137. אבו עטיה טען שאחרי שנשבר הגג שמע את הרעש ואז הסתובב "הראש שלו ראיתי" (עמ' 350 שורה 13 לפרוטוקול).
138. בעוד שמעדותו עלה כי אבו עטיה כלל לא דיבר עם התובע לפני התאונה ו"הופתע" לראותו על הגג כשאבו עטיה היה בדרכו חזרה לרדת מהגג, בתצהירו ציין אבו עטיה כי במועד האירוע התובע ניגש אליו ושאל האם הוא צריך עזרה בעבודתו. כאשר עומת עם הסתירה השיב "יכול להיות אדוני זה אני לא זוכר, אני יודע, מה אני אגיד לך." (ס' 2 לתצהירו, עמ' 377-376 לפרוטוקול). תשובה זו כמובן מחלישה את מהימנות הגרסה.
139. עוד אציין, כי גרסתו של אבו עטיה אינה הגיונית לגופה, משום שאם בדרכו חזרה לירידה מהגג הבחין אבו עטיה בתובע ולכאורה היו צריכים שניהם לחזור את הדרך חזרה, לא ברור מדוע אבו עטיה היה לפני התובע ולא התובע לפניו (שלכאורה עלה אחריו ונאלץ להסתובב על מקומו). כאשר בית המשפט עימת את אבו עטיה עם תהייה זו השיב: "לא. עכשיו אני נפגשנו ביחד באמצע של...גג. אז חזרנו ביחד. אני הייתי מקדימה, הוא היה מאחורה." (עמ' 380 שורות 13-9 לפרוטוקול). בנוסף, נפילות דרכן להתרחש במהירות, ולכן אם אבו עטיה שמע רעש, לא ברור כיצד הספיק לראות את ראשו של התובע בדרכו בצניחה מטה.
140. זאת ועוד, בחקירתו הנגדית העריך אבו עטיה את משך שהייתו על הגג בכחצי שעה (עמ' 354 שורה 2 לפרוטוקול), וגם ציין כי לאחר האירוע, וכאשר התובע עדיין היה בזירה, התקשר לנאשף (עמ' 353-351 לפרוטוקול).
141. ואולם, העבודה שתיאר אבו עטיה כי היה עליו לבצע – קשירת הכבל מתיחתו והעברתו עד לאזור ארון התקשורת וחזרה – אינה אמורה לארוך חצי שעה (ר' גם עמ' 355-354 לפרוטוקול). בנוסף, גרסתו של אבו עטיה לכך שהתקשר לנאשף מיד לאחר האירוע עמדה
--- סוף עמוד 26 ---
בסתירה לגרסתו של נאשף עצמו. כאשר עומת אבו עטיה עם הסתירה עדכן את תשובתו וציין: "רגע, רגע. התקשרתי ליוסוף, אני לא אמרתי שהוא ענה, הוא לא ענה." וציין כי רק בלילה דיבר עמו (עמ' 353 שורות 9-8 לפרוטוקול). גם עדכון גרסה זה אגב אינו תואם את גרסתו של נאשף לפיה אבו עטיה עדכן את אחיו ג'אד אלנאשף, ולא אותו.
142. בנוסף, יש לציין כי בהמשך חקירתו הנגדית, כאשר התבקש אבו עטיה לסמן על גבי תשריט שצורף למוצגי פרי אור, מהיכן עלה על הגג ועד היכן צעד השיב:
"עלינו.
...
ויש סולם עלינו על זה.
...
פה זה, הלכנו ככה והגענו למדרגות למטה.
...
לא טיפסתי, הלכנו,