111. מנהל אגף השומה והגבייה בעיריית ירושלים הוסיף והצהיר שהעירייה לא גבתה את חובות המס בגין התקופה הרלוונטית (ראו פסקה 51 לתצהיר מר לוי). לכן אין מקום לטיעוני הנתבעים לפיהם ההליכים שנקטה העירייה נגד ניו בול ונטרליס, ותביעות החוב שהגישה נגדן במסגרת הליכי הפירוק מונעים, כביכול, את קבלת התביעה נגדן או מביאים להקטנת גובה החוב. משעה שהחוב לא נגבה, העירייה זכאית לגבותו מהנתבעים בגדרי האמור לעיל. אין גם מקום לטיעוני הנתבעים לפיהם היה על העירייה לפעול לגביית החוב מאוטו חן, שכן הוכח שניו בול, נטרליס, סורטיס ופורסיל הן שהחזיקו בנכס בתקופה הרלוונטית ולא אוטו חן.
112. עם זאת, התחשיבים שהגישה העירייה לעניין גובה החוב לא יצרו את ההבחנה המתבקשת, כפי שהתלבנה והתבהרה במסגרת ההליך הנוכחי, בין חובותיה של ניו בול שצמחו עד ליום 31.3.2009, אשר אותם אין העירייה רשאית לגבות מחמת התיישנותם, לבין חובותיהן של נטרליס וסורטיס וחובותיה של פורסיל. לפיכך, מובהר בזאת כי תחשיבי העירייה מחייבים רק לעניין המועדים שמיום 1.4.2009 ועד יום 31.1.2014 לעניין חובותיהם של נטרליס וסורטיס, ומיום 1.2.2014 ועד יום 31.3.2015 לעניין חובותיה של פורסיל. כמפורט לעיל, העירייה רשאית לגבות את חובותיהן של נטרליס וסורטיס ממר יבין, ואת חובותיה של פורסיל מפורסיל.
113. יצוין כי העירייה ראתה לכלול בכתב התביעה ובסיכומיה עילות תביעה נוספות נגד נתבעים 4-3, ובכלל זה הרמת מסך לפי סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999; אחריות כנושאי משרה בתאגיד; תרמית; חוסר תום לב; רשלנות; הפרת חובה חקוקה; ועשיית עושר ולא במשפט. אולם, עילות תביעה אלו נטענו על דרך ההכללה הגורפת, מבלי לבסס ולפרט את התשתית שביסודן, ואין בטיעונים בנוגע לעילות תביעה אלו כדי לשנות מן המסקנות דלעיל. בנוגע למר יבין ההכרעה בעילות אלו אינה נדרשת שכן הוכחה חבותו לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. בנוגע למר ארגמן העילות ייסדו עצמן, בעיקרם של דברים, על ההנחה שמר ארגמן הוא בעל שליטה בנטרליס וסורטיס, הנחה שלא הוכחה.
התוצאה
114. על יסוד כל האמור לעיל מוחלט כדלקמן:
115. התביעה נגד נתבעת 2, חברת פורסיל – מתקבלת בחלקה במובן זה שעל חברת פורסיל לשלם לעירייה את חובות הארנונה בגין הנכס לתקופה שמיום 1.2.2014 ועד יום 31.3.2015.
116. התביעה נגד נתבע 3, מר אלי ארגמן – נדחית.
117. התביעה נגד נתבע 4, מר און יבין – מתקבלת בחלקה במובן זה שעל מר יבין לשלם לעירייה את חובות הארנונה בגין הנכס בתקופה שבה נטרליס החזיקה בנכס, היינו מיום 1.4.2009 ועד יום 31.8.2011, וכן בגין התקופה שבה סורטיס החזיקה בנכס, היינו מיום 1.9.2011 ועד יום 31.1.2014.
118. התביעה נגד נתבעות 1, 5, 6, שהן חברות שפורקו ולכן לא נטלו חלק בהליך הנוכחי – נמחקת.
119. העירייה תוכל להגיש פסיקתה לחתימה בהתבסס על העיקרים שפורטו לעיל.
120. משעה שהתביעה התקבלה בחלקה נגד נתבעים 2 ו-4, יישאו נתבעים אלו, ביחד ולחוד, בשכ"ט עו"ד העירייה בסך 30,000 ₪ וכן בהחזר הוצאות האגרה. חרף דחיית התביעה נגד נתבע 3 לא ראיתי לחייב את העירייה בהוצאותיו, נוכח הנסיבות כפי שפורטו.
ניתן היום, כ"ט אדר ב' תשפ"ב, 01 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
חיה זנדברג