18. יחד עם הענין הנקודתי האמור, לא שוכנעתי בפגיעה של ממש, בציפיית המבקשת למידע אודות עסקי החברה ופעולתה השוטפת. בפני המבקשת פתוחים ספרי הנהלת החשבונות של החברה כפי שעלה מההתכתבויות שצירף המשיב בנספחים 12 ואילך. המבקשת מקבלת יעוץ כלכלי מעולה, והדבר משתקף בחילופי הדברים שהיא עצמה צירפה, ודומה כי ישנה בקיאות רבה בעסקי החברה, ונתוניה, והגם שמטבע הדברים, היא אינה מכירה לפני ולפנים את החברה, כפי שהכיר בשעתו בעלה המנוחה כמו גם כפי שמכיר המשיב, בסך הכול הינה בעלת נגישות למידע הרלוונטי. לדברים יש להוסיף כי לגבי עסקים ונכסים משותפים אחרים שבין הצדדים, בין בארץ ובין בעולם, המבקשת הראתה כי יכולה להתגבר על פערי המידע הבסיסיים, ובסיכום הדברים, לא שוכנעתי כי בעניינן של החברות המשיבות, הוכחה פגיעה בציפייה הלגיטימית של המבקשת בנוגע למידע אודות החברות.
19. בכול הנוגע למנכ"ל, מלכתחילה, היה שיתוף פעולה טוב שנבע כפי שהוא פירט, מהעדר כוונה להיקלע למחלוקת שבין המבקשת למשיב. הנני משוכנע כי לאחר שחלף פרק זמן, מאז אותם חילופי דברים בחודש 6/20 ועד היום, ולאחר שהמחלוקת בקשר לשכר הנוסף שהיווה את נושא המחלוקת כבר הובררה, (אם כי יכול ועוד תועלה בעתיד שוב לדיון, ואין בפסק דין זה כל קביעת מסמרות לגביה), הנני משוכנע כי בחלוף הזמן, גם פגישות עבודה, יהיו ענייניות וברוח טובה. לפיכך, איני מוצא כי עמדתו של המנכ"ל באותה עת, והמחלוקת שנוצרה, יכולה לשמש את המבקשת, כנימוק וחיזוק לטענתה כי ציפייתה הלגיטימית נפגעה וכי הינה מקופחת בחברה תוך שמסקנת הדברים הינה שלא שוכנעתי בטענות המבקשת לקיפוחה והיא אינה עומדת בתנאים הקבועים בסע' 191-192 לחוק החברות, לצורך שבהתערבות ביהמ"ש מלבד אותן נקודות מינוריות שלעיל.
טענות המבקשת להחזר עלות הייעוץ המשפטי שהיא שכרה
20. לאור תוצאת פסק הדין, כאשר בעיקרם של דברים, לא שוכנעתי בטענות המבקשת לקיפוחה, במיוחד ובדגש על החברה, המשיבה 4, גם לא שוכנעתי כי זהו המקרה החריג והנדיר, שעל מהחברות המשיבות לשאת בהוצאות הייעוץ המשפטי של המבקשת כדירקטורית.
הסעד האופרטיבי – היפרדות בדרך של התמחרות בין בעלי המניות
21. בהינתן הסכמת הצדדים שעליהם להיפרד, בשל חוסר האמון שביניהם, יש להורות על ביצוע היפרדות וזאת בלא צורך בהוראות ביהמ"ש המתערבות בתהליך ההיפרדות שיבוצע בדרך של התמחרות פנימית בין הצדדים. לעניין דרך ההיפרדות, ראו: ע"א 8712/13 אדלר נ' לבנת (1.9.15), ע"א 3662/17 פלוני נ' פסגות זו השקעות ופיתוח (1.2.18), ע"א 6290/17 גבריאל מגזני נ' יואב לוי, 11.2.18. כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, דרך כלל, ההתמחרות במקרה של אובדן אמון, תהא בשיטת "המעטפות", כאשר הדברים הוסברו בהלכת ע"א 8712/13, בפסקאות 86 ואילך לחוות דעתו של כב' השופט י. דנציגר. לא מצאתי בענייננו הצדקה לסטות מהדרך שנקבעה כאמור בהלכה הפסוקה, לצורך ההתמחרות וההיפרדות שבין בעלי המניות.