ת. לא יודע לענות לך על זה"[72] (ההדגשות הוספו- ר.ג.).
במסגרת חקירתו הנגדית המשלימה שהתקיימה ביום 15.6.20 שוב שינה התובע את גרסתו בעניין זה, כדלקמן:
ש. אם כך לשיטתך אין פה שום טעות?
ת. איזו טעות?
ש. שסופקה לשניר סחורה יותר ממה שנרשם בתעודת המשלוח?
ת. תעודת המשלוח לא קשורה אליי. הוא הלך לחלון והוציא תעודה. בדיעבד רואים שהייתה טעות. הוא הלך לחלון ההזמנות אחרי שהומצאה הסחורה.
ש. אז לשיטתך הטעות היא של מוניר?
ת. לא. לא קשור.
ש. אז של מי הטעות?
ת. אני חושב בין שניר לפקידה"[73].
48. התובע אף התחמק מלמסור בעדותו גרסה ברורה ביחס לגורם שלטענתו פעל שלא כדין בעת הוצאת תעודת המשלוח:
"ת. לגבי התעודה, תשאל את מי שהוציא אותה. אני לא הוצאתי אותה. אני כן העמסתי, אבל לא הוצאתי תעודה. לגבי הסרטון הזה, לא רואים שהועמס.
ש. כשאתה אומר שאני אשאל את מי שהוציא את התעודה.
ת. אני לא אענה לך על זה. תשאל את מי שהוציא את התעודה.
ש. אתה מתכוון שאני אשאל את שניר?
ת. אני לא עונה לך על זה.
ש. אתה מפחד משניר?
ת. לא.
ש. אז למה אתה מתחמק ממתן תשובות לשאלות קלות?
ת. אני לא מתחמק. שאלת עלי אם העמסתי או לא העמסתי, אני עונה לך.
ש. מי הוציא את התעודה?
--- סוף עמוד 34 ---
ת. יש פקידה ויש שניר. יש לקוח, לא שניר.
ש. זאת אומרת יש פקידה ויש שניר?
ת. לא עונה לך על זה"[74] (ההדגשה הוספה- ר.ג.).
תשובות התובע מלמדות כמאה עדים על ניסיונו הברור להסתיר מבית הדין את התמונה האמיתית ביחס לכל אשר התרחש בעת הוצאת הסחורה ביתר.
כאן המקום לציין, כי איננו מוציאים מכלל אפשרות שהתובע אכן חשש לומר לנתבע ולבית הדין את האמת ביחס למעשי הגניבה הנטענים לנוכח העובדה שהוא לא פעל לבדו בעת הוצאת הסחורה ביתר. מכל מקום, שוכנענו, כי התובע ידע היטב את שהתרחש ובחר למסור גרסאות לא נכונות, מתחמקות ומבולבלות בבית הדין.
49. בדומה לתובע, שטען כי הוא לא בודק האם הסחורה שהוא מספק תואמת את תעודת המשלוח, טען גם מר שושן בחקירתו במשטרה כי הוא לא "עובר על המוצרים" שיש לו בהזמנה למול תעודת המשלוח, וכי הוא לא יודע של מי התפקיד "לעבור על המוצרים"[75]. בעדותו של מר שושן בבית הדין, העדות בסוגיית בדיקת ההתאמה בין הסחורה שסופקה לבין תעודות המשלוח, הייתה מהוססת. לשאלה האם הוא היה בודק שהסחורה שהתובע מעמיס על רכבו תואמת את הכתוב בתעודת המשלוח השיב באופן מיתמם: "לא יודע, יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. לא יודע להגיד על זה באופן כללי"[76]. בהמשך, כאשר ב"כ הנתבעים הקשה ושאל: "אז אתה מסכים איתי שלפחות בחלק מהמקרים אתה כן בודק את תעודת המשלוח?", השיב מר שושן "אני לא יודע לענות על השאלה הזאת. אתה מדבר איתי על לפני שנתיים". כאשר בית הדין ביקש לדעת האם לא מדובר בשיטת עבודה קבועה, השיב מר שושן באופן מתחמק: "בכל מקום זה מתנהל בצורה שונה.... אני לפעמים מסתכל מה כתוב בתעודת המשלוח ולפעמים לא. אם לא שמתי לב מה כתוב בתעודת המשלוח הזאת אז לא". מר שושן הוסיף והעיד שאף אחד לא עובר על המוצרים שהוא מביא מהנתבעת[77]. בהמשך, שינה מר שושן את גרסתו וכאשר נשאל: "האם יש לך חובה מצד המעסיק שלך לעבור על הסחורה שאתה מקבל ולוודא שהיא תואמת לתעודת המשלוח?" השיב לאחר התלבטות: "אהה... נראה לי שכן, חובה שלי להביא את מה שמבקשים ממני"[78] (ההדגשה הוספה- ר.ג.).