44. יש לציין, כי גרסתו של התובע לעניין הספקת הסחורה למר שושן ללא הזמנה, אינה תואמת את גרסתם של מר שושן ומר בן הרוש בחקירת המשטרה.
לעניין זה, מר שושן הצהיר במשטרה: "אני מגיע לחלון דלפק של פקידות אני אומר להם (כך במקור- ר.ג.) מה אני צריך לקחת ואז מוציאים לי הזמנה רוב הדברים מוכרים במשקל, הפקידה מביאה לי הזמנה ואני הולך איתה למחסן ומי שנמצא במחסן זה שמעון אני עובד עם שמעון אומר לו מה אני צריך ואז חוזר למשרד לוקח תעודת משלוח ואני חותם עליה וחוזר שוב למחסן לוקח שוב את הציוד מעמיס לרכב לנוסע (כך במקור- ר.ג.) מהמקום"[62] (ההדגשה הוספה- ר.ג.).
--- סוף עמוד 31 ---
בדומה, מר בן הרוש הצהיר: "...שניר מגיע לעסק של יצחק יש דלפק קבלה הוא אומר להם מה הוא רוצה הם מוציאים הזמנה לפי מה שהוא דורש ואז הוא הולך למחסן מעמיסים לו את מה שהוא צריך ואז הוא חוזר למשרד עושה תעודת משלוח"[63] (ההדגשה הוספה- ר.ג.).
ונוסיף, גם מהתיעוד בסרטוני האבטחה ניתן לראות כי בעת שמר שושן מגיע למחסני הנתבעת הוא מיד פונה לחלון המשרד ובסוף ההעמסה הוא פונה לשם שוב. טענת התובע שלפיה הוא סיפק סחורה ללא הזמנה עקב לחץ בשעות שיא, אינה עולה מהסרטונים בהם ניתן לראות את מר שושן פונה לחלון המשרד.
45. כאן ייאמר, כי גם גרסת מר שושן במשטרה ביחס להספקת הסחורה בהתאם להזמנה השתנתה בעדותו בביה"ד. כך, על אף שכאמור, אישר במשטרה כי הסחורה מסופקת בהתאם להזמנה, העיד בבית הדין כדלקמן:
"ש. תאשר לי בבקשה כי היית אמור להוציא גם תעודת הזמנה וגם תעודת משלוח?
ת. לא נכון. אם הייתי צריך אז למה הם מתנהלים בצורה שונה?"[64].
כאשר מר שושן התבקש להסביר את הסתירה שבין גרסאותיו, הסתבך מר שושן בסתירות נוספות. בשלב זה, מר שושן העיד שכן יוצאות הזמנות בחלק מהמקרים וכי ההזמנה לא מגיעה אליו אלא "יוצאת למחסנאי"[65]. בהמשך העיד באופן מהוסס ומתחמק כדלקמן:
"ש. אז ההזמנה בעצם מגיעה ישירות לתובע ולא אליך?
ת. אין לי מושג. אני לא יודע.
ש. האם כדי לספק את ההזמנה, את הסחורה, התובע היה צריך לקבל ממך תעודה?
ת. תשאל אותו.
ש. אתה לא יודע מה התשובה?
ת. אתה מדבר על הזמנה או על תעודת משלוח?
ש. אני שואל מה הבאת לתובע? הזמנה או תעודת משלוח?
ת. אני לא יכול להצביע לך מתוך אלף מקרים, אני לא יודע להסביר אחרי שנתיים דברים שקרו 6 שנים אחורה"[66] (ההדגשה הוספה- ר.ג.).