נקודת המוצא הבסיסית של הכרעה זו היא כי החוק אינו מאפשר להאריך תקופת פטנט, בהתבסס על תכשיר שפותח ונרשם תקופה ארוכה לאחר הגשת בקשת הפטנט ושמוגן בפטנט אחר. ואצלנו – לא ניתן היה להאריך את תקופת פטנט 1 על יסוד תרופת הוויאגרה, שמוגנת לטענת פייזר גם בפטנט 2. הצדדים העלו במסגרת ערעור זה טענות רבות ביחס לחלק זה של ההכרעה קמא. ברם, במסגרת ערעור זה אין צורך או מקום להתייחס לטענות אלה. הדבר אינו נחוץ לשם הכרעה בערעור – כפי שיובהר – ובכל מקרה ההליך שלפנינו אינו עוסק בצו הארכה אלא בתביעת הפרה. גם בהליך קמא לא התנהל דיון ממצה בעניין. לפיכך מוכן אני להניח לצורך הדיון – ואיני קובע כך או מביע עמדה כלשהי בנדון – כי כפי שקבע בית משפט קמא, לא ניתן היה להאריך את תוקף פטנט 1 תוך התבססות על הוויאגרה, שפותחה ונרשמה תקופה ארוכה לאחר הגשת בקשת פטנט 1, ושמוגנת גם באמצעות פטנט 2. אפילו תחת הנחה כזו, איני סבור כי השימוש שעשתה פייזר בוויאגרה מוביל לקיצור תקופת פטנט 2.
לאחר דיון ושמיעת הטענות של באי כוח הצדדים בכתב ובעל פה, עולה כי ניתן להבין את הנימוקים שנתן בית המשפט המחוזי להכרעתו בשתי דרכים: דרך ראשונה, טענות פייזר בהליך של הארכת תוקף פטנט 1 סותרות את טענותיה בהליך דנן, שעניינו תביעה בגין הפרת פטנט 2, ובנסיבות אלה פייזר מנועה מלהעלות את טענותיה בהליך דנן. דרך שניה, פייזר לא הייתה רשאית כלל להשתמש בוויאגרה לשם הארכת תקופת פטנט 1, ומשעשתה כן – השתמשה לרעה בפטנט 2, באופן שמצדיק למנוע ממנה מלטעון כי הוא הופר בידי אוניפארם. כפי שיובהר, דעתי היא כי אף לא אחת מהדרכים מצדיקה למנוע מפייזר את האפשרות להגן על זכויות קניינה הרוחני, ככל שייקבע כי פטנט 2 עודו בתוקף וכי הוא הופר בידי אוניפארם. אבהיר את עמדתי.
5. האם נטענו טענות סותרות? בית המשפט המחוזי קבע כי על המקרה חלות "דוקטרינות של השתקים, שיפוטיים ואחרים, אשר חלים גם כאשר צד מעלה בהליכים שונים טענות שיש קושי ליישבן זו עם זו". מכאן ניתן להבין כי הקושי בהתנהלות פייזר הוא העלאת טענות שאינן מתיישבות זו עם זו. ברם, אין הסבר מדוע הטענה כי אוניפארם הפרה את פטנט 2 באמצעות התכשיר "תרים" סותרת את טענותיה בהליך הארכת תקופת פטנט 1. פייזר טוענת כי תרופת הוויאגרה הייתה מוגנת באמצעות שני פטנטים – פטנט 1 שמתייחס לעצם השימוש בסילדנאפיל, ופטנט 2 שמתייחס לשימוש בחומר זה לשם טיפול ב-ED. יתכן שטענות אלה נכונות ויתכן שהן אינן נכונות. העיקר כעת הוא בכך שאין ביניהן סתירה. במסגרת הארכת תקופת פטנט 1 הוצגה הוויאגרה כתכשיר רפואי שמשווק ומוגן באמצעות פטנט 1; ואילו בהליך דנן נטען כי השימוש בתכשיר רפואי שבו החומר הפעיל הוא סילדנאפיל לשם טיפול ב-ED, מפר את פטנט 2. אין סתירה בין הטענות, בראי הטענה שהוויאגרה הייתה מוגנת באמצעות שני הפטנטים, ודאי לא כזו שמצדיקה לקבוע כי גם בהנחה שפטנט 2 תקף והופר – פייזר מנועה מלטעון כך.