ישיבת וועדת המשנה מיום 9.7.08 – הנאשם 1 מצביע בעד בקשת קלוד נחמיאס לתוספת של 8 יחידות דיור לפרויקט – הנאשם 1 ידאג שהתשלום עבור התוספת יהיה בדרך של השבחה
1321. בישיבה זו נדונו שתי בקשות של קלוד נחמיאס, הראשונה, תוספת של 8 יחידות דיור מעבר ל-74 יחידות הדיור (שכבר אושרו כתוספת לתב"ע המקורית), היינו "תוספת לתוספת". השנייה, בקשה כי תוספת יחידות הדיור תהיה בדרך של השבחה ולא בדרך של הבאת יחידות אוויר ממאגר מוכר (וואוצ'רים).
1322. אין חולק כי נאשם 1 השתתף בישיבה זו.
1323. מפרוטוקול הדיון (ת/263 עולה כי מהנדס העיר הופתע מהבקשה השנייה וזאת נוכח הצהרתו המקדמית של היזם קלוד נחמיאס כי הבקשה לתוספת של 8 יחידות דיור תהיה בדרך של הבאת יחידות אוויר ממאגר מוכר. על-פי הפרוטוקול, מהנדס העיר מציין כי: "לו ידע מראש שהבקשה ליחידות דיור בתשלום השבחה, היה מביא הנושא לאישור עקרוני של הוועדה עוד לפני פרסום ההקלה". בהמשך לאמור, מצוין כי: "אדריכל מגדמן לקח על עצמו לאפשר הפרסום כי נאמר לו שהיחידות הן ממאגר מאושר".
1324. חרף "שינוי החזית" שנעשה להפתעתו של מהנדס העיר, וחרף העובדה שהליכה בדרך של השבחה, כפי הנלמד גם באותה עת הצריכה אישור עקרוני של הוועדה (עוד בטרם פרסום הבקשה להקלה), היה זה נאשם 1 אשר "הזדעק" ותמך בבקשתו של קלוד נחמיאס: "מר כנפו לא רואה הבדל אם זו השבחה או וואוצ'ר וממליץ ללכת בדרך של השבחה שתכניס כסף לקופת העירייה".
1325. המתווה אותו הציע נאשם 1 מבחינתו של קלוד משמעותו חיסכון של מאות אלפי שקלים (וראה בהתאמה את החישוב שערך חדד בנדון). יתרה מכך, במישור העקרוני, הוואוצ'רים הנם חוב של העירייה שנפרע בדרך של יחידות אוויר. גישתו של נאשם 1 ולפיה הכנסת כסף לעירייה בסכום נמוך משמעותית מזה שניתן היה לקזז מהחוב הקיים, הנה לכל הפחות מיתממת.
גרסתו של נאשם 1 - במשטרה - בנוגע למגרש 136:
1326. מכל המפורט עד עתה, הנטל המונח על כתפו של נאשם 1 לשכנע כי הכספים שקיבל הם אינם מתת מושחתת וכי מעורבותו העמוקה והפעולות שביצע בכובעו הציבורי בעד היזמים אינה התמורה בגין מתת זו, כבד ביותר. גרסת הנאשם במשטרה ובבית המשפט רחוקה מלשכנע והיא אינה זוכה לכל אמון. אין בהסבריו של נאשם 1 כדי למוטט את המסד הראייתי המפליל נגדו, ואף לא ליצור בו סדק המגיע לכדי ספק סביר. גרסתו של נאשם 1 בחלקים גדולים ממנה הנה "גרסה כבושה", שעומדת בסתירה למסמכים ועדויות אחרות, ומתפתחת בהתאם לחומר הראיות שנאסף והוטח בו. חלקים מגרסתו צוטטו לעיל תוך התייחסות בית המשפט והערכתם. ביחס לחלקים האחרים תינתן התייחסות בשלב זה של הכרעת הדין.
1327. בחקירתו הראשונה במשטרה ביחס למגרש 136 (ת/227, עמ' 11), הנאשם 1 נשאל שאלה כללית לגבי בעיות הקשורות למגרש בו תיווך בנושא תכנון ובניה, ושלל זאת. עוד טען שייעוד הקרקע שבה תיווך היה למגורים. מיותר לציין כי מדובר בגרסה "רזה" המסתירה את הקושי הבולט של בעליה הקודמים לבנות ביתרת השטח יחידות דיור למגורים. אין בתשובותיו כל רמז לשורת ההחלטות שהתקבלו בוועדת המשנה לאחר רכישת המגרש לטובת "יחד הבונים" וקלוד נחמיאס.
1328. ככל שהנאשם 1 מתבקש בהמשך החקירה לפרט את מהות התיווך שביצע, נלמד כי גם לשיטתו חרף השימוש במילה "תיווך" אין כוונתו לתיווך במובן המקובל של "חיבור" בין קונה למוכר, אלא מדובר בייעוץ וסיוע תוך פתרון בעיות ככל שאלו קיימות: "חכמוב ואחיו היו בעלי המגרש והם הסתכסכו ביניהם ואנשים ראו שאי אפשר לעשות איתם עסקים אני ליוויתי את הרצל חכמוב ונטרלנו את כל המוקשים ועסקה יצאה לפועל" (שם, עמ' 11).
1329. בהודעתו השנייה (ת/226) הנאשם 1 נשאל האם באותה העת היה "מתווך" ופרסם עצמו ככזה וענה: "לא הייתי מתווך" (שם, עמ' 11). בהמשך לתשובתו, ועל מנת להסביר מדוע קיבל כסף מ"יחד הבונים" רק בחלוף תקופה ממושכת מאז שנחתמה עסקת המכר, ענה: "כתוב של ליווי רכישה, זה לא תיווך. אני ליוויתי את הצדדים, פתרתי להם אלף ואחד בעיות שהיו עד לגמר העיסקה..." (שם).
1330. נוכח הסתירה בין מה שמכנה הנאשם 1 כ"תיווך" לבין תיאור הפעולות שלדבריו ביצע, החוקר מבקש ממנו הבהרה: "ש': מה שאתה אומר זה שבפועל תיווכת, אך רשמת משהו אחר על החשבונית? ת': לא. אני אמרתי שאני לא קורא לסוג כזה של מכירה, קורא לזה תיווך במובן הקלאסי, שאנחנו יודעים מה נקרא מתווך, אלא קראתי לזה 'ייעוץ וליווי ברכישת מגרש 136', היה לחכמוב המגרש הזה, ו- 5 שנים הוא ניסה למכור ל 1000 אנשים, הוא לא הצליח לגשר על כל הבעיות שהיו לו בעסקה הזו, לקחתי ופתרתי לו את כל הבעיות שהיו לו בשלב הזה..." (שם, עמ' 26).
1331. בהודעתו מיום 8.5.12 (ת/230) הנאשם 1 ציין כי הקדיש לעסקת המכר "8 חודשים של גישורים ופגישות..." בין הרצל חכמוב לבין איציק חדד, "יחד הבונים" (שם, עמ' 23). נזכיר כי בניגוד לטענה בדבר "חודשים" של פגישות וגישורים, חדד מצדו שולל כל סיוע של נאשם 1 מעבר לתיווך (וראה התייחסות בית משפט בפרק הדן בכך).
1332. אין זאת הסתירה היחידה הגלומה בגרסה זו של נאשם. בחקירתו הראשונה במשטרה, כאשר נאשם 1 התבקש להתייחס לעצות שנתן בנוגע לתכניות או פרויקטים בעיר אשדוד, ענה: "למיטב זכרוני ולמיטב ידיעתי, מעולם לא נתתי ייעוץ בקידום תכניות במסגרת "אמרי נועם" בעיר אשדוד [...] אני זוכר שפנו אלי כל מיני יזמים בבקשות שונות, שאני ארים טלפון למהנדס העיר או משהו כזה אבל מעולם לא נתתי ייעוץ שמלווה פרויקט נדל"ני בעיר אשדוד" (ת/227, עמ' 9).
1333. חרף דבריו של נאשם 1 בנוגע ל"אלף ואחת בעיות" שהיו קשורות למגרש 136 אותן נדרש לפתור, בפועל, לא עלה בידיו להצביע על כל בעיה ספציפית שפתר. מלכתחילה, הרצל חכמוב פנה לנאשם 1 (גם לפי דבריו), לאחר שכבר הגיע להסדר עם אחיו, לרבות קביעתו של מנגנון מכירה למגרש 136. ביחס לקבלת אישור המנהל (ברישום נפרד של המגרש), חדד שלל לחלוטין סיוע מצדו של נאשם 1. נאשם 1 בסופם של דברים, נאלץ להודות שלא פעל מול המנהל עבור "יחד הבונים".
1334. יוצא אפוא כי מכל אותן אין ספור פעולות, נותרנו עם "הצעתו" של נאשם 1 לחכמוב שישייך את יתרת השטח למחסן או לדירה. גם בחינה של אותה "עצה" מעוררת קושי שהרי לדבריו השיא אותה רק לחכמוב. חדד מצדו טען כי הוא לא צריך שילמדו אותו דבר, ואם כבר הוא יכול ללמד אחרים. ואם כך, מדוע על חדד לשאת באותו גובה של תשלום כפי שחויב הרצל חכמוב.
1335. הדברים מגיעים לכדי אבסורד, נוכח דברי נאשם 1 ביחס לעצות שנתן ל"יחד הבונים": "אמרתי להם שהם יכולים לבנות שם דיור מוגן, זה היה התקדים של הוועדה". הרעיון לבקש 20 אחוז הקלה היה "כנראה שלהם" (ת/229, עמוד 27). הנה כי כן "המומחה" שקיבל עשרות אלפי שקלים מכל צד, משיא לדבריו ליזמים עצה שיש בה לצמצם, אם לא לבטל את כל הרווח הגלום בעסקה. אמירה זו של נאשם 1 אין לקבל וממילא היא נמצאת בסתירה לדברים שמסר חדד ולפיהם זה היה ברור שמגיע לו לבנות יחידות דיור. דברים אלו נמצאים בסתירה גם לדברים אחרים שמסר מספר שורות קודם לכן לפיהם לצד המדיניות המוצהרת כי "בפועל היה אבא של האבא של שב"ס רק שכל פעם, הם מצאו נימוק אחר..." (שם).
עדותו של נאשם 1 בבית המשפט:
1336. הנאשם 1 טען בבית המשפט, כי הוא טעה לחשוב שהתיווך נעשה רק מול איציק חדד, והוא לא ידע באותה העת על חלקו של קלוד נחמיאס ב"יחד הבונים": "קבעתי פגישה (הכוונה עם יצחק חדד, ד.ב.ט). ואיציק חדד בא עם קלוד. לא ידעתי בכלל שקלוד ואיציק חדד זה שותפים. אני מכיר את קלוד מעסקי הרכב, אני לא מכיר אותו בכלל מה... זה נכון שקלוד היה כמה פעמים במשרד של איציק חדד כשאני הייתי או כשאני הפגשתי אותו עם חכמוב אבל את האמת ראיתי בו יותר כמשקיע. כל הדיבור שלי, כל הסיכומים שלי כל ההבנות שלי היו מול איציק חדד" (עמ' 459 לפרו' מיום 23.6.19). טענתו זו של נאשם 1 אינה משכנעת בלשון המעטה. ואסביר.
1337. הנאשם 1 כיהן בוועדה המחוזית, כמו גם בוועדה המקומית, היה בקיא בכל הנעשה בעיר וכפי דבריו: "אני יודע כל מה שזז בעיר, אני יודע מה כל קבלן רוצה, מה הכוונות העסקיות של הקבלנים שהגישו תוכניות, אני מתמצא בתב"עות, והליכי התכנון השונים" (ת/227, עמ' 5). אין חולק על כך שקלוד נחמיאס ויצחק חדד הנם מהקבלנים הבולטים בעיר אשדוד. פרויקטים שלהם נידונים תדיר בוועדות השונות, כשבחלק מהישיבות אלו מתייצבים בעצמם או שולחים נציגים מטעמם. מהלך עסקי שבו השניים מאחדים כוחות אינו דבר של מה בכך ועל כן תמוהה הטענה כי חרף מעורבותו וידענותו הרבה של נאשם 1 הדבר לא הגיע לידיעתו.
1338. יתר על כן, הנאשם 1 רואה בקלוד נחמיאס ויצחק חדד כידידים שלו. קלוד, לדברי הנאשם 1, רואה בו דמות רוחנית ו"רב", ולא אחת מתייעץ עמו בנוגע לשאלה האם להיקשר בעסקה כזו או אחרת (ור' הפרק הדן במערכת יחסים בין השניים). גם מטעם זה יש יותר מלתהות הכיצד שיתוף הפעולה בין השניים לא הובא לידיעתו.
1339. חוסר המודעות של נאשם 1 לחלקו של קלוד נחמיאס הנו בבחינת גרסה כבושה, שכן בהודעתו הראשונה במשטרה (ת/227), הנאשם 1 מתייחס לעסקה מול "יחד הבונים" ללא הבחנה בין השניים, או העלאת טענה כי לא היה מודע לכך שקלוד שותף: "החברה בבעלות של איציק חדד, קלוד נחמיאס. אין לי שום קשר לחברת יחד הבונים חוץ מאותו תיווך שתיווכתי להם ברכישת המגרש מחכמוב" (שם, עמ' 15). גם בהודעה מיום 2.4.12 כחודשיים מאז נחקר לראשונה, הנאשם 1 מתייחס לחברת "יחד הבונים" ככזו שבבעלות חדד וקלוד מבלי לסייג את מודעותו (ת/229, עמ' 16).
1340. גרסתו הכבושה של נאשם 1, נמצאת בסתירה לדברים שמסר קלוד נחמיאס במשטרה ולפיהם עובר לרכישת מגרש 136, הנאשמים 1 ו-2 היו אלו שעניינו את חברת "יחד הבונים" ברכישה, ואף הביאו את הרצל חכמוב אליהם למשרד פעמיים לצורך המכירה: "כנפו ודרי רצו לעזור לבן אדם הזה, אז הם הביאו אותו אלינו כדי שיקנה את המגרש... השוק לא היה טוב, אנחנו היינו חדשים בשותפות וכנפו ודרי הציעו לנו את המגרש, הביאו את הרצל אלינו ועשינו טובה לבן אדם..." (ת/201, עמ' 23). ובהמשך: "הביאו (הנאשמים, ד.ב.ט) אותו פעם או פעמיים אלינו למשרד ואחר כך הרצל היה בא לבד דיברנו על המחיר ושרק צריך להשלים אישורים מהמנהל... עמרם או יצחק אמרו שהרצל ז"ל רוצה למכור את המגרש באו איתו פעם או פעמיים [...] הציעו לנו את המגרש ישבו בשתי פגישות, ניסו להגיד שהעסקה כדאית ניסו לעזור להרצל" (שם, עמ' 24).
1341. אם בכל אלה לא די, הרי שבחקירתו הנגדית, כנפו נשאל האם במעמד הסכם המכירה נחמיאס היה וענה: "יכול להיות שהוא היה. אני לא זוכר". לאחר שמוצג לו שעל הצ'קים המקוריים, יש חתימות של נחמיאס וחדד, ענה: "נו?... יכול להיות, כן. מה השאלה" (עמוד 576 לפרו' מיום 12.3.19). כל אלה אינם יכולים להתיר ספק כי מתחילת הדרך הנאשם 1 היה מודע היטב לכך שקלוד נחמיאס הנו שותף ב"יחד הבונים" וחלק בלתי נפרד מהעסקה שבה הוא גורף לכיסו 160,000 ₪.
1342. טענתו של נאשם 1 לפיה לא קישר בין קלוד נחמיאס לחברת "יחד הבונים" הנה בבחינת ניסיון כושל ליצור גרסה שמחד תתאים עצמה לראיות "הקשות" המלמדות על נוכחות וקשר בינו לבין קלוד נחמיאס עובר ובמהלך מכירת המגרש, ומאידך, תשלול את ניגוד העניינים הכרוך בכל מעורבותו כאיש ציבור בעסקיו של קלוד נחמיאס, בשל היעדרו של יסוד נפשי מתאים.
1343. בבית המשפט יפרט לראשונה כי בעת שהגיע למשרד של איציק חדד, פגש שם "במקרה" את נאשם 2 ששאל אותו מה הוא עושה במקום: "אמרתי לו אני מטפל במגרש של חכמוב, אז יצחק ידע מהדבר הזה..." (עמ' 459 לפרו' מיום 23.6.19). לטענת נאשם 1 באותה העת יצחק דרי ניסה לגשר בין יצחק חדד לבין יצחק גולני ביחס למכרז שבו יצחק גולני זכה מקום ראשון ויצחק חדד מקום שני. גם גרסה כבושה זו של נאשם 1, נועדה ליישר קו עם עדותו של קלוד נחמיאס, ובמובנים רבים גם עם עדותו של נאשם 2 שהעידו על מעורבות משותפת של שניהם בקשר מול הרצל חכמוב.
1344. הנאשם 1 חזר על כך שאף שהוא קורא לכספים שקיבל "כספי תיווך" הוא אינו מתכוון למתווך כפי המשמעות המקובלת: "שאני מייעץ למישהו לקנות את המגרש, זה מגרש עם אפשרות, עם פוטנציאל אז זה ייעוץ שאני אומר לבן אדם לקנות יחידות זה ייעוץ אתה יכול לקרוא לו תיווך אתה יכול לקרוא לזה ייעוץ" (עמ' 483 לפרוט' מיום 25.6.19). קבלת הדברים הללו כפשוטם מלמדת על כך שהכספים שקיבל הנאשם 1 היו קשורים למעמדו הציבורי ולתפקידו בוועדת המשנה.
1345. כשם שניסה בחקירתו במשטרה להעצים את הבעיות שהיו במגרש 136 שחייבו את טיפולו האינטנסיבי (ומכאן גם הצדיקו את השכר הגבוה שקיבל), כך ניסה לעשות בבית המשפט. בנוגע לייעוץ שנתן לחדד, פירט: "אמרתי לו תקשיב, המגרש הזה הוא בעל פוטנציאל. מה הפוטנציאל שלו? יש בו 13 [אלף] זכויות ויש בו 5 דונם. במחיר כזה זה מחיר אפסי גם אם אתה תבנה שם לא יודע מה" (עמ' 485 לפרוט' הדיון מיום 25.6.19). לא ברור מה בדיוק "התרומה הגדולה" של נאשם 1 בדברים אלו. חדד יודע היטב מה מצב הזכויות במגרש וככל שהדבר נוגע לפוטנציאל הרווח, בקיאותו בתחום (כמי שמכיר עלויות בנייה לפני ומלפנים) עולה על זו של נאשם 1 בעשרות מונים.
1346. בצר לו, הנאשם 1 שב, פירט והעצים את "העצה" שנתן להרצל חכמוב לשייך את המגרש למחסן (עמ' 487 לפרוט' הדיון מיום 25.6.19).
1347. בהתייחס לדבריו של קלוד נחמיאס, ולפיהם לא שולם בפרויקט הזה תיווך, הנאשם 1 "נתלה" בדבריו של חדד ובחר לפטור עצמו בטענות בעלמא: "הוא זורק מילים. מה אכפת לו?" (עמ' 577 לפרו' מיום 3.12.19). הוא לא הוציא מכתבים רשמיים לקבלת דמי התיווך כי: "זה חבר, מה זה מכתבים, עולמך רשמי מידי" (שם). כאשר עומת עם כך שבהסכם המכר בין "יחד הבונים" לחכמוב, מצוין כי המגרש נקנה "לבניית דירות מגורים", ענה כי אין זה משנה מבחינתו מטרת רכישת המגרש "את מי זה מעניין מה הוא רוצה לקנות? חכמוב רק רוצה למכור את המגרש. יחד הבונים, תעשו מה שאתם רוצים" (עמ' 577 לפרו' מיום 3.12.19). כשנשאל האם לאור הכיתוב לא הבין שעליו לדאוג שבמגרש יבנו דירות מגורים, ענה: "איך אני אספק אותם אם אני לא משתתף בדיונים... אני לא ראש העיר ולא יושב ראש הוועדה. תפסיק. תתעורר" (שם, עמ' 578). כאמור הוכח שהנאשם השתתף בדיונים ומחוצה להם, והפעיל את מלוא כובד השפעתו לטובת "יחד הבונים".
1348. הנאשם 1 מודע היטב לכך שבהחלטותיו הוא השיא רווח משמעותי ל"יחד הבונים" ולקלוד, אולם לטענתו, מה שהנחה אותו זה שהכסף ילך לקופת העירייה ולא לכל מיני "חאפרים שיהיו. זהו. אז עכשיו אתה שואל למה דאגתי לקופת העירייה והכנסתי מיליונים? [...] אם על הדרך גם היזם מרוויח שיהיה בריא" (שם, עמ' 579). כאמור, הסברים אלה חוטאים למציאות, מיתממים, ועומדים בניגוד גמור להחלטות רבות קודמות של הוועדה שחייבה הבאת יחידות ממאגר מאושר (ובתוך כך לצמצם את החוב של העירייה).
הודאה של נאשם 1 שהתהליך היה נגוע בשחיתות - אך לא שלו:
1349. לכל אורך הדרך, בחקירה ובבית המשפט, הנאשם 1 הסביר כי כל פעולותיו בכובעו הציבורי חוקיות, נעשו לטובת הכלל כחלק ממהלך עניינים שגרתי וחוקי. לצד האמור, ובחוסר הלימה מוחלט, הנאשם 1 הודה שהתוספת של 20%, כמו גם תוספות אחרות שניתנו לקלוד נחמיאס, ו"למקורבים", מקורן בשחיתות - אולם לא שלו - אלא של נחמיאס וצילקר. בדומה, הנאשם 1 יודה שאופן קבלת ההחלטות הוועדה רחוק מלהיות תקין, ברם לא הוא ה"נבל" אלא ה"מחנה השני". ובמה דברים אמורים.
1350. הנאשם 1 נשאל בחקירתו הנגדית הכיצד חדד היה כה בטוח שיאשרו לו תוספת של 20%, וענה: "קח את נחמיאס בשקט ותגיד לו איך הפתרון שלו היה, ואז הוא יספר לך את מה שסיפר לי. אבל בפני כב' בית המשפט והנוכחים אני לא אזכיר את זה. הם היו מחוברים לצילקר. איך היו מחוברים אליו, אני לא יודע" (עמ' 581 לפרו' מיום 3.12.19).
1351. כך התבטא הנאשם 1 לגבי המדיניות הרשמית לפיה לא מאשרים שבס בעיר אשדוד: "מדיניות של צילקר, שהוא נתן את זה רק למי שבא לו על זה אתה מדבר? אם היזמים האלו לא היו מפחדים הם היו אומרים לך את זה פה. לי אין ממה לפחד. אני לא חושש" (עמ' 580 לפרו' מיום 3.12.19);"אם העו"ד שלך הוא צילקר אז קיבלת את זה ביפה..." (עמוד 540 לפרו' מיום 7.8.19).
1352. כך התבטא נאשם 1 באופן ספציפי כלפי החלטת וועדת המשנה מיום 20.7.05 שבה אושרה תוספת יחידות הדיור: "אני לא הייתי שם ולא דיברתי עם איש, הם לא צריכים אותי. עם כל הכבוד, בדיעבד מסתבר שאשתו של מדיבמן (צ"ל מגדמן) עבדה אצל קלוד נחמיאס" (עמ' 462 לפרו' מיום 23.6.19).
1353. לדברי נאשם 1, גם התוספת שקיבל פישמן במגרשים 15 ו-18 עוד בטרם אלו נמכרו לקלוד נחמיאס, מקורה בשחיתות: "פישמן ביקש במסגרת הקלה, במסגרת סמכות מקומית תוספת הקלה של שב"ס 20%. הוא ביקש וצילקר נתן לו מיד במקום...הוא (פישמן, ד.ב.ט) לא רצה להשביח... בוא אני אגלה לך סוד. סמנכ"ל הכספים של פישמן זה היה יקי וטורי הזה, לפני שהוא הלך לעבוד אצל קלוד נחמיאס הוא היה סמנכ"ל הכספים של פישמן, והוא דאג לעסקה עם קלוד נחמיאס, וקלוד נחמיאס תגמל אותו והביא אותו למנכ"ל. רק שתדע. אתה עכשיו מצטדק איתי על מה?" (עמ' 593 לפרו' מיום 3.12.19).
1354. כך, בין היתר, תיאר הנאשם 1 את האופן בו התנהל צבי צילקר: "יצחק היה מורה דרך שלי וצילקר היה אטום, אטום רק לשם הדוגמה, כל בית ספר אם זה היה אשכנזי היה נותן לו ארבעה דונם, לספרדי, דונם וחצי [...]. הוא היה השריף של העיר הוא הכל יכול, פה הוא גימד את עצמו והפך את עצמו ל, הוא כלום. ועל פיו יישק דבר אין דבר שזז בעיר בלעדי המילה שלו, הרצון שלו. אבל ככה זה, אני בעולם הפוך" (עמוד 443 לפרו' מיום 18.6.19). בדומה, ראה עמוד 442 לפרו' מיום 23.6.19.
1355. לדברי הנאשם 1, מאחורי הגשת התלונות וכתב האישום, עומד בכלל צבי צילקר וזאת כנקמה על כך שהעביר את תמיכתו בשנת 2008 לד"ר לסרי שזכה בבחירות: "צילקר יום אחרי הבחירות הגיע לאזניי, הוא אמר, כנפו הוריד אותי, אני אוריד אותו... ואז הוא לקח את חברת המועצה, חברת הסיעה שלו, הלן גלבר שהגברת הזו ניהלה שיחות נפש עם התובע הנכבד, ניהל איתה שיחות, תוך כדי ההליך של השימוע בכתב האישום היא הייתה באה בהצהרות במועצת העיר ואומרת שבקרוב יוגש כתב האישום, חכה, בקרוב" (שם, עמ' 446).
1356. ובהמשך: "..אני שמעתי את העדות שלו פה, זה מחריד... הפך אותי לגאון הדור, הוא כלום, הוא מהנדס אינג'ניר והכי מדהים שהוא נחקר שש פעמים במשטרה ואף פעם לא תחת חקירה והכי מדהים שהבן שלו עורך דין של כל העיר ואני בורג..." (שם, עמ' 447). וכן: "...יש לו הרבה זכויות בעיר. הוא עשה הרבה. אבל מאז שהוא ירד, שהוא לא נבחר, הוא התגלה והתנהל כלא אנושי, מה שהוא עשה כלפי כל התלונות שלו וכל היוזמה הזאת שאני, לכן אני נמצא פה..." (עמ' 457 לפרו' מיום 23.6.19).
1357. לדברי הנאשם 1, צילקר היה מסווה את האינטרס האישי שלו בצורה מתוחכמת: "הוא היה מוודא עם החברים שלו שיהיה לו רוב והוא עצמו מתנגד. תשמע, הוא אדם, תמיד הייתי אומר את הביטוי הזה, לבן הארמי היה תלמיד שלו" (עמוד 545 לפרו' מיום 8.7.19). בכך לימדנו נאשם 1 עד כמה קלה הדרך להסוות את האינטרס האישי שלך בהצבעה מסוימת. מכאן, גם החשיבות ביידוע לפרוטוקול וליועמ"ש על הימצאות בניגוד עניינים.
1358. והנה, במסגרת רצונו של נאשם 1 ללמד כי הוא "הצדיק" והאחרים הם המושחתים, הוא מאשר אף שלא במתכוון, כי אותן הקלות ותוספות, מקורן בשחיתות. לא בלי קשר, השחיתות אותה מייחס נאשם 1 לקלוד נחמיאס, לא מנעה ממנו כפי שפורט לעיל להיות חברו הטוב, האוזן הקשבת והמוציא לפועל של בקשות שקלוד ביקש ממנו.
עדותו של מהנדס העיר בני מגדמן:
1359. על כך שמדובר בהצבעה בניגוד למדיניות קודמת, ניתן ללמוד (מעבר לאמור בפרו' ועדת המשנה וההחלטה העקרונית משנת 2003), גם לאור אישורו של בני מגדמן בעדותו כי ראש העיר צילקר התנגד לתוספת שבס (עמוד 365 לפרו' מיום 19.11.18). בנוסף לכך, גם דבריו של בני מגדמן לפיהם לחברת "אולימפיה" אושר בנסיבות דומות בנייתם של "מקבצי דיור" ולא יחידות דיור, מלמדים על מדיניות עקבית שונה של העירייה ביחס לשטחים עודפים.
1360. אף שכך, מהנדס העיר תמך בבקשת "יחד הבונים" לקבל תוספת של 20% במסגרת הקלה. עמדה זו תומכת לכאורה בדבריו של חדד לפיהם הוא קיבל מה שהיה מגיע לו בעל מקרה. טענה זו אין בה כדי לסייע לנאשם 1. גם בהתעלם מדבריו של נאשם 1 לגבי ניגוד העניינים בו היה מצוי מגדמן (בכך שאשתו עבדה אצל קלוד) לביסוס עבירת השוחד, אין צורך להראות כי אלמלא התערבותו של נאשם 1 לא הייתה מתקבלת תוספת של 20%. די בכך שהמתת ניתנה בעד קידום זכויות הבנייה.
1361. זאת ועוד, גם אם זו הייתה עמדתו המקצועית של מהנדס העיר, הרי שחרף "משקלו הסגולי" הגבוה, הוא אינו המחליט ועמדתו אינה סותרת את השתתפותו של נאשם 1 בישיבה מיום 17.8.05 והצבעתו בעד תוספת של 20% עבור "יחד הבונים" בניגוד למדיניות קודמת.
1362. חשוב מכך, מגדמן אמנם תמך בתוספת, אך הדגיש כי זאת הוא עושה נוכח ההזדמנות לקיזוז חובות של העירייה משטח "החרגול". עד מהרה נמצאה הדרך לבטל תנאי זה המהווה חלק עיקרי מתמיכתו של מגדמן. לכל אלה יש להוסיף כי מבחינה הנדסית/אדריכלית לא נטען כי יש בתוספת משום חריגה או פגם תכנוני, כאשר דבר הזיקה הכלכלית של נאשם 1 בוודאי שלא היה ידוע לו.
לסיכום:
1363. הנאשם 1, בהיותו חבר מועצה קיבל מהיזמים הקשורים במכירת מגרש 136 סכום מצטבר של 160,000 ₪. צבר משמעותי של ראיות מלמד כי תשלום זה ניתן לו כמתת בעד מילוי תפקידו. גרסתו של הנאשם בפני עצמה אינה ראויה לכל אמון ועומדת בסתירה לראיות ומסמכים רבים. הנאשם לא רק קיבל מתת אסורה, אלא פעל רבות עבור היזמים, במישרין ובעקיפין תוך סטייה ברורה מן השורה. כתוצאה ממעשיו נגרעו מהקופה הציבורית סכומי עתק. מכל האמור הנני להרשיע את הנאשם 1 בעבירה של לקיחת שוחד, עבירה לפי סעיף 290(א) לחוק.