--- סוף עמוד 53 ---
הקבועות בסעיפים 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע. להלן נביא את הנימוקים למסקנות אלו.
האם האמירה "יא אפס, גנב" נופלת לגדר לשון הרע?
113. תחילה נציין, כי על אף שהכינוי "יא אפס" לכשעצמו יכול שלא להיחשב כדברי לשון הרע, שכן מדובר בצירוף מילים שגור בהקשרים שונים ולעיתים אפילו חיוביים; במקרה הנדון, המילים "יא אפס" מתחברות לכינוי "גנב" ועל כן, דעתנו היא, כי צירוף המילים "יא אפס, גנב" נופל לגדר "לשון הרע". לא יכול להיות חולק כי כינוי אדם כ"גנב" עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו או לפגוע במשרתו.
על רקע קביעתנו כי המילים "יא, אפס גנב" עולות כדי לשון הרע, יש לבחון האם הוכח כי הנתבע אמר את הדברים ביחס לתובע ובפני מי נאמרו.
שאלת הוכחת עצם האמירות המיוחסות לנתבע ובפני מי נאמרו
114. בכתב התביעה התובע טען, כי התובע כינה אותו בכינויים "יא אפס גנב" לעיני כלל העובדים שנכחו אותה שעה במפעל, לרבות לקוח שקיבל סחורה אותה עת[126]. התובע חזר על הצהרה זו בתצהיר עדותו הראשית: "חמור מכל, הנתבע כינה אותי בכינויים "יא אפס", "גנב" לעיני כלל העובדים שנכחו באותה שעה במפעל, לרבות לקוח, שקיבל סחורה אותה עת[127].
חשוב לציין, כי הן בכתב התביעה והן בתצהיר עדותו הראשית, התובע לא מפרט מי הם "כלל העובדים" שנכחו במפעל באותה עת ושמעו את דברי הנתבע. יתירה מכך, התובע בחר להשאיר ב"עילום שם" גם את אותו "לקוח" ששמע לדבריו את הדברים שנאמרו.
115. רק במסגרת חקירתו הנגדית של התובע, ציין התובע לראשונה מיהו אותו "לקוח" שלטענתו שמע את הדברים וגם זאת, לאחר היסוס:
"ש. במסגרת השימוע, עמ' 46, מבקש מר מזרחי לשמוע גרסתך ואתה מסרב להשמיע גרסה כלשהי. אתה יכול להסביר למה סירבת לתת גרסה?
ת. קודם כל כי הוא לא עשה לי את זה בדרך נורמטיבית, תפס אותי מהיד, קרא לי גנב ואפס ליד כולם, העלה אותי למשרד, הוא ועוד בחור שאני לא מכיר נעלו את הדלת. הכל היה שם בצעקות. בגלל זה לא עניתי...
ש. הוא קרא לך גנב ושקרן?
ת. כן. גנב, אפס, גם נעל את דלת המפעל הראשית.
ש. אתה טענת שלקוחות או לקוח שמעו את זה.
ת. יכול להיות. שניר היה שם.
--- סוף עמוד 54 ---
ש. הלקוח שאתה מדבר עליו זה שניר?
ת. כן. לא יכול להיות, זה בטוח שניר"[128] (ההדגשות הוספו- ר.ג.).
116. בנסיבות העניין, משהתובע נמנע מלציין מי הם העובדים ששמעו את התובע מכנה אותו "יא אפס גנב" כטענתו, ואף לא הביא לעדות עובד כלשהו כדי לתמוך בגרסתו, שוכנענו כי לא הוכח שהנתבע כינה את התובע "יא אפס גנב" לפני כלל העובדים שנכחו במפעל באותה עת או לפני עובדים כלשהם בכלל. הימנעות התובע מפירוט שמות העובדים ואי הבאת עובד כלשהו לעדות לצורך תמיכה בגרסתו, פועלת לחובת התובע ויש בה כדי ללמד כי לו הובאו העדים היה הדבר פועל לחובתו.