1530. האזנת סתר מס' 252-49703 מיום 9.11.10 שעה 16:05: דקות ספורות לאחר השיחה הראשונה, ועם תחילתה של הישיבה, מתקשר משה בוטרשווילי לנאשם 2 ומברר לגבי מה שהונחה על ידו יום קודם לכן:
"יצחק: היי! היי!
משה: יצחק מה שאתה אמרת אין את זה פה
יצחק: אין?
משה: אין
יצחק: שומרז אין, שומרז אין, אל תגיד לי אין
משה: אין
יצחק: סעיף תסתכל אם אני (לא ברור) סעיף חמש או סעיף 6
משה: אהה, בסוף, בסוף, בסוף
יצחק: ראית?
משה: בסדר אני אנסה, עכשיו אני בוועדת זה נטיעות אלא אם כן (לא ברור)
יצחק: אבל תעשה טובה אתה תהיה שם טוב?
משה: אני אעשה הכל לגמור ו(לא ברור)
יצחק: חסר לך שלא תהיה שם אבל אני ארצח אותך..."
1531. אף ששיחה זו מדברת בעד עצמה, נוסיף כי עיון בפרוטוקול של אותה וועדה מלמד שאכן הבקשה של שומרז מבחינת סדר הדיון בה, נקבעה לסוף הישיבה.
1532. האזנת סתר מס' 254-49703 מיום 9.11.10 שעה 17:04: בחלוף כשעה מאז החלה הישיבה, נקלטת שיחה נוספת בה נאשם 2 מתקשר לבוטראשוילי ומבקש לברר האם ההחלטה התקבלה. משה מצדו מרגיע אותו ואומר לו שהכל בסדר והוא יתקשר אליו בהמשך:
"...יצחק: נו
משה: מי זה?
יצחק: יצחק
משה:הכל בסדר
יצחק: עבר?
משה: הכל בסדר אני אומר לך
יצחק: זה עבר או לא?
משה: תדבר עם (לא ברור) אני בדיוק הייתי שמה תדבר עם אברהם
יצחק: איך?
משה: אני בועדה, יצאתי, אתה לא שומע (לא ברור)?
יצחק: אני שואל אותך היית שם הכל בסדר?
משה: אני עוד מעט אתקשר אליך אני בוועדה.
יצחק: ביי."
1533. האזנת סתר מס' 262-49703 מיום 9.11.10 שעה 17:30: בחלוף 25 דקות, נאשם 2 מתקשר פעם נוספת למשה, מבקש לדעת מה קורה ובזו הפעם גם מציין באופן מפורש שהוא מצפה ממשה שיהיה בוועדה ויעזור . כאשר משה מודיע לנאשם 2 שהדיון בנוגע לבקשה הסתיים, נאשם 2 מעדכן אותו כי הוא טועה וטרם נדונה הבקשה.
"נאשם 2: נו
משה:אמרתי לך עוד לא יצאתי מהועדה אני אברר לך (לא ברור)
נאשם 2 :אז אני רוצה שתהיה שם שתעזור שם
משה: הייתי שמה הייתי
נאשם 2: נו
משה: אתה לא מבין? נגמר
נאשם 2:עוד לא
משה: מה עוד לא?
נאשם 2: עוד לא הגיעו לזה, עכשיו הם צריכים לדון בזה בדקה הזו
משה: הגיעו אדוני, הגיעו מזמן הגיעו
יצחק: לא, לא, לא
משה: בסדר אז אני עולה עכשיו לשמה
יצחק: מי נמצא שמה?
משה: ביי
יצחק: תעלה לשם, תתקשר אליי משם."
מסרונים בזמן אמת בין נאשם 2 לנאשם 1:
1534. ולשאלה כיצד יודע נאשם 2 האם הבקשה נדונה אם לאו, ואף מעדכן בכך את משה? התשובה פשוטה. הנאשם 2 אינו מותיר דבר ל"יד הגורל" ובמקביל, הוא מצוי בקשר עם חברו/שותפו לעסקים, הלא הוא הנאשם 1 שמשמש בישיבה זו כממלא מקום יושב הראש. התקשורת בין השניים נעשית באמצעות החלפת מסרונים:
בשעה 17:09, בזמן שהוועדה מכונסת, נאשם 2 שולח לנאשם 1 מסרון: "מה עם החתן".
בשעה 17:09 שניות בודדות לאחר מכן, נאשם 1 שולח לנאשם 2 מסרון ובו כתוב: "יהיה בסדר".
בשעה 17:36, נאשם 2 שולח מסרון נוסף לנאשם 1 ובו כתוב: "ממתין לבשורות".
בשעה 17:43, נאשם 1 מדווח לנאשם 2 במסרון: "הכל בסדר".
תמצית החלטת וועדת המשנה מיום 9.11.10:
1535. הבקשה שנדונה בוועדה מתייחסת לבניין משותף למגורים בן 10 קומות +מתקנים ובסך הכל 35 יחידות דיור (על פי תכנית מיום 13.10.10). הפרוטוקול מפנה לבקשת הקלה מיום 20.8.10, שם היזם ביקש הקלה בהוצאת היתר הבניה מבלי להמתין להחלטה הסופית של הוועדה המחוזית. היענות לבקשה זו משמעותה קיצור משמעותי של לוחות הזמנים, כמו גם מתן אפשרות להתחיל לשווק את הדירות, לגבות כספים, ובכך להקל משמעותית גם על הקבלן.
1536. לישיבה זו זומנו 4 מתנגדים ונציגי בית מספר 61. במהלך הדיון, כפי הנלמד, הנאשם 1 היה דומיננטי, שוחח עם חלק מהמתנגדים וכך גם בדיון הפנימי שנערך לאחר מכן. נציג היועמ"ש בישיבה חיווה דעתו כי מחד, אין המדובר בבקשת הקלה שיש לראותה משום סטייה ניכרת, כפי הגדרתה בחוק. מאידך, הוא מביע הסתייגות זאת נוכח כך שמדובר בהקלה משמעותית אותה הוא מגדיר "בעצימות גבוהה".
1537. בסופם של דברים, הוחלט לדחות את ההתנגדויות ולקבל הבקשה, בין היתר, מנימוקים לפיהם ניתן להבטיח את זכויות הדיירים לרבות בניית הקאנטרי; קיימת אפשרות תכנונית להגשת בקשה להגדלת מרפסת (ביחס לאחד המתנגדים); היזם יחויב במימון כיתת גן ילדים; ההיתר יצא בכפוף להשלמת הערות הבדיקה.
"הדיווח לחתן": שיחה מס' 272, שעה 17:44:
1538. מיד לאחר שנאשם 2 קיבל את "האות" מנאשם 1 לפיו הבקשה עברה, הוא מתקשר לחתנו, אלי זהבי, שהיה דקות בודדות קודם לכן בתוך הוועדה ושואל אותו כיצד עברה הוועדה. אלי מעדכן אותו על כך שהגיעו לוועדה מתנגדים, גם כאלה שלא היו רשומים וכי הייתה להם תשובה לכל התנגדות. בתחילת השיחה נאשם 2 מעמיד פנים כאחד שלא יודע מה הוחלט. רק לאחר שחתנו אומר לו שאין לו מושג מה הוחלט, הוא, ה"איש שידו בכל", מרגיע אותו, ונותן לו את האישור שהכל בסדר:
"נאשם 2 : מה הייתה ההחלטה?
אלי זהבי: אני לא יודע מה היא. מאיפה אני יודע? מאיפה.
[..]
נאשם 2: הרצל? איפה הרצל?
אלי זהבי: הרצל עכשיו אה...הלך, נסע.
[...]
אלי זהבי: אין...אין את הבעיה של ה"סטייה ניכרת"?
נאשם 2: לא, אי...איש...אישרו את זה. אישרו את זה. זה בסדר. אתה יכול ללכת
אלי זהבי: כן? אז לא, אני כבר במשרד תודה
נאשם 2 : ביי."
"סגירת המעגל" – הדיווח להרצל שמריז (שיחה 273-49703 מיום 9.11.10 שעה 17:45)
1539. לאחר השיחה עם אלי זהבי, נאשם 2 מתקשר להרצל שמריז שהיה גם כן בוועדת המשנה. הנאשם 2 מסתפק באמירה חוזרת ונשנית על כך ש"הכל בסדר" ומזמין את הרצל שיגיע אליו פיזית.
"... יצחק: הרצל, יאללה, בוא תשתה קפה אצלי, הכל בסדר.
הרצל: לא הבנתי.
יצחק: בוא תשתה קפה אצלי בבית, הכל בסדר.
הרצל: אה, הכל טוב, אחי?
יצחק: כן, אז מה אני... אני יתקשר אליך, כשהכל לא טוב?
הרצל: (צוחק)
יצחק: אני במתח יותר ממך.
הרצל: (לא ברור) ועדה.
יצחק: אני יודע...
הרצל: הוא כבר אמר לי...
יצחק: אז עכשיו...
הרצל: אמר לי מי...
יצחק: איך?
הרצל: אמר לי מישהו.
יצחק: שה...
הרצל: בסוף מתי אני מקבל היתר?
יצחק: אתה בא, עכשיו, לשתות קפה אצלי בבית. אני מחכה לך.
הרצל: לא, אני צריך לנסוע לאירוע, כפרה.
יצחק: תבוא אלי.
הרצל: טוב...
יצחק: חמש...
הרצל: יאללה אני...
יצחק: דקות. ביי..."