יתירה מכך, כאמור לעיל, במסגרת חקירתו הנגדית התובע טען כי המילים "יא אפס, גנב" נאמרו לו מחוץ למשרד, כך שלא ניתן לראות בשיח שהתנהל בתוך המשרד ככזה שבו נאמרו דברי הדיבה.
119. התובע מבקש לתמוך גרסתו לעניין כינויו בכינויי הגנאי "יא אפס, גנב" בעדותו של מר שושן. ואולם, לא מצאנו לבסס קביעות עובדתיות על סמך עדותו של מר שושן בעניין זה, ונסביר. תחילה נציין, כי עדותו של מר שושן לקתה, כאמור לעיל, בסתירות רבות הפוגמות במהימנות העדות. כמו כן, על אף שמר שושן העיד כי תוך כדי שהנתבע "משך אותו" למשרד "הוא גינה במשפטי גנאי גם אותי וגם אותו. אמר לנו אפסים, חבורה של גנבים. אני אביא לכם אנשים, אתם לא תישנו בלילה. הוא אמר שהוא יודע להביא עבריינים שיגיעו אלינו עד לבית..."[130], הרי שכאשר מר שושן נשאל באופן מפורש "מה זכור לך שהוא אמר ביחס לתובע?" הוא השיב: "מילות גנאי כמו שאמרתי, אפס, רמאי, שקרן, גנב. דברים כאלה, לא יודע להצביע בדיוק מה הוא אמר לפני שנתיים" (ההדגשה הוספה- ר.ג). זאת ועוד, מר שושן לא העיד כי הדברים נאמרו ליד עובדי הנתבעת. ונוסיף, התובע טען שהנתבע הפנה כלפיו את הביטויים "יא, אפס, גנב", קרי בלשון יחיד; ואילו מר שושן העיד כי הנתבע דיבר בלשון רבים ואמר "אפסים, חבורה של גנבים". מכאן, שאין תמיכה לעדות התובע שהנתבע אמר את הדברים אותם מייחס לו התובע. נציין, כי גם לו נאמרו הדברים כפי שטוען מר שושן ואשר לא הוכחו, הרי שהדברים לא הופנו כלפי התובע באופן אישי. שיוך הדברים יכול אולי ללמד על תחושותיהם האישיות של התובע ומר שושן.
ויודגש, לו הנתבע כינה את התובע "יא אפס, גנב" קודם השיחה, הרי שהתובע לא היה נדרש לשאול את הנתבע במהלך השיחה האם הוא סבור שהתובע גנב.
--- סוף עמוד 56 ---
120. לאמור לעיל יש להוסיף, כי גרסת התובע ומר שושן לעניין הזמן בו כינה הנתבע את התובע בכינויי הגנאי מעלה אף היא קושי. כך, התובע העיד כי הנתבע "תפס אותי מהיד, קרא לי גנב ואפס ליד כולם, העלה אותי למשרד"; לעומתו, מר שושן העיד כי הדברים נאמרו בעת שהנתבע משך אותו (קרי את מר שושן) למשרד. עם זאת, מר שושן והתובע לא נקראו למשרד באותה עת והשיחות עימם התנהלו בנפרד, אחת אחרי השניה. מכאן, שלכאורה, כל אחד מייחס את אמירת הדברים הנטענים לזמן אחר. עוד יש לציין, כי מר שושן בעדותו "מערבב" בין דברים שנאמרו ביחס לתובע לפני השיחה לבין דברים שנאמרו ביחס לתובע במהלך השיחה עצמה[131]. כל זאת, שעה שהתובע עצמו לא טוען לדברי לשון הרע שנאמרו במהלך השיחה עם מר שושן.