דברים אלה מבוססים על דבריו של השופט י' כהן בע"א 353/72 [24], בעמ' 134:
"צד לחוזה אשר משתמש בזכותו לביטול החוזה אינו רשאי לאחר-מכן לחזור בו מבחירתו ולדרוש את קיומו של החוזה".
ואם שינוי חזית אינו אפשרי, קל וחומר שימוש בצוותא זה בצד זה בסעדים החלים לאחר ביטול החוזה, ובסעד האכיפה על סמך דיני העושר (כמובן, להוציא מניעת התעשרות במסגרת ההשבה בדיני החוזים). בהנחה, שמכירת נכס של התובע על-ידי הנתבע, או לפחות נכס שיש לתובע אינטרס מוגן בו, מקימה לתובע עילה לקבלת "טובת ההנאה" שהופקה (ובכך עוד אדון), הרי זו עילה לביצועו בעין של החוזה, היינו עילה שאין לה כלל מקום אחרי שהחוזה כבר "הגיע לקצו" (כלשון הסיפא של השאלה שניסח חברי השופט ש' לוין). טול, למשל, את פסק הדין, שעליו (בין היתר) סומך חברי הנכבד - [46] .lakeהתביעה שם הייתה לדמי הפדיון שקיבל המוכר בשל חלקת קרקע, אשר במקום למסור אותה לקונה-התובעת, העבירה בתמורה לגורם שלישי.
על סמך זכותה לקרקע זו באה עליו הקונה בתביעה לביצוע בעין
(specific performance), שכן רשאי בעל נכס לעקוב אחרי רכושו, על "גלגוליו".
אילו ביטלה אותה קונה את חוזה הרכישה על יסוד הפרתו היסודית של המוכר (על שמכר את הנכס לאדם אחר), היא שוב לא הייתה זכאית לדעתי לא נכס ולא לתחליף לנכס (כי אם להשבה ולפיצויים), שכן זה כמו זה הינו פרי של אכיפה (או ביצוע בעין שם) או של ביצוע לפי דיני הנאמנות. מכל מקום, מה שנתבע שם אינו "השבה" אלא קיום (תוך "החלפת" הנכס בדמי הפדיון). אכן, כאשר אין מדובר ביחסים חוזיים בין בעלי הדין אלא (למשל) בנתבע שגזל נכס מנכסיו של התובע, אין השאלה של קיום החוזה או ביטולו מתעוררת כלל ועיקר, ואז די לו, לתובע, בעובדת קניינו בנכס (או, אולי, "אינטרס מוגן" אחר בו, כלשונו של פרופ' פרידמן, בספרו הנ"ל) כדי להשתית עליה את תביעתו להשבת הגזילה. אולם בל נטענה לחשוב שכאן כמו שם מדובר באותה השבה, שכן לא הרי זה כהרי זו.
--- סוף עמוד 251 ---
היבטים של התעשרות שלא כדין אכן מובאים בכלל חשבון בעת שכל צד לחוזה שבוטל חייב להחזיר למשנהו את מה שקיבל ממנו. קיימת פסיקה ענפה על הדרכים בהן נמנעת התעשרות מבעלי הדין, לאחר שהחוזה שנכרת ביניהם בוטל. ראה: ע"א 403/80 [25] שם נפסקה השבה בעין של נכס; ע"א 359/79, 356[26] - שם נפסקה השבת כספים בצירוף ריבית והצמדה: ע"א 495/80 [27] - שם הושבו כספים בצירוף ריבית והצמדה ובניכוי דמי שימוש; ע"א 311/78 [28] - שם הושבו כספים הן על חלק מעיסקת מקרקעין שבוטלה וכן על השקעות נוספות במקרקעין הנ"ל אולם, זהו הסדר המצוי בדיני חוזים ואשר מטרתו להחזיר את המצב של הצדדים לקדמותו מבחינת מה שכל אחד מהם קיבל ממשנהו לאורך ביצוע החוזה ולשם ביצועו. תוך כדי כך צריך בית המשפט להיות מודרך על-ידי שיקולים שמטרתם למנוע - דווקא עקב הביטול התעשרותו של צד אחד על חשבון משנהו.