76. לפיכך, אני קובעת כי העירייה לא עמדה בנטל להוכיח כי מר ארגמן היה "בעל שליטה" בחברת נטרליס.
בעל השליטה בסורטיס
77. לעניין חברת סורטיס, המסקנה המשפטית דומה. גם כאן יש לומר כי הוכח שמר און יבין הוא "בעל שליטה" בחברה, כעולה בבירור מייפוי הכוח מיום 4.2.2009 שנתנה לו פנביל קורפוריישן, בעלת המניות בסורטיס, ייפוי כוח שהעניק למר יבין את הזכות למנות מנהל בחברה. הדברים כאן אף בולטים ביתר שאת מתוך העיון בפרוטוקולי ישיבות בעלי המניות שהתקיימו ביום 9.1.2012 הן בסורטיס הן בפנביל קורפוריישן, פרוטוקולים שעסקו בהתפטרותו של מר ארגמן מדירקטוריון סורטיס ובמינוי פנביל קורפוריישן במקומו. בפרוטוקולים אלו צוין שמר און יבין נבחר ליו"ר, ולא צוין כל משתתף אחר בישיבה. המעיין בפרוטוקולים אלו מתקשה שלא להבין בעליל שמר און יבין הוא "בעל השליטה" בסורטיס.
78. ביחס למר ארגמן, בדומה לאמור לעיל, גם כאן יש לומר שאף שהוכחה מעורבותו הניכרת של מר ארגמן בחברה, לא הוכח שהוא היה בעל שליטה בה. ויוזכר: "שליטה" משמעה שלבעל השליטה נתונה הזכות למנות מנהל או שנתונים לו אחוזים מסוימים בהון המניות או ברווחים של החברה. זכות למנות מנהל לא הוכחה ביחס למר ארגמן, וכן לא הוכחה החזקתם על ידו של אחוזים מסוימים (או של אחוזים כלשהם), כנדרש.
79. מר יבין טען כי מתחילת שנת 2012 (במהלך תקופת פעילותה של סורטיס), הפסיק לשמש כמנכ"ל הרשת, והחל לשמש כיועץ בלבד (פסקה 14 לתצהיר מר יבין). אולם, לא ראיתי לקבל גרסה זו. בחקירתו הנגדית, כשעומת מר יבין עם מסמכים שהוגשו בהליך בבית הדין לעבודה, מהם עלתה מעורבותו האינטנסיבית של מר יבין בניהול החברה גם לאחר שנת 2012, ניכר היה מתגובתו של מר יבין שהוא אינו יודע ליתן הסבר מניח את הדעת לדברים (ראו עמ' 47, 49 לפרוטוקול). על כן, אני דוחה את גרסתו זו של מר יבין.
80. לפיכך, אני קובעת כי מר און יבין היה "בעל שליטה" בחברת סורטיס, אך העירייה לא עמדה בנטל להוכיח שמר ארגמן היה "בעל שליטה" בחברה.
בעל השליטה בפורסיל
81. לעניין חברת פורסיל, מדובר בחברה פעילה שלא פורקה. כנזכר, בעלת המניות של פורסיל היא חברת יוניקוד טכנולוג'יז, שהיא חברה זרה שמושבה בפנמה. חברת יוניקוד טכנולוג'יז ייפתה את כוחו של מר און יבין לנהל את ענייניה (נספח 16 לתצהיר מר דון), והגם שייפוי הכוח מצומצם יותר בהיקפו בהשוואה לזה שניתן למר יבין על ידי חברת פנביל קורפוריישן, לא ניתן לקבל את טענתו של מר יבין לפיה מדובר, כביכול, בייפוי כוח שניתן לעורך דין ולא מעבר לכך (מר יבין הוא עורך-דין בהכשרתו). שכן ייפוי הכוח אינו עומד לבדו. ייפוי הכוח משתלב בדפוס ההתנהלות העקבי העולה מן הראיות לפיו אחת לשנתיים וחצי לערך פעילות מועדון הביליארד הועברה מחברה לחברה, כשכל העת מר ארגמן מנהל את הדברים בפועל, ומר יבין הוא ששולט בעניינים. על כן, גם ביחס לפורסיל יש לקבוע שמר און יבין היה בעל שליטה בחברה.