142. לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי על התובע להשיב לנתבעת סכום של 46,780 ₪ בצירוף מע"מ בגין הסחורה שסיפק למר שושן ללא תשלום לנתבעת. הסכום האמור יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 1.1.19 ועד התשלום המלא בפועל.
ו.2. התביעה להשבת שווי החסרים במלאי.
143. הנתבע הצהיר בסעיף 35 לתצהירו כי בסוף שנת 2018 ובמיוחד לאור התנהגות התובע נערכה ספירת מלאי במחסנים והתגלה חוסר חריג ומשמעותי בהיקף של 326,000 ₪. הנתבע טען, כי הואיל והתיעוד במצלמות האבטחה נשמר לחודש ימים בלבד, אין בידיו צילומים להוכחת החוסר הנטען לשנת 2018.
144. על אף שמקובלת עלינו הצהרת הנתבע שלפיה התיעוד במצלמות האבטחה נשמר רק לחודש ימים, הרי שלא הוכחו החסרים הנטענים וקל וחומר שלא הוכח כי התובע באופן ספציפי אחראי לכל החסרים במלאי במחסני הנתבעת. לעניין זה נציין, כי טענת הנתבעת לעניין החסרים במלאי נטענה בעלמא ולא נתמכה במסמך כלשהו. הנתבעת נמנעה מהגשת חוות דעת חשבונאית מפורטת ביחס לסחורה שנגנבה לטענתה. כמו כן, לא הוגשה רשימת
--- סוף עמוד 61 ---
החסרים ושוויים ולא הוגשו דו"חות כלשהם של ספירת המלאי הנטענת. בנוסף, לא הובהר מתי נערכה הספירה, על ידי מי נערכה ומה היו ממצאיה המדויקים.
145. לאמור נוסיף, כי עדות הנתבע לעניין החסרים בסחורה הייתה מבולבלת וניכר היה ממנה כי הוא אינו עומד על כך שיש לייחס את כל החסרים הנטענים במחסן לתובע. הנתבע העיד באופן כללי "ספרנו וראינו חסרים. בהערכה גסה למטה ועל סמך זה שספרנו ראינו חסרים באותו מוצר שהיה קבוע הסטרץ' הידני"[146]. כאשר התבקש להתייחס לסכומים הנתבעים השיב: "הנכון שיש גניבה. כמות הכסף בין 50 ל-150 זה בכלל לא העיקרון פה. העיקרון הוא גניבה..."[147] (ההדגשה הוספה- ר.ג.). זאת ועוד, הנתבע בעדותו טען כי מדובר בחסרים רק במוצר הסטרץ' הידני[148], טענה שלא נטענה בתצהירו. כמו כן, טענת הנתבע לעניין מועדי ביצוע ספירות המלאי לא הייתה אחידה והוא טען: "אנחנו סופרים פעם בחצי שנה, כל שלושה חודשים או שישה חודשים אנחנו סופרים מלאי"[149]. הנתבע אף "בלבל" בין הסכום הנתבע בגין חסרים במלאי לבין ההוצאות שנגרמו לנתבעת בשל הצורך לברר את מעשי הגניבה[150].
146. כאן המקום לציין, כי מקובלת עלינו טענת התובע שלפיה הוא לא אמר לנתבע בשיחה מיום 25.11.18 כי הוא ידאג שישלמו לנתבע חצי שנה אחורה. משמיעת הקלטת השיחה וצפייה בשיחה עצמה עולה, כי הרשום בתמלול בעמ' 15 ש' 7 אינו נכון. התובע לא אמר "אני אדאג שישלמו לך חצי שנה אחורה", אלא הנתבע שאל "ואיך אני אדע חצי שנה אחורה?". מכאן שלא ניתן להסיק מדברי התובע בשיחה כי מעשי הגניבה נמשכו כחצי שנה כפי שמבקשים הנתבעים להסיק.