"אני אמרתי שברגע שהגעתי לאורית [התובעת] היא אמרה שהיא גובה 15 אחוז. היא לא אמרה לי שזה לנצח[,] היא לא אמרה לי לכמה זמן, היא לא אמרה לי כלום" (שם, בעמ' 71, ש' 6-4).
הנתבעת חזרה על כך מספר פעמים:
"הנתבעת: היא אמרה לי שהיא גובה 15 אחוז עמלה וזהו[.] היא לא אמרה שום דבר אחר[,] היא לא אמרה שזה לתמיד[,] היא לא אמרה שאם אני אעזוב אותה אני אצטרך לשלם לה עוד כסף, היא לא אמרה שאני אצטרך לשלם [גם לה וגם] לסוכן [נוסף] שיעשה לי את כל העבודה על החוזה המשפטי. היא לא אמרה לי...
בא-כוח התובעת: אבל האם היא אמרה לך ש-15 אחוז זה רק עבור שלב הפיתוח?
הנתבעת: היא לא אמרה כלום. היא אמרה: '15 אחוז'. היא לא אמרה כלום, היא לא אמרה 'פיתוח' וגם לא אמרה 'הלאה' ולא שום דבר. היא אמרה '15 אחוז' וזהו. היא לא הוציאה יותר מילים אחרות מהפה" (שם, שם, ש' 26-15).
ובהמשך:
"היא אמרה לי שהיא גובה 15 אחוז עמלה, אוקי? היא לא אמרה לי שום דבר נוסף מעבר לזה. אני עשיתי את שלב הפיתוח, זה השלב שבו הייתי מיוצגת אצלה, בשלב הפיתוח, במהלך שלב הפיתוח, התחילו ה'תקלים' בינינו בגלל שהתשלום לא עבר אלי, [ו]בגלל שהיא חילקה לי את התשלומים [לחלקים], [ו]בגלל עוד דברים שפירטתי [...] זאת הסיבה שאני עזבתי אותה וברגע שעזבתי אותה אני לא ידעתי מעולם שאני צריכה לשלם לה לנצח על שלב שהיא לא ביצעה אותו איתי" (שם, בעמ' 71, ש' 32 ובעמ' 72, ש' 11-7 וש' 15-13. ההדגשה הוספה).
16. התרשמתי, שהנתבעת הבינה כי עליה לשלם עמלה כל עוד מצויות בעלות הדין בקשר של סוכנת ומיוצגת. עדותה, הן בתצהירה הכתוב והן בחקירתה הנגדית, נמצאה מהימנה עלי. העדות הייתה רהוטה, מפורטת ועקבית ונשמעה אמינה. לא שוכנעתי כי התקיים אומד דעת משותף בכל הנוגע להסדרתה, או לאי-הסדרתה, של סוגית התמורה לאחר סיומם של יחסי הייצוג.
חוזה חסר
17. נשאלת אפוא השאלה כלום החוזה בין בעלות הדין הוא "חוזה חָסֵר"? חוזה חסר נעדר תניות מהותיות לצורך קיומו. כמוהו כ"חומת לבנים אשר חסרה לבנים מספר, שהבנאים לא הכניסו אותן" (ברק לעיל, בעמ' 141). "המאפיין שתיקה היוצרת חסר הוא שמסקנת הפרשן הינה – ומסקנה זו היא פרי הפעילות הפרשנית – כי החוזה אינו שלם; כי הוא חוזה קטוע. חסר מצביע על אי-שלמות; על מחדל" (שם, בעמ' 148).
18. אין חולק על כך, שבעלות הדין נכנסו אל ההתקשרות בחופזה ומתוך חדוות עשייה. למדתי על כך מן העדויות שהושמעו לפנַי. אין לכחד שיכול ובכך נעוצה הסיבה לכך שהן לא קבעו מה דינה של תמורה לאחר סיומם של יחסי הייצוג. החוזה, שמטרתו היא להשיא תמורה כספית לתובעת עבור מאמציה בקידום התסריט שכתבה הנתבעת אך אינו מסדיר את גורלם של מאמצי התובעת לאחר שהסתיימו יחסי הייצוג, הוא חוזה חסר.