72. עוד ביקשה העירייה להסתמך על ידיעות וכתבות עיתונאיות בהן הוצג מר און יבין כבעליה של הרשת, אך לא ראיתי לייחס לידיעות אלו כל משקל שהוא, שכן לא הוכח על יסוד מה ועל ידי מי הוצגו הדברים כפי שהוצגו בכתבות העיתונאיות המדוברות.
73. באשר למר אלי ארגמן: העיון בראיות מעלה שאין די בתשתית הראייתית שהוצגה כדי לבסס ממצא לפיו מר ארגמן היה "בעל שליטה" בחברת נטרליס, היינו כי החזיק בחלק מהון המניות של החברה, בזכות לקבל מרווחיה או בזכות למנות מנהל בחברה. אמנם כן, מר ארגמן היה בוודאי פעיל ביותר בנטרליס. הוא זה שחתם על רבים ממסמכיה הרשמיים; הוא זה שהתייצב בעירייה והודיע על כך שהחזקה בנכס עברה מניו בול לנטרליס; והוא זה שעמד, במידה רבה, בקשר מול חברת אוטו חן לצורך תשלום דמי השכירות (ראו עדות המצהיר מטעם חברת אוטו חן, עמ' 16 לפרוטוקול). אולם, כל אלו יכולים להתיישב גם עם העובדה שמר ארגמן היה הדירקטור היחיד בנטרליס ועבד בה ולאו דווקא עם היותו "בעל שליטה בחברה". אכן, התרשמותי מעדויות הנתבעים 4-3 בפניי הייתה שמר ארגמן מרגיש כפוף, מבחינה מקצועית, למר יבין, שהוא, כפי שקבעתי, בעל השליטה בחברה (ראו, למשל, עמ' 29, 32, 33, 34, 35, 39 לפרוטוקול שם מפנה מר ארגמן למר יבין).
74. יצוין כי גם בתצהירי העובדים בנטרליס תואר מר און יבין כבעל השליטה בחברה, ומר ארגמן תואר כמי שסייע למר יבין אך לא כמי ששלט בחברה. ראו, למשל, דברי המצהירה בס"ע 42004-01-12, שהובאו לעיל. כן ראו דברי המצהירה בס"ע 43525-12-12, ששימשה לדבריה כסמנכ"לית התפעול של הרשת, שהצהירה שמר ארגמן שימש כ"מנהל הכספים הראשי של הרשת", ומר יבין הוגדר כ"ראש המערכת", פסקאות 86-85 לתצהיר; דברי מצהירה נוספת בתיק הנ"ל, ששימשה לדבריה כמנהלת סניף רעננה של רשת המועדונים לפיהם "המנהל הבכיר ברשת היה און יבין ואלי ארגמן שימש כיד ימינו", פסקה 3 לתצהיר). אך כאמור נזהרתי מלייחס משקל לאמור בתצהירי העובדים, ומכל מקום לא הוכח שמר ארגמן היה "בעל שליטה" בנטרליס.
75. ערה אני לכך שהגדרת "בעל שליטה" כוללת גם שליטה ביחד עם "קרוב" (ראו הגדרת "בעל שליטה" בסעיף 32(א)(9) לפקודת מס הכנסה, לפיה שליטה היא החזקה "במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו"), ומר ארגמן הוא "קרוב" של מר און יבין, שכן כנזכר מר ארגמן הוא בן זוגה של אחותו של מר יבין. ראו סעיף 119א לפקודת מס הכנסה שקובע כי "'קרוב' – כהגדרתו בסעיף 88", וסעיף 88 לפקודה שמגדיר "קרוב" ככולל "...אחות... ובן זוגו של כל אחד מאלה". אולם, אין בעצם היותו של מר ארגמן קרוב של "בעל שליטה" כדי להפכו גם כן לבעל שליטה. מהפסיקה עולה שנדרש שיוכח כי מעורבותו של הקרוב בניהול העסק תהיה כזו המקנה שליטה במובן המהותי, וכזאת לא הוכח. וראו רע"א 4532/19 הנ"ל; ע"א 6357/99 פקיד שומה באר-שבע נ' שלם, פ''ד נו(4) 66 (2002).