--- סוף עמוד 44 ---
מתעצמת זכות הטיעון של העובד למצות את ההזדמנות הקנויה לו להזים אותן טענות, או לפחות לנסות ולשכנע את מעסיקו לחזור בו מן ההחלטה"[105].
78. בית הדין הארצי הדגיש את חשיבות זכות הטיעון כשנטענות כנגד העובד טענות לעבירת משמעת או מעשה חמור אחר: "כך דרך כלל. על אחת כמה וכמה כאשר המעסיק מייחס לעובד עבירת משמעת חמורה, או עבירה של גניבה. במקרים כגון אלה, עלולות להיגזר על העובד סנקציות חמורות ביותר, עד כדי שלילת זכותו לפיצויי פיטורים, בנוסף לפגיעה בשמו הטוב ובעתידו התעסוקתי. על כן, לא יכסה המעסיק מפני העובד את החשדות המיוחסים לו, אלא ישטח אותם בפני העובד, באופן שיהא בידיו להפריכן, או לשכנע את מעסיקו, כי אין ממש באותם חשדות, כולם או מקצתם"[106].
79. עם זאת, בפס"ד פינדיורין[107] בית הדין הארצי הבחין בין מצב בו מדובר בעובד החשוד בגניבה לבין מצב בו מדובר בעובד שהודה בגניבה ואף הוצא כנגדו צו הרחקה מעסקם של המעסיקים. לעניין זה נקבע, כי בנסיבות שבהם עובד הודה בביצוע גניבה ממעסיק ואף הוצא כנגדו צו הרחקה מעסקם של המעסיקים, אין חובה לערוך שימוע תוך הארכת יחסי העבודה. זאת, להבדיל ממצב של פיטורי עובד עקב חשד בגניבה שמחייבים מתן זכות טיעון לעובד, "הן כדי לאפשר לעובד להתמודד עם החשד והן כדי לאפשר לו לנסות ולהגן על מקום עבודתו"[108].
80. עוד קבע ביה"ד הארצי בפס"ד חברת החשמל[109] כי החובה לקיים לעובד הליך של שימוע בטרם פיטוריו מקורה בפסיקה והיא מעוגנת בעקרון תום הלב החל ביחסי עבודה.
מן הכלל אל הפרט
81. לטענת התובע, הוא פוטר מעבודתו שלא כדין, הוא לא הוזמן לשימוע ואף לא התקיימה בפועל שיחת שימוע. השיחה שנערכה ביום 25.11.18 לא הייתה שיחת שימוע אלא "משפט שדה", בו נחרץ גורלו של התובע מבלי לברר את עומקם של הדברים ומבלי לתת לגורמים המוסמכים לערוך את הבדיקות הנדרשות. הפיטורים נעשו בחוסר תום לב, שלא משיקולים מוצדקים, תוך השפלת התובע וללא הוכחה לחשדות שהוטחו בו.
בנסיבות העניין, עותר התובע לתשלום פיצוי בסכום של 37,582 ₪ בגין אי עריכת שימוע, שלילת זכות הטיעון ופיטורים שלא כדין.
82. לטענת הנתבעת, השיחה שהתקיימה ביום 25.11.18 הייתה שיחת שימוע. התובע הוזמן לשיחת שימוע זו לצורך בירור עובדתי ביחס לממצאים החמורים שהתגלו במצלמות האבטחה. במהלך השימוע, הנתבעת הציבה בפני התובע באופן ברור את החשדות כנגדו,