33. --- סוף עמוד 60 ---
34.
35. המרפא את היסוד הבלתי חוקתי שבחוק הנבחן, חובתו היא, במסגרת הדיאלוג החוקתי בין שלוש הרשויות, להורות על בטלות החקיקה" (עניין ארד-פנקס, פסקה 38 לפסק דיני). זאת, נוכח החשיבות שבמתן סעד חוקתי אפקטיבי וכן נוכח עקרונות היסוד אשר עומדים בבסיס הענקת סעדים חוקתיים. כפי שציינתי גם בעניין ארד-פנקס, החשיבות שבמתן סעד חוקתי נחוצה לשם ריפוי הפגיעה שלא כדין בזכויות הפרט, ואולם היא חורגת מכך ונובעת גם מהצורך במתן תוקף ואישוש לחוקי היסוד עצמם, והרתעה מפני פגיעות עתידיות בזכויות החוקתיות (עניין ארד-פנקס, פסקה 32 לפסק דיני; ברק, בעמ' 322-325). אי מתן סעד אף אינו מתיישב עם פסקת הכיבוד הקבועה בסעיף 11 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (ובסעיף 5 לחוק-יסוד: חופש העיסוק) שלפיו "כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק יסוד זה" (וראו גם, עניין ארד-פנקס, פסקה 32 לפסק דיני; ברק, בעמ' 317-316). אכן, נשמעה הטענה כי במתן סעד חוקתי במקרים מעין אלה ניתן להתחשב גם בקבוצה שלה מוענק ההסדר מיטיב, ואולם גם לפי גישה זו על בית המשפט ליתן סעד חוקתי אפקטיבי (ברק, בעמ' 327).
36. יוער כי הקושי במתן סעד אשר משמעותו ביטול הסדר מיטיב נוכח פגיעה בזכות לשוויון התעורר בעבר. כך, בעניין נסר נפסק כי נוכח הפגיעה החוקתית בזכות לשוויון שאינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה, דין ההסדר החקיקתי להתבטל; זאת תוך השהיית הבטלות למשך שנה מיום מתן פסק הדין על מנת לאפשר לממשלה ולכנסת לתקן את הטעון תיקון (עניין נסר, פסקה 54). אכן, מצב שבו מבטל בית המשפט את ההסדר כולו, על ההטבה שניתנת בו, אינו מצב רצוי. ואולם, "לסעד הבטלות גוונים שונים" (עניין ארד-פנקס, פסקה 37); לבית המשפט שיקול דעת לעניין היקף הבטלות, וכן לעניין השעיית מועד כניסת הבטלות לתוקף, וזאת, בין היתר, מתוך הכרה בחשיבות שבקיום דיאלוג חוקתי בין הרשויות, וכן על מנת לאפשר לרשות המחוקקת לתקן את ההסדר החוקי, קודם לביטולו, כך שהפגמים הבלתי חוקתיים בהם היא לוקה יירפאו (שם, פסקאות 37-36 לפסק דיני; עניין עדאלה, בעמ' 350; עניין חסן, בעמ' 853-852; עניין צמח, בעמ' 284; יגאל מרזל "השעיית הכרזת בטלות" משפט וממשל ט 39 (תשס"ו)). בנפרד מהמורכבות במישור העקרוני, ניצבים אנו לפני מגבלה נוספת שנובעת מנוסחו של הצו על תנאי שניתן במקרה הקונקרטי (שהוגבל לביטול מגבלת הגיל שקבועה בהסדר). משכך, ונוכח נסיבות חריגות אלו, חלופה נוספת אותה ניתן היה ניתן לשקול במישור הסעד, היא הצהרה בדבר אי חוקתיות ההסדר, ובצדה התראת בטלות (בג"ץ 5969/20 שפיר נ' הכנסת, פסקאות 68-67 (23.5.2021); בג"ץ 8260/16 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' כנסת ישראל, פסקה לד (6.9.2017); בג"ץ 3132/15