88. לאמור נוסיף, כי לאחר שביום 11.12.18 נשלח לתובע על ידי ב"כ הנתבעת המכתב בו הודע לו על פיטוריו, התובע השיב באמצעות בא כוחו במכתב מיום 16.12.18. במכתב התשובה, התובע הכחיש באופן כללי את מעשי הגניבה שייחסה לו הנתבעת, לא ביקש כי יקויים לו שימוע ולא טען כי הוא מבקש שהנתבעת תאפשר לו להסביר את הדברים. יתירה מכך, התובע הודיע כי פיטוריו יכנסו לתוקף מסיום חופשת המחלה (31.12.18). לעניין זה נציין, כי לו היה ממש בטענות התובע שיש לו הגנה של ממש מפני מעשי הגניבה המיוחסים לו וכי לא
--- סוף עמוד 47 ---
ניתנה לו ההזמדנות המלאה להתייחס לטענות, הרי שמתבקש היה, כי התובע יבקש למסור את הגרסה המלאה ולספק הסברים. ואולם, כל שבחר התובע לעשות, הוא לציין כי פיטוריו יכנסו לתוקף רק ביום 31.12.18 וכי הוא מבקש לקבל גם הודעה מוקדמת.
89. לאור האמור, דעתנו היא, כי בנסיבות המקרה המיוחדות, על רקע הראיות שהיו בידי הנתבעים לעניין מעשי הגניבה, על רקע שיחת הבירור המשמעותית והארוכה שערך הנתבע עם התובע טרם החלטת הפיטורים, על רקע התנהלותו של התובע מאז השיחה ועד למועד הפיטורים ועל רקע התלונה במשטרה שהוגשה ע"י הנתבע, אין לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי לתובע בגין אי קיום שיחת שימוע. כאן ייאמר, כי מובנת גם התנהלות הנתבע שבחר לעמת את התובע עם מעשי הגניבה המיוחסים לו, מבלי ששלח לתובע מכתב התראה מראש המפרט את מעשי הגניבה. לא יכול להיות חולק, כי מכתב כאמור היה פוגע באפשרות הנתבעים לברר את האמת ומאפשר לתובע לתאם גרסאות טרם השיחה.
90. ויודגש, החלטתנו כי אין לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגין אי ביצוע השימוע מבוססת בעיקר על כך שכן התקיימה שיחת בירור מהותית ביחס למעשי הגניבה הנטענים; כן ניתנה לתובע האפשרות המלאה לטעון טענותיו; ורק לאחר שמיעת התובע, שבחר לא למסור גרסה ברורה ומלאה אלא תשובות מבולבלות, סותרות ומתחכמות, ולאחר מכן עזב את המקום וחדל ליצור קשר עם הנתבע, הוחלט לפטרו.
91. בנסיבות העניין, הרי שלנוכח השיחה שהתקיימה ביום 25.11.18 התקיימה תכלית השימוע, מתן זכות לתובע להשמיע את טענותיו בטרם פיטוריו וקבלת החלטה מבוססת, מושכלת ומאוזנת בעניין המשך העסקתו, לאחר שמיעת ה"אידך גיסא" של עמדת התובע.
92. לאור כל האמור לעיל, התביעה לתשלום פיצוי בגין העדר שימוע ופיטורים שלא כדין- נדחית.
ד. דמי מחלה