22. כנזכר, ביום 23.10.2005 השכירה חברת אוטו חן את הנכס לחברת ניו בול באמצעות מר ארגמן. מר ארגמן אף חתם על ערבות אישית לכל התחייבויותיה של חברת ניובול לפי הסכם השכירות, וחברת ניובול חתמה על שטר חוב בסך 233,000 ₪, עליו חתמו כערבים ביחד ולחוד מר ארגמן ומר גיא יבין (נספחים א-ג לתצהיר מר מנדלאיל). מר גיא יבין הוא אחיו של מר און יבין (נתבע 4), וגיסו של מר אלי ארגמן (נתבע 3) (עמ' 28, 43 לפרוטוקול).
23. כמפורט לעיל, ביום 3.4.2006 נקטה ניו-בול בהליכי השגה נגד חיובה בארנונה. מאז ולמעשה עד להפסקת פעילותה, המשיכה ניו בול בהליכי השגה שונים נגד חיובה בארנונה, והיא שילמה את חובות הארנונה באופן חלקי עד לשנת 2008 בלבד. ראו למשל עת"מ 1215/09 שהוגש ביום 15.3.2009, סמוך להפסקת פעילות החברה, כמתואר להלן.
24. ביום 25.5.2006 הגישה חברת ניו בול בקשה לעירייה למתן רישיון עסק. שם העסק נרשם: "לינקולין", ברחוב הפרסה 3 בירושלים; שם החברה: ניו בול; שם מנהל בחברה: מר אלי ארגמן; שימושים בעסק: משחקי ביליארד ועוד (נספח 33 לתצהיר מר לוי). ביום 25.12.2007 ניתן לחברת ניו בול רישיון עסק עד ליום 31.12.2008 (נספח 34 לתצהיר מר לוי). ביום 7.2.2010 נתנה העירייה רישיון עסק נוסף לחברת ניו בול שתוקפו עד ליום 31.12.2012. גם כאן צוין מר אלי ארגמן כמנהל החברה (נספח 35 לתצהיר מר לוי). רישיון העסק מיום 7.2.2010 ניתן למעשה – כפי שהתברר בדיעבד – לאחר שהחברה הפסיקה פעילותה.
25. לפי הדו"חות הכספיים של חברת ניו בול החברה עסקה "בהפעלת מועדוני ביליארד ומכירת ציוד ביליארד". החברה החלה לפעול במאי 2006 והפסיקה לפעול באפריל 2009 (ראו הדו"ח הכספי ליום 31.12.2009, שם צוין כי החברה הפסיקה פעילותה באפריל 2009. אבל ראו הדו"ח הכספי המוקדם יותר, ליום 31.12.2008, בו צוין כי הפסיקה לפעול במאי 2009: ביאור 1 לנספח ד לתצהירי הנתבעים).
26. בתלושי המשכורת שניתנו לעובדים שעבדו ברשת מועדוני הביליארד (לפחות אלו שהוגשו כראיה) צוינה חברת ניו בול כמעבידה בין החודשים מאי 2006 ועד סוף מרץ 2009. קודם למאי 2006 צוינה כמעבידה חברת אינטרבול, שהיא חברה נוספת שפרטיה לא בוארו כל צורכם, וכפי הנראה קדמה לחברת ניו בול כבעלת רשת מועדוני הביליארד. ראו לדוגמא התלושים שצורפו לתצהירי עדות ראשית – שהוגשו בהסכמה על ידי העירייה – בתביעות שהגישו עובדים ברשת (סע"ש 43525-12-12; סע"ש 16727-07-13). לעניין חברת אינטרבול, ראו למשל הפסיקה אליה הפנתה עובדת נוספת בתצהיר עדותה (ס"ע 42004-01-12): ע"ב 1088/03 (2006); ע"ב 8561/06 (2008).