוגש מטעם ההגנה, יש בו דווקא לחזק את הטענה כי בשטח העודף לא ניתן היה לבנות יחידות דיור, כמו גם על ניסיונות קודמים שלא צלחו, להשביח את הקרקע.
1248. עצם הבקשה לשימוש "חריג" בקרקע, מלמדת על הקושי האמור. טיב הבקשה למקבצי דיור במקום דיור למגורים פרטיים (אשר פוטנציאל הרווח שבו גבוה יותר) מלמד על מדיניות העירייה באותה העת. בדומה, ההפניה לבקשות חוזרות ונשנות על פני מספר שנים שלא הובילו לקבלתן (שאם לא כן, לא הייתה מוגשת הבקשה לשימוש חריג נשוא המכתב) מעידה על מדיניות העירייה והקושי של חברת "פרספוליס" להשביח את הקרקע.
לסיכום פרק זה:
1249. בעת הרלוונטית הוחלה באשדוד לרבות על מגרש 136 מדיניות ברורה נמשכת ונוקשה ולפיה, כל בנייה שתעשה במגרש שקיימת בו יתרת שטחים, מחויבת להיות בנייה ציבורית. ניסיונות קודמים להשביח את הקרקע או מכירתה נתקלו בקשיים רבים. בשל כך, הקרקע במגרש 136 אף שמדובר באזור מרכזי, נותרה שוממת במשך שנים רבות. זו הבעיה שעמדה בפני קלוד וחדד שרכשו את הקרקע באמצעות חברת יחד הבונים, זו הבעיה שמפניה הבטיח עצמו חכמוב בהסכם המכר, וזו הבעיה שנפתרה במעורבותו של נאשם 1.
1250.
גרסאות המעורבים בעסקה בנוגע לתיווך במגרש 136
הקדמה:
1251. בעבירת שוחד אין בנמצא "קורבן" במובן הקלאסי של אדם הבא וטוען כי פגעו בו. בעבירת שוחד, קיימת הדדיות בין נותן השוחד, כמו גם למקבלו להסתיר את היחסים המושחתים שנרקמו ביניהם. מתוך שכך, לשני הצדדים אינטרס מובהק לתאר את הקשר ביניהם כלגיטימי, בין אם בכסות של שכר עבור ייעוץ, קידום או תיווך. פועל יוצא מכך, פעמים רבות הוא קושי מובנה בהוכחת עבירת השוחד. בשל כך, ראה המחוקק כאמור בסעיף 296 לחוק העונשין, לחרוג מהכלל ולפיו עדות שותף תהא זקוקה לחיזוק כבסיס להרשעה. בשל כך, גם נקבעה החזקה שבעובדה ולפיה בהיעדר ראיה לסתור, כספים הניתנים לאיש ציבור הנם בעד תפקידו. על רקע דברים אלה, ועל רקע העדר מחלוקת שנאשם 1 קיבל מחברת "יחד הבונים" סך של 80,000 ₪, תבחן גרסת הנאשם ויתרת המעורבים בעסקה.
קלוד נחמיאס :
1252. קלוד נחמיאס, היה הבעלים במשותף של חברת "יחד הבונים" ולאחר הפירוד מיצחק חדד, הבעלים הבלעדי של מגרש 136 והפרויקט שנבנה עליו. יצחק חדד שותפו של קלוד, המעיט בהבנתו של קלוד בתחום התכנון והבנייה, אולם ידע לומר כי קלוד היה מעורב בכל העניינים הכספיים.
1253. קלוד אינו מכיר כל תשלום עבור תיווך שניתן לנאשם 1. קלוד שולל כל תשלום של תיווך הקשור למגרש 136. יודגש כי אין טענה מצדו של קלוד כי בזמן אמת לא ידע על תיווך של נאשם 1 והדבר נודע לו רק בדיעבד. האמור לעיל נמסר על ידי קלוד בחקירה במשטרה בשנת 2012. גרסה זו של קלוד נמצאת בסתירה חזיתית לגרסת נאשם 1. הדברים אמורים בפרט נוכח טענתו של נאשם 1 שהיה עליו "לרדוף" אחר שותפו של קלוד בעת ההיא (יצחק חדד), על מנת שישלם לו את דמי התיווך, וכן נוכח מערכת היחסים הקרובה בין הנאשם 1 לקלוד. אם אכן נאשם 1 תווך, מחויב היה שהדבר יהא גם בידיעתו של קלוד.
1254. וביתר פירוט: קלוד נחמיאס מסר חמש הודעות במשטרה בתאריכים 19.3.12, 20.3.12, 21.3.12, 5.5.13 ו- 16.4.15. בהודעתו הראשונה במשטרה מיום 19.3.12 (ת/13) קלוד נחמיאס שולל העברת כספים לנאשם 1 או לחברתו "אמרי נועם": "לא זוכר, אם כן הכל כתוב...באופן אישי בחיים לא העברתי לו כספים ועל זה אני מוכן ללכת למכונת אמת...לא זוכר במלוא האחריות, אם כתוב- יכול להיות, הכל מסודר כחוק וכדין" (עמ' 3).
1255. בהודעתו מיום 20.03.12 (ת/14) קלוד נשאל באופן ספציפי האם הייתה עסקה בין "יחד הבונים" ונאשם 1 בהקשר למגרש 136 והוא עונה בשלילה. כאשר מציגים לו כרטיסיה של "יחד הבונים" ממנה עולה כי שולם לנאשם 1 באמצעות אמרי נועם 80,000 ₪ הוא אינו מכחיש את העברת הכספים ומוסיף שיכול להיות שזה כסף על תיווך, אך הוא אינו זוכר. קלוד נחמיאס נשאל האם היה צורך של נאשם 1 "לרדוף" אחריהם זמן רב על מנת לקבל את הכסף, וגם ביחס לכך ענה "לא זוכר".
1256. בהודעה שנגבתה מקלוד בשנת 2013 (ת/201) הוא מציין כי נאשמים 1 ו-2 היו אלו שחיברו בינם לבין הרצל חכמוב, אולם בה בעת שולל באופן פוזיטיבי כל תשלום בגין מעשיהם ומדגיש כי לו היו נדרשים לשלם תיווך, לא היו בכלל מבצעים את העסקה:
1257. "חכמוב הרצל היה במצב של פת לחם. הבנקים לחצו עליו ואנחנו הצלנו אותו כי שוק הנדל"ן היה על הפנים. כנפו ודרי רצו לעזור לבן אדם הזה, אז הם הביאו אותו אלינו כדי שנקנה את המגרש. לשאלתכם, האם לכנפו ודרי היה משרד תיווך, אני משיב שלא. זה לא תיווך.
1258. [...]
1259. לשאלתכם עבור מה שילמנו להם כסף, אני משיב, שלא שילמנו להם כסף, באחריות. לשאלתכם, אם מה שעשו היה תיווך, אני משיב שלא, אותה תקופה אנשים התחננו למכור קרקעות. ש: אם עמרם כנפו היה מבקש תשלום עבור זה שהוא הציע לכם את המגרש של חכמוב האם הייתם משלמים לו? ת: לא. ואפילו לא היינו קונים את המגרש" (ת/201, עמ' 24).
1260. גם בהודעה משנת 2015 (ת/198) קלוד אינו יכול להסביר פשר התשלום לנאשם 1. כאשר התבקש בשלישית לספר על נסיבות רכישת מגרש 136 מסר כי איציק חדד טיפל בזה, הוא זוכר שהרצל חכמוב היה אצלם במשרד והציע לקנות מהם את המגרש, הוא לא זוכר שנאשם 1 היה מתווך, יכול להיות שנאשם 2 קשור למגרש.
1261. בבית המשפט קלוד יחזור על כך שלא ידע שנאשם 1 היה מתווך במגרש 136 (עמוד 161 לפרו' מיום 7.12.17). לדבריו, קנו את המגרש "כי גילינו שיש 20 אחוז לא מנוצל שם" (שם, עמ' 163). ובהמשך: "הייתה קרקע לבנייה עם זכויות 11,300 מטר שלא נוצלו... אני לא יודע איך תקרא לזה, במגרש הזה לא ניצלו את ה20 אחוז המותר על כל אחד אחר... זה חוק תכנון ובנייה במדינת ישראל" (שם, עמ' 173-172).
1262. שהתובע הקשה על קלוד נחמיאס ושאל אם זה חוק ידוע שכל אדם זכאי להקלה, מדוע אם כן חכמוב לא הכיר אותו, ענה: "...אל תשכח שבתקופה שמכר חכמוב... השוק היה על הפנים" (שם, עמ' 173). בהמשך שב וחזר על כך שהיה סכסוך בין האחים חכמוב: "אז לא יודע אולי לא הגישו את הבקשה הנכונה" (שם, עמ' 187). לדבריו, החוק מתיר לו לעשות הקלה של 20 אחוז ואם העירייה לא הייתה מאשרת לו את זה אז אפשר ללכת לוועדה המחוזית (שם, עמ' 188). קלוד שלל עזרה של נאשם 1 מול המנהל: "לא. בחיים לא" (שם, עמ' 189). לדבריו, היה עדיף לו ללכת למסלול של מאגר מוכר על פני השבחה ובפועל שילם במסלול של השבחה יותר מאשר מאגר מוכר. לקחו לו השבחה גם על הגנים שחייבו אותו להקים (שם, עמ' 208). בחקירתו הנגדית טוען כי לא ידע שנאשם 1 השתתף בישיבת וועדת המשנה בקשר למגרש 136: "אם הייתי יודע שזה באמת קיים דבר כזה לא היה נותן, לא הייתי יודע שקיים דבר כזה" (שם, עמ' 222).
יצחק חדד:
1263. יצחק חדד העיד בבית המשפט כי שילם לנאשם 1 דמי תיווך עבור חלקו בעסקת הרכש מול חכמוב. עדות זו, לכאורה עולה בקנה אחד עם גרסתו של נאשם 1 ותומכת בה. לא בכדי, נאשם 1 ביקש ללמד כי חדד (בשונה מקלוד נחמיאס) הוא אדם "רציני" שמבין בנדל"ן ובעסקים.
1264. אף שכך, בית המשפט דוחה את עדותו של יצחק חדד בנוגע למהות הכספים ששילם לנאשם 1. לא זו אף זו, במספר נקודות שעולות בגרסתו של חדד יש דווקא כדי להפליל את הנאשם 1 ולהחליש את טענת התיווך. ובמה דברים אמורים.
1265. ברקע הדברים, יש להידרש לכך שנגד יצחק חדד הוגש בתחילה במסגרת פרשה זו וביחס למגרש 136 כתב אישום בעבירה של מתן שוחד. במסגרת הסדר טיעון, כתב האישום תוקן וחדד הורשע בשתי עבירות של סיוע להפרת אמונים ומסירת דו"ח וידיעות שאינם נכונים בהתאם לפקודת מס הכנסה. בכתב האישום המתוקן שבו הודה חדד, מפורט, בין היתר, כי בין שנת 2002 עד ליולי 2004, ניסה חכמוב להשביח את הקרקע ללא הועיל וכי "בסמוך ליולי 2004 סיכם כנפו עם הנאשם ועם נחמיאס וחכמוב כי בתמורה לסיועו תשלם לו כל אחת מהחברות שבבעלותם כ-80,000 ₪" (ס' 7 לכתב האישום המתוקן).
1266. המשכו של כתב האישום המתוקן מדבר על כך שלאחר שוועדת המשנה אישרה מתן הקלה ביום 20.7.05 לבנייה של 74 יחידות דיור, שילמה "יחד הבונים" לכנפו סך של 27,000 ₪, תשלום ראשון מתוך שלושה תשלומים עוקבים. המשכם של דברים בתיאור השתתפותו של נאשם 1 בישיבה מיום 17.8.05 שבה אושררה החלטת ההקלה, אולם בדרך של הפקדת תכנית מפורטת; וכן השתתפותו של נאשם 1 בישיבה מיום 28.2.07, שבה אושר כי תוספת יחידות הדיור תעשה בדרך של השבחה. לעניין העונש, הוסכם כי חדד ירצה שישה חודשים מאסר בדרך של עבודות שירות, יושת עליו קנס בסך 2,050,000 ₪ וכי חברת "יחד הבונים" תישא בחבות מס החברות והמע"מ הנובעים מהכללת החשבונית בסך 80,730 ₪ בספרי הנהלת החשבונות שלה.
1267. כאן המקום להרחיב במעט בנוגע לעדותם של הקבלנים שהואשמו במסגרת פרשה זו (בכללותה) במתן שוחד למי מהנאשמים 1 ו-2. כמעט ללא יוצא מן הכלל, נטען על ידם, במסגרת עדותם כעדי תביעה כי הודו בכתבי האישום המתוקנים, אף שלשיטתם, ומבחינה סובייקטיבית, לא ביצעו כל עבירה. רובם ככולם ציינו כי רצו לשחרר את העיקולים שרבצו על חברותיהם, כשחלקם אף הודו בניגוד לעצת עורכי דינם.
1268. מבלי להקל ראש, אין בידי בית המשפט לראות בתיאורים של אותם קבלנים על שחשו וחוו כהסבר לכך שהודו במה שלטענתם כלל לא ביצעו. המדובר בנאשמים בוגרים, קבלנים וותיקים ומצליחים, אנשי עסקים, שכל העת היו מלווים על ידי מיטב עורכי הדין. עובר להגשת כתב האישום בעניינם נערך להם שימוע במשרדי הפרקליטות, והגעה להסדר לאחר הגשת כתב האישום, לא נעשתה כלאחר יד. דברים אלו נכונים גם ליצחק חדד שהנו נאשם מספר 10 בכתב האישום המתוקן.
1269. יודגש כי אין בכוונת בית המשפט לעשות שימוש בהודאתם בכתבי האישום המתוקנים כראיה לחובת הנאשמים 1 ו-2, וגם המאשימה לא ביקשה לעשות כן. הפירוט הנ"ל נועד לשמש "פריזמה" דרכה יש לבחון את עדותו של יצחק חדד וקבלנים אחרים שהפכו לעדי תביעה עם תום משפטם.
גרסת התיווך של חדד הנה גרסה כבושה:
1270. הודעותיו של יצחק חדד במשטרה לא הוגשו לבית המשפט. אף שכך, נלמד מעדותו כי גרסתו בנוגע לתיווך היא למעשה גרסה כבושה. חדד אישר בבית המשפט שאמר בחקירתו כי: "חוץ מאמרי רון שאני לא יודע מה היה שם כנפו לא ייעץ או תיווך בעסקאות של חברות שלי" (עמוד 323 לפרו' מיום 4.1.18). בדומה, חדד אישר בבית המשפט כי ביום שנעצר אמר כי: "חד משמעית לא, לא העברתי בשום דרך כספים לכנפו" (שם, עמ' 324). בהמשך עדותו, אישר כי בחקירתו במשטרה, כשהתבקש להסביר כיצד נודע לו על מגרש 136, לא אמר באופן חד משמעי שעמרם כנפו היה מתווך וענה ש"יכול להיות שעמרם תיווך" (שם, עמ' 339). שהתבקש להסביר את השוני בין הנחרצות שבה הוא מעיד בבית המשפט לגבי התיווך לבין אמירותיו במשטרה, מסר: "אני לא רוצה לאחל לאף אחד להיות בסיטואציות אחרי שמוציאים אותך ב-6 בבוקר מהבית" (שם, עמ' 339).
1271. אכן, הוצאתו של אדם בבוקרו של יום לחקירה אינה דבר של מה בכך וזאת גם אם לא נטען מצדו של חדד כל טיעון עובדתי שילמד על דבר חריג מעבר למקובל באותה סיטואציה. אף שכך, לא ברור מדוע ההשפעה, ככל שקיימת, צריכה להוביל דווקא להכחשה מוחלטת של העברת כספים ובהמשך, שכחה של הסיבה בגינה הועברו לנאשם 1 עשרות אלפי שקלים. הדברים אמורים בפרט נוכח מעמדו של נאשם 1 כאיש ציבור מוכר; בשים לב לרושם שחדד בקיא בכל הנעשה בחברתו; בשים לב לכך שלא נעשו על פי הנטען העברות כספים נוספות בין השניים; בשים לב לתיאורו (לימים) של חדד, כי עיכב את התשלום לנאשם 1. הלכה היא כי המשקל שיש לתת לעדות כבושה, בהעדר הסבר מניח הדעת לכיבושה, הנו משקל מופחת. גרסתו של חדד היא כזו.
1272. חדד עומת עם כך שקנה מגרש חרף הקשיים הנוגעים למימוש הזכויות שנותרו בו. במענה, חדד הגיב כמעט בביטול בנוגע למצב התכנוני של המגרש כשלדבריו כבר במעמד הקנייה היה בטוח שתאושר לו התוספת בבחינת זכות קנויה: "אני לא הייתי קונה מגרש כזה אם זה היה המצב כפי שאתה מתאר אותו...עם כל הכבוד לוועדה המקומית יש היררכיות אחרות מעליה ולצידה ובסופו של דבר מגיעים איתם לפה לבית משפט אם צריך".
1273. בכל הכבוד, הניסיון להמעיט מהבעייתיות הקשורה לזכויות הנותרות אינו עולה בקנה אחד עם ניסיונות קודמים לעשות כן שכשלו, על ידי אנשים לא פחות מיומנים מחדד או מיועציו המשפטיים. למעשה חדד מאשר כי הרצל חכמוב לא היה "קוטל קנים" והבנתו בתחום התכנון והבניה הייתה טובה אף יותר מזו שלו: "הרצל חכמוב ידע הכל. הוא ידע מה זה שב"ס, הוא יודע מה זה כל דבר יותר טוב ממני וגם יותר טוב משכמותי" (שם, עמ' 331).
לטענת חדד, הנאשם 1 לא סייע בשום דרך, לרבות לא במנהל:
1274. לטענת נאשם 1, התיווך במגרש 136 כלל גם סיוע בהיבטים שונים של העסקה שאופיינה ב"אלף ואחת בעיות" לרבות מול המנהל. בניגוד מוחלט לאמור, חדד העיד כי נאשם 1 לא עזר בדבר, לא ליווה את העסקה וכך גם לא ייעץ לו. לדבריו, לא רק שהוא אינו נזקק לייעוץ מאיש, אלא אנשים באים להתייעץ איתו. מבחינתו: "ברגע שנחתם הסכם ביולי 2004, כנפו סיים את תפקידו מבחינתי" (שם, עמ' 346).
1275. בדומה, כשחדד נשאל האם נעזרו במישהו לפתור את העניין מול המנהל, ענה: "ממש לא". תשובתו נותרה בעינה גם כאשר נשאל באופן ספציפי לגבי סיוע מצד מי מהנאשמים 1 ו-2: "לא לא לא, חד משמעית לא" (שם, עמ' 324). לדבריו מי שטיפל בנושא היה היועץ המשפטי של החברה. על כך שנאשם 1 לא היה מעורב בשום צורה בהסדרת העברת הבעלות במנהל, יחזור באופן החלטי יותר פעם נוספת: "הוא לא היה מודע לזה בכלל. הוא לא טיפל ברמ"י ולא נגע ברמי ואנחנו יכולים להזמין עורך דין...לפה שטיפל ברמי" (שם, עמ' 349).
גרסתו של נאשם 2:
1276. בדומה למגדלי נוף, גם ביחס למגרש 136, הנאשם 2 חברו ומקורבו של נאשם 1 סותר את גרסת התיווך ולדבריו, עזרה ככל שניתנה על ידי נאשם 1, קשורה למנהל וללא קשר לפעולת תיווך שביצע. בנוסף לכך, בניגוד לטענת הנאשם 1 כי היה מתווך בלעדי, נאשם 2 טוען כי גם הוא פעל לקשר בין חכמוב לבין "יחד הבונים" וניסה לפתור לחכמוב את הבעיות שהיו לו בנוגע למגרש. נאשם 2 יאשר כי היה ברור לו כי קלוד נחמיאס ויצחק חדד הנם שותפים וזאת בניגוד לדברי נאשם 1, כפי גרסתו האחרונה, לפיהם לא קישר בין קלוד לבין "יחד הבונים". כך מצאו הדברים ביטויים:
"יכול להיות שהייתי המקשר בינם לבין חכמוב, ואני לא זוכר שקיבלתי מהם כסף על המגרש הזה... יכול להיות שקנו מחכמוב ויכול להיות שאני הפגשתי ביניהם... ואני לא זוכר, האם שלמו לי, זה היה בתחילת שנת 2000... זה היה אולי באותה תקופה שעמרם לא היה סגן ראש עיר ואני מאמין, שהוא לא קיבל כסף, כי אם הוא היה מקבל הייתי יודע מזה, וגם אני הייתי מקבל..." (ת/238, עמ' 25).
ובהמשך:
"אני עזרתי אבל לא ידעתי שקיבל כסף. אני לא יודע מה עמרם כנפו עשה, אבל אני יודע שהרכישה לקחה הרבה זמן. ישבנו עם חכמוב וזה בתקופה שחיפש לו תעסוקה. אם היו להם בעיות עם המנהל או בעיות אחרות, אז הוא ליווה אותם [...] לא יודע מה הוא עשה, אני מתאר לעצמי שהוא ליווה אותם למנהל. העזרה שלי היתה יותר לחכמוב שחיפשתי לו קונה. אני לא זוכר אם אמרתי שאני רוצה שישלם לי כי אז הוא חלה.