הפרת אמונים נאשמים 1 ו-2:
(סעיפים 21-20 לאישום השישי – אישום שביעי, נאשם 2 בלבד)
1456. על פי המתואר בסעיפים 21-20 לאישום השישי מיוחס לנאשם 1 כי השתתף בשתי ישיבות בהן נדונו מגרשים 15 ו-18 השייכים לקלוד נחמיאס, האחת מיום 15.9.09 והשנייה מיום 20.10.09. השתתפות זו נעשתה אף שנאשם 1 היה מצוי בניגוד עניינים הנובע מהכספים שקיבל כשוחד מקלוד נחמיאס בגין קידום הבנייה במגרש 136.
1457. על פי המתואר בסעיף 21 לאישום השישי, מיוחס לנאשם 2 כי השתתף בישיבה מיום 20.10.09, הגם שהיה מצוי בניגוד עניינים. האישום השביעי מייחס לנאשם 2 הפרת אמונים הנובע מכך שהעמיד עצמו בניגוד עניינים בנוגע לחברת "יחד הבונים", בהיותו מחד נושה של החברה ומאידך חבר מועצה בעל השפעה שיכולה להיטיב עם מצב החברה. אף שלכאורה מדובר בשני אישומים נפרדים מצאתי לדון בהם במאוחד מטעמים ענייניים ומטעמי יעילות.
גדר המחלוקת:
1458. לטענת ב"כ הנאשם 2, אין לדבר על ניגוד עניינים שכן לא ניתן כל שוחד, אלא הלוואה לגיטימית בתנאי שוק מקובלים. במועד שבו השתתף הנאשם 2 בישיבה, ההלוואה הוחזרה במלואה כך שהוא לא היה עוד בגדר נושה או בעל אינטרס כלכלי אחר בחברה.
1459. לטענת ב"כ הנאשם 1, בנפרד מכך שאין המדובר בשוחד אלא כספי תיווך, הישיבות האמורות התקיימו בחלוף 4 שנים מאז קיבל כספים מחברת "יחד הבונים" כאשר במהלך תקופה זו, הבעלים התחלפו.
1460. בטרם הסוגיה הנוגעת לניגוד העניינים והפרת האמונים הנובעת הימנו תוכרע, מספר מילים לגבי ישיבות נשוא אישום זה, בהן נטלו חלק הנאשמים.
ישיבת וועדת המשנה מיום 15.9.09:
1461. בישיבה זו נדונה בקשתו של קלוד נחמיאס לתוספת של 454 יחידות דיור במגרשים 15 ו-18. במהלך הדיון מהנדסת העיר רינה קטיף הביעה עמדתה ולפיה יש מקום לחייב את היזם בתוספת של 2 כיתות גן וכן העברת שטחים שמיועדים למסחר לשימוש במסגרת קאנטרי קלאב. בנוסף, הגב' קטיף הפנתה להחלטה ממועצת העיר ולפיה במסגרת התוספת המבוקשת יש להקצות 30 אחוז עבור בניית יחידות דיור קטנות המיועדות לזוגות צעירים (דיור בר השגה) וכן לבדוק את ההתכנות התחבורתית כתנאי להמשך אישור התוספת בוועדה המחוזית.
1462. צבי צילקר הציע לאפשר תוספת של 246 יחידות דיור בלבד בזיקה לתמ"א 35. חבר הוועדה מר גרשוב ביקש לדחות את ההצבעה עד אשר תוצג על ידי היזם תכנית לפתרונות תחבורתיים ובכל מקרה לא לאשר מעבר ל-300 יחידות דיור. מר לסרי הציע לאשר תוספת של 350 יחידות דיור. הנאשם 1 הצביע בעד הצעתו של ראש העיר לסרי, זו המטיבה ביותר עם קלוד מבין ההצעות שהועלו על ידי חברי הוועדה.
1463. לטענת קלוד נחמיאס אין המדובר בהחלטה שהיטיבה עמו שכן כמפורט לעיל כתנאי להגדלת מספר יחה"ד חייבו אותו לבנות שני גני ילדים וכן 105 יחידות דיור לזוגות צעירים ומחקו לו 1,500 מ"ר מרכז מסחרי. אין ממש בטענה זו. אף מבלי להזדקק להערכה של שמאי, ברי כי אין להשוות את שווים של 350 יחידות דיור לעלות של בניית שני גני ילדים ומחיקת 1,500 מ' שנועדו למסחר. בעניין זה דבריה של רינה קטיף שכיהנה באותה העת כמהנדסת העיר אמונים על בית המשפט: "על פניו אין ספק שהזכויות שאושרו לו הן הרבה יותר מהזכויות שהוא וויתר עליהן מבחינת שווי קרקע נאמר ככה או שווי הנכסים". לדבריה, שני הגנים שקלוד חויב לבנות הם כמו שתי דירות אותן נתן במתנה לעירייה. בהתייחס לשאלה מה היה יקר יותר באותה תקופה, שטחי מסחר או שטחי מגורים, ציינה כי: "באזור ההוא כבר היו די הרבה שטחים מסחריים בנויים. סך הכל הנושא של המסחר היה די רווי במרכז אשדוד ולא בטוח שהיה מצליח לשווק אותו גם אם היה בונה. כי היו אפילו קניונים חצי נטושים או כאלה שנסגרו במרכז העיר" (עמוד 274 לפרו' מיום 19.11.18).
ישיבת המליאה מיום 20.10.09:
1464. החלטת הוועדה מיום 15.9.09 הועלתה להצבעה במליאה. במסגרת ישיבה זו ראש העיר לסרי הדגיש בפני חברי המליאה כי ככל שהדבר נוגע לדיור לזוגות צעירים: "היזמים יודעים שהם יהיו כפופים להחלטות שתתקבלנה על סמך המלצות וועדת אד הוק לנושא" בהמשך ציין כי השאלה המרכזית הנוגעת לאותה וועדת אד הוק היא האם תוכל לקבוע גם את המחיר. בסופה של ישיבה ההצעה של ראש העיר כפי שנוסחה ביום 15.9.09 התקבלה ברוב קולות ובתמיכת הנאשמים 2-1.
דיון והכרעה:
1465. ככל שהדבר נוגע לנאשם 1, נוכח טיב מערכת היחסים בינו לבין קלוד נחמיאס (כפי שפורטה באריכות בפתח אישום זה), הרי ללא קשר לקבלת השוחד, אסור היה לו לדון בענייניו של קלוד נחמיאס בכובעו הציבורי, באשר הם. בין אם המדובר בישיבות הקשורות למגרש 136 ובין אם אלו הקשורות למגרשים 15 ו-18.
1466. הוכח כי הנאשם 1 קיבל מתת בסך 80,000 ₪ ומכאן גם חוסר האפשרות לנטרל את ניגוד העניינים. ואולם, אפילו היה נקבע שמדובר בתמורה כספית בגין תיווך, עדיין שומה היה על הנאשם 1 להימנע מלהשתתף בשתי הישיבות המצוינות מעלה. אין בחלוף הזמן כדי לנטרל את ניגוד העניינים. דברים שנאמרו בסוגיה זו בנוגע להשתתפותו של נאשם 1 בבקשה לתוספת 6 יחידות הדיור במגדלי נוף (ר' סעיפים 587-583 להכרעת הדין), תקפים גם בנוגע לתוספת במגרש 136. זאת ייאמר בנפרד מכך שהטענה בדבר חלוף הזמן עומדת בסתירה לטענת ההגנה הבסיסית ולפיה מלכתחילה אין לדבר על ניגוד עניינים ועל כן, לא היה צורך בתקופת "צינון". למותר להוסיף כי בין כך ובין כך, כל פעולותיו של הנאשם 1 נעשו מבלי להצהיר על ניגוד העניינים, מבלי ליידע את היועץ המשפטי של הוועדה ומבלי לפנות לוועדה למניעת ניגוד עניינים במועצות המקומיות לצורך קבלת חוות דעת.
1467. מסקנה דומה מתבקשת גם בעניינו של נאשם 2. הנאשם 2 מגדיר את קלוד וחדד חברים טובים שלו. במסגרת אותה חברות ניסה הנאשם 2 להיכנס עמם לעסקים משותפים ואף סייע להם: "אנחנו חברים וקלוד נחמיאס עד היום קורא לי מורי ורבי... דיברו איתי על הכל כשהיו שותפים... מאוד רציתי לעזור להם בפרויקטים, רציתי לעבוד עם שניהם שהיו שותפים וברגע שהתחילו לריב ביניהם אז אני כבר לא רציתי..." (ת/238, עמ' 19); "אני עזרתי הרבה לקלוד נחמיאס הוא היה תלמיד שלי כמו שאמרתי לך"; "לשאלתך, מה עשית עבור קלוד נחמיאס, אני משיב, שאני ישבתי איתו ועם איציק חדד הרבה, היינו יושבים הרבה, היינו חברים ממש. ייעצתי להם והדרכתי אותם ויכול להיות שזה היה ייעוץ או החזר הלוואה לא זוכר הכל יתכן" (ת/250, עמ' 10).
1468. גם בבית משפט הנאשם 2 הדגיש דבר החברות בינו לבין קלוד וחדד: "הריבית שקיבלתי זה הייתה ריבית רגילה שהייתה בשוק, שאני אעזור להם, הם חברים שלי וביקשו ממני עזרה פה ושם, אני יודע? במשהו, סתם, אני אתן להם עזרה, זה חברים..." (עמוד 652 לפרו' מיום 1.1.20).
1469. בנוסף, לדברי נאשם 2 הוא "חיבר" בין יצחק גולן שזכה תחילה במגרש ג'1 לבין קלוד וחדד שהגיעו למקום השני במכרז; הוא ביקש מחדד שירכוש מהחברה של בנו מערכות לשאיבת אבק ואף היה מעוניין בעצמו להיכנס עמו לעסקים. קלוד מצדו אישר שיכול ונאשם 2 קיבל 5,000 ₪ הנחה בקניית רכב מסוכנות שבבעלותו, כשאחרים מקבלים 2,000 ₪ הנחה: "זה לגיטימי, אני לא רואה בזה שום פסלות...אבל כל מה שנעשה בגדר החוק והיכולת" (ת/14, עמ' 21).
1470. די במפורט מעלה כדי לקבוע שאסור היה לנאשם 2 לדון בעניינם של קלוד וחדד. הקביעה ולפיה 144,374 ₪ הם כספי מתת, מביאה לקיומו של ניגוד עניינים בכל פעולה הקשורה לקלוד, כזה שאינו ניתן לנטרול.
1471. בנפרד מכך, וביחס לאישום השביעי, מתן ההלוואה לחברת "יחד הבונים" יוצרת ניגוד עניינים ויש בה משום הפרת אמונים. כך תיאר נאשם 2 מנקודת מבטו את מתן הכספים ל"יחד הבונים": "היה לי כסף נזיל בחברת 'כדגל'... מאחר ויחד הבונים היו חברים שלי, איציק חדד הציע לי לתת לו את סכום הכסף כהלוואה ובאחד הפרויקטים שלהם אני אחליט לקנות משהו, הוא התחשב (צ"ל יתחשב) בזה ויעשה לי הנחה מהמחיר המקובל בשוק..." (ת/238, עמ' 26) . ובהמשך: " איציק חדד אמר לי שיעשה לי הנחה שנדון בה במועדה, אבל ההלוואה הייתה עם ריבית."
1472. מן האמור נלמד כי לנאשם 2 היה אינטרס כפול ומכופל במתן ההלוואה: הוא עוזר לחברים שלו, הוא הופך להיות נושה של החברה, ובעל ציפייה, גם אם אינה קונקרטית לקבלת דירה בפרויקט בהנחה. המנגנון שסוכם ולפיו גובה ההנחה יידון במועד מאוחר, ולא במעמד מתן ההלוואה יוצר מחויבות "נמשכת" מצדו של נאשם 2 כלפי חדד ו"יחד הבונים".
1473. ב"כ הנאשם 2 הטעים כי לאחר החזרת ההלוואה, אין לדבר עוד על ניגוד עניינים. ברם, אין בכך כדי לתת מענה לניגוד העניינים בו מצוי היה נאשם 2 במהלך שלוש השנים שחלפו מאז מתן ההלוואה (שתחילתה בחודש פברואר 2006) ועד השלמת החזרת הקרן והריבית (בחודש אוקטובר 2009).
1474. בכל אותה תקופה הנאשם 2 נושה של החברה, בעל אינטרס ברור להיטיב את מצבה כאשר קלוד וחדד חתומים ערבות אישית על החזרת החוב (ת/107, עמ' 2). נקל לשער שכל מעורבות של נאשם 2 בתקופה זו בנוגע לבקשות של "יחד הבונים" או חברת קלוד נחמיאס, לוקחת בחשבון, השלכה שתהיה לכך על מיטב כספו שמצוי ברשותם. לא בכדי, הפסיקה קבעה כי ניגוד עניינים יכול להיווצר גם בכוח ולא בפועל:
1475. אין אנו חייבים להשתכנע, כי הלכה למעשה נוצר כבר ניגוד אינטרסים כאמור, או כי הופקה על-ידי העותר טובת הנאה עקב משרתו האמורה. די בכך שמבחינת הנתונים האובייקטיביים, ועל סמך שיקולים המבוססים על ניסיון החיים והשכל הישר, עלולות תוצאות כאלה לנבוע מכהונת העותר בשני התפקידים..." (דברי כב' הש' בך בבג"צ 589/86 שמעון נ' ראש המועצה המקומית קריית מלאכי, פ"ד מא (2) 617, בעמ' 625).