--- סוף עמוד 45 ---
הציגה לו סרטונים המתעדים את מעשי הגניבה וביקשה התייחסותו לשורה של סוגיות. במהלך אותה שיחה, התובע התחייב להשיב כספים לנתבעת. בנסיבות העניין, הרי שניתנה לתובע הזכות המלאה לשימוע הוגן בלב פתוח ונפש חפצה. הנתבעת מוסיפה, כי ככל שיקבע כי השיחה מיום 25.11.18 אינה שיחת שימוע, אין משמעות הדבר כי יש להורות לה לפצות את התובע בגין אי קיום שימוע. לעניין זה, טוענת הנתבעת, כי בנסיבות העניין, לאחר השיחה מיום 25.11.18 במהלכה הוצגו לתובע החשדות כנגדו והוא התחייב להשיב את הגניבה, היה ברור שלא ניתן להמשיך להעסיקו בשל החשדות כנגדו והתלונה שהוגשה במשטרה; על כן, אין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי לתובע על אי עריכת שימוע כדין.
83. מהראיות שהובאו לפנינו שוכנענו, כי לתובע לא נערכה שיחת "שימוע" ביום 25.11.18. לעניין זה יצוין, כי התובע לא קיבל הזמנה מסודרת לשימוע טרם השיחה; הנתבעת לא יידעה אותו מראש כי היא שוקלת לפטר אותו וכי השיחה תעסוק בעניין זה; הנתבעת לא מסרה לתובע טרם השיחה את פירוט הנימוקים בגינם נשקלת אפשרות הפיטורים; ואף לא עדכנה אותו בכך שככל שהוא חפץ להיות מיוצג בהליך השימוע שמורה לו הזכות לכך. גם במהלך השיחה עצמה, הנתבעים לא עדכנו את התובע שמדובר בשיחת שימוע לפני פיטורים, לא נאמר לו כי הנתבעת שוקלת את פיטוריו והוא לא התבקש להתייחס לכוונת הנתבעת לפטרו.
84. ממכלול הראיות שהובאו לפנינו שוכנענו, כי בפועל, במהלך יום העבודה שחל ב-25.11.18, בזמן שמר שושן הגיע למחסן לקחת סחורה, הנתבע הזמין את מר שושן לשיחת בירור ביחס לסחורה שסופקה ביתר וללא תשלום ומיד לאחריו גם את התובע. במהלך השיחות, הן עם מר שושן והן עם התובע, ביקש הנתבע לברר את החשדות הקשים שעלו כנגדם ביחס למעשי הגניבה. הנתבע אף עשה מאמץ לקבל מידע והודאה ביחס להיקף הסחורה שסופקה ביתר, על מנת שיוכל לקבל בגינה תשלום.
85. מהאמור עולה, כי השיחה ביום 25.11.18 לא הייתה שיחת שימוע לפני פיטורים, אלא שיחה שבמסגרתה הנתבע ביקש לקבל מהתובע הסברים לגבי הסחורה שהוצאה ביתר וביקש ממנו להודות במעשים. זאת ועוד, מתמליל השיחה אף עולה, כי הנתבע אמר לתובע במספר הזדמנויות כי הוא קרא לו לשיחה כי הוא חשוב לו[110], כי הוא אוהב אותו[111] , כי הוא לא רוצה לסבך אותו[112] וכי הוא מנסה לשמור עליו[113]. ממכלול הדברים עולה, כי המסר שרצה הנתבע להעביר לתובע באותה שיחה הוא כי ככל שהוא יודה בגניבה ויאמר מי משלם לו, הנתבע לא "יסבך אותו".