בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 7136-11-14 עבדללה אידריס ואח' נ' נאשף ואח'
לפני כבוד השופטת מיה רויזמן-אלדור
התובעים:
1. סולימן איברהי עבדללה אידריס
על-ידי ב"כ עו"ד טל פרדמן (משרד עו"ד אהובה זלצברג)
2. המוסד לביטוח לאומי
על-ידי ב"כ עו"ד עודד צדרבוים ועו"ד ילנה הורביץ (משרד עו"ד לויתן שרון ושות')
נגד
הנתבעים:
(שולחת ההודעה לצ"ג)
צ"ג (שולחי ההודעה לצ"ד)
צ"ד:
1. יוסף נאשף
2. גלובל מסחר ר.ס.א. בע"מ
3. גלובל הנדסה ג.י בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד אורן גרבר (משרד עו"ד יצחק מנדה)
4. פרי אור בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד יגאל אלון (משרד עו"ד יחיאל כץ)
5. סמיר אבו עטיה
על-ידי ב"כ עו"ד עמירם מגן
6. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד אורן גרבר (משרד עו"ד יצחק מנדה)
1. יוסוף נאשף
2. גלובל מסחר ר.ס.א. בע"מ
3. גלובל הנדסה ג.י. ע"מ
4. מנורה חברה לביטוח בע"מ
5. ג'אד נאשף
על-ידי ב"כ עו"ד אורן גרבר (משרד עו"ד יצחק מנדה)
1. פרי אור בע"מ
2. מגדל חברה לביטוח בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד יגאל אלון (משרד עו"ד יחיאל כץ)
3. נייר און שיווק נייר בע"מ
8. כלל חברה לביטוח בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד ע. שניצקי
פסק דין
רקע
1. ביום 24.9.2011, התובע 1, אזרח סודני שהייתה לו אשרה מתחדשת לשהייה בישראל, ואשר הועסק כשומר במבנה תעשייה באבן יהודה, נפגע קשות בתאונה עת נפל מגג המבנה.
2. גג המבנה היה עשוי לוחות מתכת מחוברים ביניהם, כשלאורך הגג הותקנו "לוחות שמש" המאפשרים כניסת אור טבעי למבנה.
3. לאחר שהתובע עלה לגג המבנה, יחד עם חשמלאי שהוזמן למקום לבקשת מחזיקי המקום, דרך התובע על לוח שמש אשר קרס תחת כובד משקל גופו. כתוצאה מקריסת הלוח נפל התובע מגובה של כ – 7 מטרים ונפגע פגיעה רב מערכתית בגופו.
4. התביעה הוגשה על ידי התובע 1 בעילות נזיקיות כלפי שורת גורמים ובהם מעסיקיו, מחזיקי המקום, הבעלים של המקום והחשמלאי עצמו. התביעה הוגשה בנוסף גם על ידי התובע 2,
--- סוף עמוד 3 ---
המוסד לביטוח לאומי (להלן – "המל"ל"), כתביעת שיבוב בגין תגמולי הביטוח ששילם וישלם לתובע 1 בגין פגיעתו האמורה.
5. ייאמר כבר עתה, כי בשל אילוצים מערכתיים, מלאכת כתיבת פסק הדין בתיק זה הועברה לטיפולו של מותב זה ממותב אחר, לאחר שנשלמה שמיעת כלל העדויות בתיק, וזאת בהתאם לתקנה 77 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, ומכוח החלטת סגן הנשיא מיום 20.7.21.
6. בנסיבות חריגות וייחודיות אלו, זומנה ישיבת קדם משפט במעמד ב"כ כלל הצדדים על מנת ללבן את השאלות המשפטיות והעובדתיות ולבחון את הסיכונים והסיכויים בהליך לכל אחד מהצדדים, במטרה לנסות ולהביא את הצדדים להסכמות.
7. במעמד ישיבת קדם המשפט הועלתה, בין היתר, שאלת כתיבתו של פסק הדין בידי מותב שלא שמע את העדויות בתיק. ב"כ התובעים, ב"כ הנתבעת 4 וב"כ צ"ג 3 נתנו הסכמתם לכך כבר במעמד הדיון (ר' פרוטוקול הדיון מיום 24.10.21). ב"כ הנתבעים 1-3 ו- 6 וב"כ הנתבע 5 ביקשו להודיע עמדתם עד למועד שנקבע לתזכורת פנימית לצורך מעקב אחר הניסיון לגבש הסכמות בתיק.
8. הצדדים לא הודיעו על הסכמות, והנתבעים 5, 1-3 ו – 6 לא הודיעו על התנגדותם לכתיבת פסק הדין על ידי מותב שלא שמע את העדויות (למרות תזכורת יזומה שהופנתה אליהם ביום 19.12.21) – כך שבשלה העת למתן פסק דין על ידי מותב זה.
תמצית טענות הצדדים
טענות התובעים
9. בכתב התביעה נטען כי התובע 1 (להלן – "התובע"), יליד 1983, פליט מסודן, נפגע בתאונת עבודה מיום 24.9.11 (להלן – "התאונה). הנתבע 1, מר יוסף נאשף (להלן – "נאשף"), בעל המניות והמנהל של הנתבעת 2 גלובל מסחר ר.ס.א. בע"מ (לבלן – "גלובל מסחר") ושל הנתבעת 3 גלובל הנדסה ג.י. בע"מ (להלן – "גלובל הנדסה"), העסיק אותו בשמירה במפעל של גלובל מסחר וגלובל הנדסה ושילם לו את שכרו במזומן וב"שחור", ללא דיווח, ללא תשלום מסים וללא תלוש שכר, בסך 6,000 ₪ לחודש. תלוש השכר היחיד הופק לתובע מספר חודשים לאחר התאונה עם פרטים לא מדויקים על שם גלובל הנדסה ורק לצורך התביעה שהוגשה למל"ל להכיר בתאונה כתאונת עבודה.
10. לטענת התובע, גלובל מסחר וגלובל הנדסה הן חברות לשיווק וייצור ארגזי מכוניות משא (רם-שא) ובזמן הרלוונטי לתביעה היו בעלות המפעל ברחוב העצמאות 8 אבן יהודה (להלן – "המפעל"), הנתבעת 4, פרי אור בע"מ (להלן – "פרי אור") היא בעלת המבנה ברחוב העצמאות 8 באבן יהודה והשכירה חלק מהמבנה לצרכי המפעל לגלובל מסחר ולגלובל הנדסה בזמן הרלוונטי לתביעה; הנתבע 5, מר אבו עטיה סמיר (להלן – "אבו עטיה") היה
--- סוף עמוד 4 ---
חשמלאי עצמאי בזמן הרלוונטי לתביעה והוזמן לבצע במבנה המפעל עבודה שכללה העברת כבל חשמל מצד אחד שלך המבנה לצדו השני, והנתבעת 6 – מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן – "מנורה ביטוח") ביטחה את אחריות הנתבעים האחרים בזמן הרלוונטי לתביעה.
11. לטענת התובעים, ביום התאונה בשעה 10:00 או סמוך לכך נאשף העיר את התובע משנתו וביקש ממנו לעזור לאבו עטיה בביצוע העבודה לשמה הגיע למפעל. בהוראת אבו עטיה עלה התובע לגג המבנה ומתח כבל חשמל מצד אחד של הגג לצדו השני. בדרכו חזרה למקום שממנו עלה – הגג נשבר והתובע נפל דרכו מגובה 7 מטר ונפגע קשות בכל חלקי גופו. גג המבנה משותף למפעל ולמפעלים אחרים וכאשר התובע נפל דרכו הוא נחת בתחומי מפעל סמוך.
12. התובע 1 טען כי הועסק על ידי נאשף לטובת שמירה במפעל גלובל מסחר וגלובל הנדסה כששכרו שולם ישירות על ידי נאשף מכיסו הפרטי ללא כל דיווח לחברות או למי מטעמן וגם אם כוונתו הייתה לרשום את התובע כעובד גלובל הנדסה או גלובל מסחר באחד הימים – הוא לא עשה כך במשך שלושת חודשי עבודתו של התובע אלא לאחר התאונה מושא התביעה. בחירתו של נאשף להעסיק התובע באופן כזה היא בחירתו כבעלים של החברות ואיש עסקים ואין לאפשר לו לסגת מדרך זו כאשר התוצאה אינה נוחה לו כדוגמת המקרה דנן, כאשר הדבר חושף את גלובל הנדסה לתביעת השיבוב של המל"ל בכפוף לאחריותה.
13. בסיכומיו הוסיף וטען התובע, כי במהלך ההוכחות נאשף עשה ככל שביכולתו לטשטש את הגבול המשפטי בין מעמדו כמנהל של גלובל מסחר וגלובל הנדסה ובין מעמדו כמעביד של התובע ששילם לו את שכרו מכיסו הפרטי, ואין ספק שהעסקת התובע נעשתה באופן ישיר על ידי נאשף. רישום התובע כעובד של אחת החברות עם פרטים של החברה השנייה מעיד על בלבול רב ועל ניסיון להציג מצג כוזב לאחר התאונה ולא על מצב הדברים כהווייתו. הנתבעים הסתירו מסמכים רבים לגבי התנהלות הנתבעות 2-3 ועד לכתיבת הסיכומים לא הראו אישור על תשלום דמי הביטוח הלאומי עבור התובע.
14. המל"ל הוסיף בסיכומיו כי על פי המוצהר במל"ל, גלובל הנדסה הייתה מעסיקתו של התובע והיא הנפיקה לו תלוש שכר, ואף זאת בדיעבד ורק כחמישה חודשים לאחר התאונה. מבחינת המל"ל ישנו מעביד אחד בלבד והוא מי שמוטלת עליו החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי. במקום בו קיימת הפרדה בין מי שחייב בתשלום דמי הביטוח הלאומי לגוף שנושא בהם מבחינה כלכלית – ייחשב למעביד הגוף שחייב בתשלום דמי המל"ל לצורך תביעת השיבוב של המל"ל. משכך, לצורך תביעת השיבוב שלו יש רק מעביד אחד ויחיד – גלובל הנדסה, הנתבעת 3, ולא ניתן להתייחס לנתבעים 1-3 כאל מעביד אחד שכן מדובר בחברות נפרדות המתנהלות בנפרד.
15. טענה חלופית שהעלה המל"ל בסיכומיו (ולא בכתב התביעה) היא, כי גם אם נאשף היה מעבידו של התובע, לפי ס' 369 לחוק המל"ל, במקרה בו המעביד לא שילם למל"ל דמי ביטוח עבור העובד ובטרם רשם המעביד את העובד בביטוח לאומי קרה לעובד מקרה המזכה
--- סוף עמוד 5 ---
בגמלה – המל"ל ישלם לעובד את הגמלה אך הוא רשאי לתבוע מהמעביד את הסכום השווה לגמלאות ששילם בקשר לאותו מקרה. כך שבענייננו אין למל"ל כל מניעה לחזור בתביעתו אל כל אחד מהנתבעים 1-3 ובכלל זה המעביד, שכן העסקתו של התובע לא דווחה מיד ובסמוך לתחילת העסקתו אלא הדיווח נעשה בדיעבד בלבד.
16. בסיכומיו הוסיף התובע וטען כי אבו עטיה הינו קרוב משפחה וחבר של נאשף, שהכשרתו לא הוכחה ואשר הוזמן על ידי הנתבעים 1-3, מטעמם, לבצע עבודה במבנה שכללה העברת כבל מצד אחד של הגג לצדו האחר, ואשר לא נערך כל הסכם בכתב לגבי העבודה ולא הוצגה כל חשבונית או קבלה בגין עבודתו. לטענתו, אחריותן של גלובל הנדסה ושל גלובל מסחר אינה פחותה משל אבו עטיה בכך שהיו מזמינות העבודה, ובענייננו משום שלא הוכח כי אבו עטיה הוא בבחינת "קבלן מומחה" לפי תקנה 16 לתקנות גגות שבירים ואף לא חשמלאי מוסמך – אחריותו לתאונה נופלת על מזמיני העבודה ועל בעלת הנכס.
17. לטענת התובעים, הגג עליו נדרש התובע לעבוד הוא "גג שביר" או "גג בשיפוע" המהווה "דבר מסוכן" כך שחל בענייננו כלל היפוך חובת נטל הראיה לפי ס' 41 לפקודת הנזיקין, ועל הנתבעים הראיה שלא הייתה בענייננו התרשלות שיחובו בגינה בנזיקין.
18. בסיכומיהם טענו התובעים, כי התובע 1 החל לעבוד במפעל בחודש יולי, הספיק לעבוד כ – 3 חודשים עד מועד התאונה, טענת נאשף כי התובע החל לעבודה אצלו רק בחודש 9/11 אינה נכונה, הוכח כי המבנה בו אירעה התאונה מושא התביעה שימש גם את גלובל מסחר וגם את גלובל הנדסה ולכן שתיהן חבות בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובע ואחראיות לאירוע ולנזקי התובע.
19. התובעים הפנו בסיכומיהם לחובת הזהירות של מעביד כלפי עובדו, וטענו כי גם במידה שלא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין מי מהנתבעים, מוטלת עליהם חובת זהירות כלפיו בשטחם, שכאמור הנכס היה בבעלותן ובהחזקתן של גלובל הנדסה ומסחר ושימש את שתיהן והתובע עלה לגג המתחם עבורן. משנשלח התובע 1 על ידי נאשף לעלות לגג על מנת לסייע לאבו עטיה בעבודתו עבור הנתבעים 1-3, ומשהנתבעים 1-3 וצ"ג 5 ג'אד אלאשף היו המחזיקים ו/או המשתמשים בפועל במקרקעין הם חבים חובת זהירת מושגית וקונקרטית כלפי התובע 1 שנפגע קשות בעקבות האירוע מבלי שניתנו לו כל הנחיות בטיחות ו/או אמצעי בטיחות לעבודה בגובה.
20. לטענת התובעים, הנתבעים התרשלו בכך שקיימו שיטת עבודה לקויה; לא סיפקו לו לוחות דריכה או אמצעי בטיחות אחרים למניעת נפילה מגובה; לא הדריכו אותו לגבי אופן ביצוע העבודה וסיכוניה; לא התקינו אמצעים למניעת נפילת התובע; לא סיפקו לתובע אמצעי קשירה; לא דאגו להימצאות מנהל עבודה; ולא פעלו כפי שמעביד ו/או קבלן סביר וזהיר היו פועלים בנסיבות ולא מנעו התאונה על אף שהיה בכוחם ובאפשרותם לעשות כן.
--- סוף עמוד 6 ---
21. עוד טענו התובעים, כי הנתבעים הפרו כלפי התובע חובות חקוקות מכוח פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל – 1970 (להלן – "פקודת הבטיחות בעבודה"); תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח – 1988 (להלן – "תקנות הבטיחות בעבודה"); תקנות הבטיחות (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ"ו – 1986; תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט – 1999 ותקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס"א – 2001 בכך שלא דאגו למינוי אחראי עבודה או אחראי בטיחות במפעל; לא הכשירו משטח עבודה מתאים; לא גידרו אותו, לא הדריכו את התובע אודות הסיכונים שבעבודה על גג שביר ולא מנעו את נפילתו – לא בכלל ולא בשפה המובנת לו בפרט.
22. בנוסף נטען, כי פרי אור הפרה את חובת הזהירות של בעל מקרקעין כלפי ניזוק שנפגע במקרקעין שבבעלותם, תוך שהפרה את חובתה החוקית להציב שלטים מזהירים מפני ההליכה על הגג השביר ו/או גג בשיפוע שבבעלותה ובשליטתה במועד הרלוונטי לתאונה. נטען כי פרי אור חבה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובע שהופרה בענייננו, שכן המבנה שהושכר לנתבעים 1-3 וצ"ג 5 היה מבנה ישן כבן 40-50 שנה שבמקום שיתוחזק על ידי פרי אור עבר אך ורק תיקונים בעת הצורך. בנוסף, פרי אור לא טרחה למנוע גישה אל הגג או לכל הפחות להזהיר את המשכירים והמבקרים במתחם מפני הסכנות הטמונות בו (על אף שידעה עליהן כי כשהיא עצמה ביצעה תיקונים הזמינה חברה חיצונית באמצעות מנוף), מה גם שמהעדויות עלה כי היה במקום סולם קבוע שאפשר גישה חופשית לגג המסוכן.
23. עוד טענו התובעים כי אין לתובע כל אשם תורם להתרחשות התאונה, הוא לא ידע ולא יכול היה לדעת על הסיכונים שבהליכה על הגג והחלון שנשבר היווה מלכודת עבורו מאחר שהיה מלוכלך בצבע הגג וגם אם הבחין בו לא יכול היה להעלות על דעתו שיישבר מכובד משקלו. התובע פעל לרצות את מעבידו וכשהתבקש על ידי אבו עטיה – עלה לגג ונשמע להוראותיו.
24. התובעים הוסיפו ופירטו את פגיעתו הרב-מערכתית של התובע, ציינו כי התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה, וטענו כי נכותו התפקודית עולה בהרבה על נכותו הרפואית מאחר שאינו מסוגל לשוב ולעבוד במקצועו ואינו מצליח למצוא עבודה אחרת התואמת את מגבלותיו והשכלתו – שהיא השכלה נמוכה מאוד. לטענתם, עובר לתאונה השתכר התובע כ – 6,000 ₪ נטו לחודש, לולא התאונה היה ממשיך לעבוד בישראל שנים רבות כפועל בניין והיה מיטיב את שכרו ומשתכר שכר גבוה בהרבה מהשכר הממוצע לפועל בניין בישראל. בעקבות התאונה הפסיד התובע אפשרות לעבוד בעתיד בישראל או בארץ מערבית אחרת או בארצות ערב ואסיה כפועל בניין בשכר גבוה.
25. על אף שנפגע בתאונת עבודה, כיוון שבסודן אין טיפול רפואי ללא תשלום יהיה עליו לשלם עבור הוצאותיו הרפואיות ועבור נסיעות לטיפולים ולאחר מכן יהיה עליו לפנות לקופ"ח בארץ בדרישת החזר הוצאות וגם כאן לא כל ההוצאות כלולות בסל הבריאות של קופ"ח. כמו כן לטענתו הוא זכאי להוצאות בגין טיסה ושהייה בארץ לצורך ניהול ההליך וגם החזר על הוצאות בגין שכ"ט עו"ד ששולם במל"ל, כמו גם פיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לו.
--- סוף עמוד 7 ---
26. זה המקום להעיר, כי בכתב התביעה עצמו כיוון המל"ל תביעתו כלפי הנתבעים 2-6 בלבד, ותבע שיפוי בגין הסכומים ששילם וישלם לתובע בגין גמלאות נכות מעבודה ובגין קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה על פי ס' 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – "חוק המל"ל") ו/או כמיטיב או חליף על פי החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד – 1964, בשל התאונה ובהסתמך על קביעות הוועדות הרפואיות שלו, בהתאם לאחריותם של הנתבעים כפי שתיקבע על ידי בית המשפט.