105*5,415= 568,575 ₪
70% מתוכם מהווים 398,002 ₪
356. סה"כ הפסדי השכר לעבר של התובע עומדים על 506,302 ₪. בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מאמצע התקופה (1.1.17) עומד הסכום על 555,412 ₪.
357. לסכומים אלו אין להוסיף הפרשים לפנסיה הן משום שלא הוכח כי הופרש עבור התובע חסכון שכזה והן משום שהתובע עצמו לא טען לכך.
הגריעה מכושר ההשתכרות לעתיד
358. בתצהירו טען התובע כי הוא פליט מסודן השוהה בישראל כדין באשרת שהייה המוארכת מעת לעת (ס' 2 לתצהירו). התובע הצהיר כי הוא בעל השכלה מינימלית של 8 שנים בסודן, בין השנים 2005-2008 עבד בלוב בחקלאות, ב- 2008 הגיע לישראל דרך מצריים ובין 2008-2010 עבד בקריית מלאכי במפעל דגים, בהמשך בשנת 2010 עבד כחצי שנה אצל בחור בשם וליד בהנחת כבלי חשמל בתוך האדמה ובהמשך עבד גם בנגריה ובאולם אירועים (ס' 2 לתצהיר).
359. לטענתו לולא התאונה היה ממשיך לעבוד בישראל שנים רבות והיה מיטיב את שכרו בהרבה ביחס למה שהרוויח לפני התאונה, ובעקבות התאונה הפסיד את האפשרות לעבוד בעתיד בישראל או בארץ מערבית אחרת או בארצות ערב ואסיה בעשר גבוה ולמעשה אינו מסוגל לעבוד כלל ותלוי תלות מוחלטת בקצבה שמקבל מהמוסד לביטוח לאומי – ממנה הוא חי (ס' 11 לתצהירו).
360. בכתב התביעה ובסיכומיו טען כי לא יכול לשוב לסודן בשל המצב הפוליטי הקשה במדינה זו, וכי לטענתו יש לחשב את הפסדי ההשתכרות לעתיד על בסיס השכר שהשתכר ערב התאונה בישראל. נכון למועד כתיבת הסיכומים התובע התגורר בתל אביב והודיע כי אין לו כוונה לעזוב.
--- סוף עמוד 62 ---
361. לטענת התובע יש לבצע את הפסד השכר לעתיד לפי בסיס שכר 6,560 ₪, ונכות תפקודית 100%.
362. לטענת הנתבעים קבוצת נאשף, התובע הוא מסתנן מוסלמי מחלקה הצפוני של סודאן ולא נרדף נוצרי מחבל דארפור, במחוז מגוריו לא התנהלו קרבות במהלך מלחמת האזרחים וזו ממילא הסתיימה בשנת 2011. התובע רווק ללא בני משפחה או זיקה לישראל, לא פנה להכרה כ"פליט" ולא הציג כל אסמכתה לטענה זו או להיתכנות למעבר למדינה אחרת שאינה מולדתו. ולפיכך יש לבצע את חישוב הפסדי השתכרותו לעתיד לפי מקום המושב לו נתונות מרבית הזיקות – סודאן. הדבר נתמך גם מתצהיר תשובות התובע לשאלות שהופנו אליו. הפסיקה אליה הפנה התובע אינה דומה לנסיבות דכאן.
363. לטענת הנתבעים גיל התמותה הממוצע בסודאן לגברים עומד על 62 ושיעור האבטלה הרשמי עומד על 17%, התובע השביח שכרו כשעבר לעבוד בלוב וגם אז השתכר 100$ בחודש (ס' 11 לתצהיר המענה על השאלון, מוצג נ'3 למוצגי קבוצת נאשף), כך שאם היה עובד בסודאן שכרו היה עומד על עשרות דולרים בחודש. בנסיבות יש מקום לשיטתם להציע פיצוי גלובלי העומד על 35,000 ₪.