1476. כפי שפורט ביחס לאישום השני, על מנת לקבוע אם סיטואציה של ניגוד עניינים יש בה משום פגיעה מהותית באינטרס מוגן, נקבעה בפסיקה רשימה לא סגורה של שיקולים לאורם יש להכריע בסוגיה. כך בין היתר על בית המשפט לתת דעתו לעוצמת ניגוד העניינים; מעמדו של עובד הציבור; השפעת פעולותיו של עובד הציבור; מידת הסטייה מן השורה, ככל שהתקיימה.
1477. יישום האמור לעיל, לאישום זה מלמד כי במובהק עצמת ניגוד העניינים הביאה לפגיעה מהותית באינטרסים המוגנים ומקיימת יסודותיה של עבירת הפרת האמונים.
1478. לסיום אעיר כי קבלת ההלוואה על ידי קלוד וחדד לצורך הגדלת הונם האישי הנטען, דווקא מחבר מועצה, סגן ראש העיר לשעבר, גם אם מדובר בהלוואה אמיתית מעוררת תהייה. התהייה גדלה עוד יותר נוכח היותם של יזמים אלו מהגדולים בעיר אשדוד ובכלל. קלוד בעצמו התבטא כי הכנסתם של משקיעים פרטיים לפרויקטים שלו, הנה דבר חריג, תוך שהוסיף כי בניהול עסקיו יוצא כי הוא רוכש קרקעות בסכום מצטבר של עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים. התנהלות מעין זו של "קיבוץ" הלוואות מאנשים פרטיים, רק על מנת שהדבר ייחשב כהון עצמי ולא כהלוואה, בעייתית ויוצרת ממילא ניגוד עניינים חריף ומתמשך.
1479. סוף דבר ומכל המקובץ לעיל הריני להרשיע את הנאשם 1 באישום ה-6 ואת הנאשם 2 באישום ה-7 בעבירה של הפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין.
האישום שמיני – פרשת פרויקט "שומרז סיטי" (נאשם 2):
1480. האישום השמיני מייחס לנאשם 2 עבירה של לקיחת שוחד בהתאם להוראת סעיף 290(א) לחוק. על פי המפורט בכתב האישום, ובתמצית, מיוחס לנאשם 2 כי סיכם עם הנאשם 8, הרצל שמריז, בעליה של נאשמת 9, "שומרז חברה לבניין ופיתוח בע"מ" (להלן: "שומרז") שהוא יקדם את הפרויקט "שומרז סיטי" בעיר אשדוד וזאת בתמורה להעסקת חתנו, אלי זהבי, כאדריכל הפרויקט וכן מתן הנחה לשני ילדיו, אביבית ואלירן, ברכישת דירות בפרויקט. לשם קידום הפרויקט בוועדות בניין עיר, הסתייע הנאשם 2 בהשפעתו על נאשם 1.
1481. כתב האישום ייחס בתחילה גם לנאשמים 8 ו-9, עבירה של מתן שוחד. ביום 19.10.17, במסגרת הסדר טיעון, הוגש כתב אישום מתוקן והנאשם 8 הורשע בעבירה של הפרת אמונים. הצדדים עתרו לבית המשפט במשותף להשתת 6 חודשים מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. לאחר שהנאשם 8 לא נמצא כשיר לביצוע עבודות, בית המשפט גזר עליו בהתאם להסכמת הצדדים, מאסר על תנאי וקנס בסך 1,500,000 ₪. האישום נגד נאשמת 9 נמחק.
גדר המחלוקת:
1482. לטענת הנאשם 2 במקרה הנדון "אין כל מתת ולא ניתן או הובטח כל שירות על ידי הנאשם". באופן קונקרטי פורט כי "רכישת דירה במחיר שבה היא נמכרת ליתר הקונים ומתן שירותי אדריכלות של קרוב משפחה בשכר נמוך מזה שמקבלים אדריכלים אחרים אינם מהווים מתת".
1483. במסגרת הסיכומים, נטען כי שני ילדיו של הנאשם 2 לא קיבלו הנחה מיוחדת וגם אם לא רכשו במחיר "מחירון", רכשו את הדירות "במחיר שוק", בדומה לרוכשים אחרים; לא הוכחה זיקה בין העסקתו של אלי זהבי לתפקידו הציבורי באותה העת של נאשם 2; הנאשם 2 לא השתתף בכל דיון שנוגע לפרויקט; תמיכתו של נאשם 1 בפרויקט ניתנה עוד בשנת 2009 עוד לפני שלנאשם 2 היה קשר לעניין; התעניינות או בקשת מידע מחברים אינם עבירה או ניצול לרעה של תפקיד ציבורי; פנייתו של נאשם 2 לבוטרשווילי נעשתה אך על מנת לוודא שהוא לא יעדר מן הישיבה כדי שיהיה בה המניין החוקי הנחוץ לקיום הדיון; לחילופין גם אם מבחינת ההלכה הראויה מדובר בהפרת חוק, הרי שעל רקע חוות הדעת של עו"ד מור כהן, הנאשם 2 פעל בתום לב תוך הישענות עליה.
דיון והכרעה:
1484. מרביתן של העובדות באישום זה מוסכמות על הצדדים. אין מחלוקת שהעסקת חתנו של נאשם 2, אלי זהבי, על ידי הרצל שמריז נעשתה בעקבות בקשה של נאשם 2 להרצל שמריז שיעסיקו. כך גם אין מחלוקת שנאשם 2 התעניין וביקש מידע מחברים בעירייה בנוגע לפרויקט, לרבות שיחות שנוהלו עובר ותוך כדי הישיבה של וועדת המשנה שהתקיימה ביום 9.11.10, בין נאשם 2 לבין נאשם 1 וחבר הוועדה משה בוטרשווילי. בישיבה זו נדונה בקשת ההיתר לפרויקט וכן נשמעה התנגדותם של דיירים המתגוררים בסמיכות לו. אין מחלוקת כי ילדיו של הנאשם 2, אלירן ואביבית רכשו דירות (דירת גן ופנטהאוז, בהתאמה) בפרויקט שומרז.
רכיב "המתת":
1485. בהעדר מחלוקת על כך שהנאשם 2 כחבר מועצה הנו עובד ציבור, הכרעת הדין תתמקד בשאלת קיומו של רכיב המתת וזיקתה לתפקידו הציבורי של הנאשם 2 באותה עת.
1486. המתת הנטענת באישום זה כפולה: העסקת חתנו של נאשם 2, אלי זהבי, על ידי הרצל שמריז; הנחה במחירי הדירות שרכשו זהבי ואשתו אביבית (בתו של נאשם 2), ואלירן (בנו של נאשם 2).
מתת 1 -העסקתו של זהבי בפרויקט:
1487. בנוגע לרכיב זה ראוי להזכיר מושכלות ראשונים לפיהם במסגרת דרכי השוחד נקבע כי אין נפקא מינה: "... אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר" (סעיף 293(3) לחוק העונשין).
1488. עוד ר' לעניין זה דבריו של בית המשפט העליון בע"פ 355/88 לוי נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3) 221:
"חשוב להדגיש לענייננו, כי אין זה כלל דרוש, שעובד הציבור הוא עצמו יקבל את המתת או הוא עצמו יפיק את טובת ההנאה; די לנו אם המתת ניתנה בשביל הלוקח-הוא עובד הציבור-ודי לנו אם מישהו, שאותו עובד ציבור חפץ ביקרו, הוא הנו זה הנהנה מהשוחד. מתוך הפניה כללית לענייננו, אין זה כלל משנה, אם עובד הציבור הוא עצמו נהנה ממתת כסף או מטובת הנאה אחרת, או אם זכו באלה של פעולתו שלו מאן דהוא מבני משפחתו או מישהו ממקורביו וידידיו, שהוא חפץ להיטיב עימם" (עמ' 235).
בדומה, בגדר דרכי השוחד נקבע כי אין נפקא מינה "אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת".
1489. על רקע האמור, נפרט את גרסתו של נאשם 2, ממנה עולה באופן חד משמעי כי אך בשל מעורבתו ובקשתו, הועסק חתנו אלי זהבי על ידי הרצל שמריז. לא זו בלבד, מחומר החקירה עולה כי בפרויקט כבר הועסק האדריכל חיים ורדה שהנו אדריכל מוכר וידוע בעיר אשדוד והיה מי שתכנן עבור העירייה פרויקטים רבים. לצד הפנייה להרצל שמריז הנאשם 2 פנה לורדה "שיפנה את מקומו". כך מצאו הדברים את ביטויים בתמליל חקירתו של הנאשם 2 מיום 22.3.12 (ת/40א): "ואני ביקשתי ממנו, גם מורדה וגם משומרז, אם הם יכולים, אם חיים יכול לוותר ולתת את זה לחתן שלי כי היו לו בעיות קצת לא משהו... משומר[ז] הזה היו לו קצת בעיות עם ברדה". כאשר נאשם 2 נשאל אודות "הבעיות", השיב: "אה לא נכנסתי לזה, אה לא בעיות ספציפיות יותר ויכוחים. לא משהו מיוחד" (ת/40א, עמ' 65).
1490. לדברי נאשם 2, ורדה הסכים לוותר על העבודה והעביר את ביצוע עבודות האדריכלות בפרוייקט לחתנו, אלי זהבי. אין בינו לבין שמריז היכרות מוקדמת. חמו של שמריז, דוד יפרח, הוא חבר טוב שלו (שם, עמוד 70). הנאשם חזר על פרטים אלו במהלך עדותו בבית המשפט מיום 19.1.20 ואף הביע פליאה על כך שרואים בבקשה שכזו פסולה:
"..אני מסביר לך .. אתה ביקשת הרבה פעמים בשביל הילד שלך שמנהל בית ספר יקבל אותו, אני לא מבין יש לי חתן שעובד אדריכל חדש באשדוד, נשוי חדש. כנראה שחיפשתי שתהיה לו עבודה ואני דיברתי עם כולם למה רק על עמרם כנפו? תביא את כל תושבי אשדוד, תביא את כל הקבלנים. אני ביקשתי מהם שיעזרו לחתן שלי, זה טבעי, זה לגיטימי. אסור לי לבקש מהם?" (שם, עמ' 656)