ראיות נוספות התומכות בכך שאין המדובר בהחזר הלוואה:
הרישום על חשבונית מס' 006 לקלוד:
1413. על חשבונית 006 שהוצאה על ידי נאשמת 3, לחברת "קלוד נחמיאס", רשום "טיפול וייעוץ תכנוני במגרש ג'1 אשדוד". מי שרשם את הכיתוב האמור הוא הנאשם 2. פשוטם של דברים, כמו גם דרישת החוק הם שהרישום על החשבונית ישקף נאמנה את הסיבה בגינה זו הוצאה. במקרה הנדון, אין כל זכר לכך שמדובר בהחזר הלוואה. אין וגם לא יכולה להיטען טענה (חלשה) כי ההגדרה "טיפול וייעוץ" רחבה דיה לכלול גם מימון (בדומה לטענת נאשם 1 כי טיפול וייעוץ יכול להיות תיווך במובן "הרחב").
1414. במצב דברים שכזה, הנטל לשכנע אחרת עובר לכתפיו של נאשם 2. כך ניסה בעדותו הנאשם 2, להסביר פשר הכיתוב: "...בא אליי, אומר לי יצחק תעשה טובה תרשום פה קידום, אמרתי לו אני מקווה שזה לא יעלה לי לשלם, מה...דברים כאלה? אמר לי לא, שום דבר לא יעלה לך, בסך הכל תרשום לי קידום, לא הבנתי למה הוא רצה שאני אכתוב, אמרתי לו, בדקתי שזה לא מוסיף ולא גורע ממני מבחינה כספית, כתבתי לו קידום..." (עמ' 651 לפרו' מיום 1.1.20).
1415. אין ממש בדברים אלו. מדובר בגרסה כבושה שכן בחקירותיו במשטרה אין זכר לסיטואציה שאותה תיאר בפרטי פרטים אף שנשאל ספציפית על החשבונית ועל הכיתוב המופיע בה. יודגש כי אין המדובר בשכחה, לנאשם 2 היה במשטרה הסבר ואף הסבר הגיוני לכיתוב ולפיו, אכן ייעץ לקלוד ששילם לו עבור כך, בעוד חדד שילם עבור הקרן והריבית. מעבר לכך, אזכור שמו של יצחק חדד במקום שמו של קלוד כמי שביקש לרשום את הכיתוב אינו הגיוני בשים לב לכך שהחשבונית יועדה לקלוד.
1416. בנוסף, קלוד בחקירתו במשטרה לא סיפק כל הסבר לרישום: "לשאלתך מדוע לא כתוב החזר ריבית, אני משיב שאין לי תשובה. אולי אני ביקשתי שזה ייכתב ככה ואולי דרי ביקש שזה ירשם ככה" (ת/201, עמ' 21). גם בבית המשפט לא סיפק הסבר לרישום: "אני לא יודע למה רשום. זה אשתי כתבה את הצ'קים, טעות שלא הסתכלנו על זה" (עמוד 344 לפרו' מיום 7.6.18). בחקירתו הנגדית, ב"כ הנאשם 2 הציע לקלוד את התזה ולפיה היה לקלוד ולא לנאשם 2 אינטרס ברור שיירשם "ליווי וייעוץ" ולא הלוואה, אולם זה דחה תזה זו (שם, עמ' 365-363).
הרישום על חשבונית 0009 ל"יחד הבונים" :
1417. אם היה ממש בתזה של נאשם 2 לפיה הכיתוב "ייעוץ" נועד להסתיר מפני הגורמים הפיננסיים את העובדה כי מדובר בהון שמקורו בהלוואה, או אז מצופה היה שהתנהלות דומה תהא מול יצחק חדד. הדברים אמורים בפרט בשים לב לכך שחדד היה זה שבעדותו בבית המשפט הסביר עד כמה שימוש בהלוואות כהון עצמי מקובל.
1418. חרף האמור, בחשבונית שהוצאה ל"יחד הבונים" ולחדד עבור תשלום הריבית והמע''מ מצוין במפורש: "על חשבון הסכם הלוואה ובהתאם להסכם". הנה כי כן כאשר מדובר בהלוואה והחזר עבורה, הדבר מצוין במפורש, ללא כל ניסיונות להעלים הדבר.
העדר תיעוד במסמכי החברה כי מדובר בהחזר הלוואה:
1419. לטענת הנאשם 2, בחקירתו במשטרה, הכספים שנתן וקיבל נרשמו כהלוואה במסמכים של חברת "כדגל". באמירה זו הנאשם 2 לא דק פורתא. אכן, הכספים שהועברו ל"יחד הבונים" מופיעים כ"הלוואה", בדומה לרישומים נוספים בהם מצוין במפורש כי סכומים מסוימים שנכנסנו או יצאו הנם בגדר הלוואה (וראה בין היתר ההלוואה שניתנה לחברת "גרינקי" השייכת לבנו של נאשם 2 והלוואה לשלמה אלבז). והנה, באופן חריג, ה-144,000 ₪ וה- 374,000 ₪ שקיבל מקלוד אינם מופיעים בדו"חות כ"החזר הלוואה". בקשר לכך, רואה החשבון של החברה, יוסי שוקרון אישר לתובע כי במידה וניתנת הלוואה הקשורה לפרויקט הוא אמור לדעת מזה, וזאת בשונה מהלוואה פרטית שלגביה אין חובת דיווח (עמוד 324 לפרו' מיום 10.3.19).
העדר הסבר לכך שהסכום המקורי לתשלום פחת בחצי:
1420. בתאריך 6.10.08 הנאשם 2 מוציא חשבונית מס' 006 על סך 250,000 ₪ לא כולל מע"מ, לחברת "קלוד נחמיאס". על החשבונית מצוין המועד והתאריך שנמסרה לקלוד: 18.11.08, שעה 15:00. (הרישום נעשה על ידי הבת של קלוד נחמיאס).
1421. בתאריך 5.4.09, הנאשם 2 מוציא שתי חשבוניות נוספות מחברת "כדגל" עבור קלוד נחמיאס. הראשונה שמספרה 0007, הנה חשבונית "זיכוי בגין חשב' מס' 6" שבה מצוין סכום זיכוי בסך 125,000 ₪ כולל מע"מ. חשבונית 0007 מבוטלת וכך נרשם עליה. חלף כך, יוצאת חשבונית זיכוי נוספת אף היא מאותו תאריך, מס' 0008 שבה סכום הזיכוי הוא מחצית הסכום המקורי כולל מע"מ, היינו 144,375 ₪. זהו הסכום שגם שולם בפועל על ידי קלוד.
1422. העובדה כי הסכום המקורי לתשלום "נחתך" במדויק לחצי, שוללת את האפשרות שתחשיב חשבונאי מדויק יותר, הקשור למנגנון הריבית, כזה או אחר הביא לתוצאה האמורה. נזכיר כי הנאשם 2 אינו מיליונר ואת מספר העסקאות בהן קיבל כסף בכובעו כיזם, ניתן לספור על יד אחת. אף שכך, אין לנאשם 2 כל הסבר של ממש לשוני בסכומים, למעט טענות כלליות על טעות אפשרית שגם הן מהוססות: "הייתה שם איזושהי טעות או משהו כזה, למה הוצאתי, כלומר נתתי לו חשבונית 250 אני אמרתי לו תחזיר לי סליחה, זה לא 200 יכול להיות שהתווכח איתי קח חשבונית 125. יכול להיות... אני לא זוכר..." (עמוד 646 לפרו' מיום 19.1.20). וגם אם היה ממש בטענה זו, אין בה להסביר את השיהוי של חצי שנה מאז הוצאה החשבונית הראשונה ועד הוצאתה של חשבונית הזיכוי (בירור חשבוני של ריביות, יכול להיעשות על אתר באמצעות תוכנה פשוטה) ואינו מסוג הדברים שלוקח לבררם חצי שנה.
1423. נזכיר כי כיום הטענה היא להתאמה כמעט מלאה בין הסכומים ששולמו בפועל לבין הסכומים שהיה מגיע לנאשם 2 בהתאם להלוואה. המצג ולפיו הייתה סוג של התנהלות חשבונאית מבוקרת, נמצאת בסתירה לתשובות חסרות ההיגיון של הנאשם 2 לאופן שבו סכומים שונו או לאופן שבו וויכוחים גרמו לכך שתשלומים אשר היו אמורים להתקבל אצלו נחתכו לחצי.
1424. לא בלי קשר, יש להידרש לתשובותיו חסרות ההיגיון של הנאשם 2, כאשר ניסה להסביר מדוע גוזלן (אחד משלושת הקבלנים ברובע ט"ז) שילם לו רק מחצית מהסכום שאמור היה לקבל בהתאם לחוזה: "יכול להיות שהוא לא שילם... יכול להיות שביקשתי... אתבע אותו? אני לא יכול לתבוע אותו"; "יכול להיות שהוא אמר לי אני לא רוצה לתת לך, יכול להיות, אני לא..." ובהמשך: " יכול להיות שהוא ביקש, יכול להיות שאולי לא עשיתי בשבילו משהו נוסף, אולי סיכמתי איתו שיקבל תוספת אחרת והוא לא קיבל, אני לא זוכר" (עמ' 735 לפרוט' מיום 14.1.20).
1425. בשני המקרים מדובר בכספים שניתנו או שאמורים היו להינתן לו בעד מילוי תפקידו. נותן המתת יכול לשנות הסכום בהתאם לאינטרסים שלו בכל רגע נתון, מבלי שלנאשם 2 תהיה כל יכולת להיפרע מהם על ידי פנייה לערכאות שיפוטיות.
1426. קלוד נשאל בחקירתו לגבי כך שהסכום המקורי שנרשם בחשבונית 006 פחת לחצי ובדומה לנאשם 2, לא הסביר מקור הבעיה, וויכוח כזה או אחר ופטר עצמו בכך שענה: "זה לא מה שהגיע לדרי אז עשינו זיכוי" (ת/241, עמ' 22).