המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 8318-06-17 רבקה בוכמן רייפן, מלכה קנטור ד"ר דבורה בולרד נ' רווית אליה (הסתיים), עו"ד יורם לץ כהן, עו"ד חגי אשלגי, עו"ד אליזר אשל, עו"ד דנה ליבנה – זמר, יאיר נצר חברה להנדסה ובניין בע"מ בוכמן ייזום ובניה בע"מ, יצחק בוכמן ובנו בע"מ ואורנה בוכמן
לפני כבוד השופט מגן אלטוביה
התובעות:
.1 רבקה בוכמן רייפן
.2 מלכה קנטור
.3 ד"ר דבורה בולרד
ע"י בא כוח עוה"ד ערן קנר וניר בפנר
נגד
הנתבעים: .1 רווית אליה (הסתיים)
ע"י בא כוח עוה"ד צבי בר נתן
2. עו"ד יורם ל. כהן
3. עו"ד חגי אשלגי
4. עו"ד אליעזר אשל
5. עו"ד דנה ליבנה זמר
ע"י בא כוח עוה"ד יואב רזין, אורן מאור ואיתמר כהן
6. יאיר נצר חברה להנדסה ובנין בע"מ
ע"י בא כוח עוה"ד עמיר ליבונטין
7. בוכמן ייזום ובניה בע"מ (הסתיים)
נתבעות פורמאליות 1. יצחק בוכמן ובניו בע"מ
2. אורנה בוכמן
פסק דין
בתביעה שלפני נתבע סעד כדלהלן:
א. להצהיר כי חתימת נתבעת 1 (להלן: "רווית") בשם יצחק בוכמן ובנו בע"מ (להלן: "החברה") על הסכמים משנת 2009 הכוללים: "הסכם מתן שירותים מיום 8.2.2009, "הסכם אופציה" מיום 8.2.2009, "הסכם מכר" בין החברה לבין נתבעת 6 (להלן: "נצר"), נתבע 2 (להלן: "עו"ד כהן"), נתבע 3 (להלן: "עו"ד אשלגי"), נתבע 4 (להלן: "עו"ד אשל") ונתבעת 5 (להלן: "עו"ד ליבנה") ואגרת חוב מיום 9.3.2009 (להלן: "הסכמי 2009"), נעשתה שלא כדין, לרבות תוך הפרת חובות שחבה רווית לחברה כמנהלת וכדירקטורית, והיא בטלה מעיקרה ו/או מבוטלת, ולהורות לעוה"ד של מרדכי בוכמן ז"ל ואהובה בוכמן ז"ל, ו/או לרווחת ו/או לבוכמן ייזום ובניה בע"מ ו/או לנתבעים 2 – 6 (להלן: "עורכי הדין" או "היזמים") להשיב את כל הכספים ו/או הזכויות ו/או טובות ההנאה שלקחו או קיבלו שלא כדין מהחברה בקשר עם הסכמי 2009.
ב. להצהיר כי הסכמי 2009 בטלים מעיקרם או מבוטלים ולהסמיך את בא כוח התובעות לבצע כל פעולה במסמכי החברה, ברשם החברות, ברשם המקרקעין ובכל גוף אחר, עקב ההצהרה הנתבעת.
ג. להצהיר כי ההסכם למתן שירותי ניהול שנחתם בין החברה לבוכמן יזום, נחתם תוך ניגוד עניינים מצד רווית ו/או תוך הפרת חובות שחבה רווית לחברה כמנהלת וכדירקטורית, והוא בטל מעיקרו או מבוטל ולהורות לרווית ו/או לבוכמן יזום להשיב את כל הכספים ו/או הזכויות ו/או טובות ההנאה שלקחו ו/או קיבלו שלא כדין מהחברה בקשר עם ההסכם למתן שירותי ניהול האמור.
ד. להורות לבוכמן ייזום ו/או רווית ליתן פרטים וחשבונות מלאים בנוגע לכספים ו/או זכויות ו/או טובות הנאה שבוכמן יזום ו/או רווית ו/או מי מטעמן לקחו ו/או קיבלו שלא כדין מהחברה ב – 7 השנים שקדמו להגשת התביעה לרבות מכוח הסכם למתן שירותי ניהול.
ה. לצוות על עורכי הדין של מרדכי בוכמן ואהובה בוכמן ו/או היזמים ליתן פרטים וחשבונות מלאים בנוגע לכספים ו/או זכויות ו/או טובות הנאה שקיבלו ו/או לקחו שלא כדין מהחברה ב – 7 שנים שקדמו להגשת התביעה לרבות מכוח הסכמי 2009.
ו. לחייב את הנתבעים לשלם לתובעות 1,000,000 ₪ (לצרכי אגרה) בגין הנזק שגרמו במעשיהם ובמחדליהם בכך שנמנעה מהחברה האפשרות לעשות שימוש בקרקע נשוא הסכמי 2009.
ז. לחייב את אורנה בוכמן, אחת היורשות של המנוחים, לשלם לתובעות את חלקה באגרה ששילמו התובעות.
יצוין, כי ביום 2.9.2018 ניתן תוקף של פסק דין להסדר גישור בין התובעות לבין נתבעות 1, 7 והנתבעות הפורמאליות, לפיו התביעה נגד הנתבעות האמורות על כל עילותיה נמחקה וכך גם עילות שהועלו נגד נתבעים 2 – 6, למעט האמור להלן:
"התובעות מותירות על כנן, כלפי הנתבעים 2 – 6, וכלפיהם בלבד, אך ורק את העילות הנוגעות להסכם מתן השירותים, התוספת להסכם מתן השירותים, הסכם האופציה והסכם המכר, מיום 8.2.2009, בין חברת בוכמן ובנו בע"מ לבין נתבעים 2 – 6, בקשר עם המקרקעין המצויים ברחוב אילת 52 תל אביב, הידועים כגוש 7083 חלקה 127 (להלן: "ההסכמים" ו "הנכס" לפי העניין) וכן העילות הנוגעות לנכס ו/או כל דבר הנגזר והנובע מההסכמים והנכס".
בהתאם פורט לעיל רק הסעד הנתבע הרלבנטי לנתבעים 2 – 6.
רקע
בבעלות החברה נכס מקרקעין ברחוב אילת 52 פינת רחוב אברבנאל תל אביב, הידוע כגוש 7083 חלקה 127 (להלן: "הנכס" או "המקרקעין"), ובשנת 2009 התקשרה החברה עם נתבעים 2 – 6 בהסכמי 2009. התובעות מבקשות לבטל הסכמים אלה ומכאן תביעתן.
טענות התובעות
א. עניינה של התביעה – "עסקאות פסולות מן היסוד" שנערכו בחודש פברואר 2009 בין החברה לבין "מי שהיו עורכי דינה במועדים הרלבנטיים" לצורך קבלת ייעוץ באשר לאופן השבחת המקרקעין. כך שימשו עורכי הדין ביועצים עליהם הסתמכה החברה "באופן בלעדי" מצד אחד של העסקה ו"יזמים" מצד שני של העסקה כאשר הם מנהלים משא ומתן בשם שני הצדדים, תוך ניגוד עניינים "קיצוני ופסול" והפרת חובת הנאמנות לחברה.
ב. לבד מניגוד העניינים בו היו עורכי הדין נתונים, בזמן אמת, ערכו עורכי הדין "עסקה חד צדדית", אשר מקפחת באופן קיצוני את אינטרס החברה ומיטיבה קיצונית עם עורכי הדין היזמים.
ג. מלבד פעולות בסיסיות ביותר הכוללות: קבלת הצעות מחיר מיועצים, שכירת יועצים, קיום פגישות עם יועצים ועם נציגי העיריה, לא ביצעו עורכי הדין פעולות בקשר עם הסכמי 2009.
ד. עורכי הדין לא השביחו את המקרקעין וחמור מכך, יצרו מצג שווא לפיו שווי המקרקעין עובר לעריכת הסכמי 2009 היה נמוך כדי לייצור מצג מטעה לפיו השביחו את המקרקעין.
ה. נוכח הפרת חובת הנאמנות של עורכי הדין כלפי החברה, מדובר בהסכמים בלתי חוקיים שאסור היה לעורכי הדין לערוך משום הפגיעה ביסודות מקצוע עריכת הדין. לפיכך, יש לבטל את הסכמי 2009 מכוח הוראות סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973, ולהשיב את אשר קיבלו עורכי הדין מכוח הסכמי 2009.
ו. אמנם נצר לא ייצגה את החברה, אולם הצטרפה כצד לעורכי הדין, ועל כן, אין לראותה כצד עצמאי וחיצוני להתקשרות בהסכמים, ועל כן, יש להחיל עליה "דין אחד ביחד עם עורכי הדין בכל הקשור לבטלותו של ההסכם". עוד טוענות התובעות, כי יש לייחס לנצר את ידיעותיהם של עורכי הדין מכוח הוראות סעיף 2 לחוק השליחות, תשכ"ה – 1965.
טענות הנתבעים:
א. לתובעות "טענות אופורטוניסטיות, כוזבות, כבושות וחסרות תום לב, במסגרתן מנסות התובעות לבטל בדיעבד – שנים רבות לאחר שהנתבעים מילאו חלקם בהסכמים, ביצעו את כל התחייבויותיהם והשביחו את המקרקעין באופן דרמטי – שלושה הסכמים שנחתמו בין הנתבעים ויאיר נצר לבין חברת בוכמן ובנו בע"מ (להלן: "החברה") בחודש פברואר 2009 (להלן: "הסכמי ההשבחה").
ב. הסכמי 2009 נחתמו לאחר שעורכי הדין ייצגו באופן "מקצועי ומשביע רצון", במשך שנים את החברה ובעלי מניותיה המנוחים מרדכי ואהובה בוכמן ז"ל.
ג. כלל 9 (ב) לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, קובע כי אין מניעה ששכר טרחת עורך הדין יחושב באחוז מנושא העניין. דהיינו, עו"ד רשאי על פי הדין להתקשר בהסכם עם לקוחו במסגרתו התמורה עבור שירותיו תוענק לו באמצעות קבלת אחוזים מן העניין שבקשר עמו ניתנו השירותים.
ד. הסכמי 2009 נחתמו לאחר משא ומתן ארוך וממצה שנוהל בשם החברה על ידי רוית אליה אשר ניהלה את החברה בסיוע ובמעורבות צמודה של מרדכי ואהובה אשר אף אישרו בחתימתם את ההתקשרות בהסכמי 2009 בישיבת בעלי מניות מיום 8.2.2009.
ה. במסגרת הסכמי 2009, הוסכם כי עורכי הדין יפעלו להשבחת נכס המקרקעין שבבעלות החברה ובתמורה יקבלו "אחוז מסוים מסכום ההשבחה". בתוך כך ונוכח הקשיים התזרימיים בהם הייתה החברה, הסכימו עורכי הדין לבקשת החברה, לשאת "בכל ההוצאות הדרושות לצורך קידום הפרויקט".
ו. לאחר חתימת הסכמי 2009, פעלו עורכי הדין "באופן מאומץ במשך מספר שנים לצורך קידום הפרויקט, ובין היתר, איתרו מסמכים לבירור זכויות החברה במקרקעין, בדקו את המצב התכנוני של המקרקעין והוסיפו "זכויות בנייה מרובות מכוח תכנית יפו B, שלא היו ידועות קודם". עורכי הדין פעלו לאגד את הדיירים במקרקעין, יצרו שיתוף פעולה עם העירייה שהייתה אף היא בעלת זכויות במקרקעין, התקשרו עם אדריכלים לעריכת תכנית השבחה במקרקעין, פנו ליועצים שונים והוציאו "מאות אלפי שקלים לצורך השבחת הנכס". בסה"כ בעקבות הפעולות שביצעו הצליחו עורכי הדין לגרום לכך ששווי זכויותיה של החברה במקרקעין עלה מ – 3.7 מיליון ₪ כאמור בחוות הדעת של השמאי אחיקם ביתן משנת 2007, עד לשווי של כ – 33 מיליון ₪ כאמור בחוות הדעת של השמאי שאול רוזנברג משנת 2015.
ז. בשנת 2015 ביקשו עורכי הדין מהתובעות את התמורה המוסכמת עבור עבודתם, אולם התובעות התנערו מהסכמי 2009, והגישו את התביעה כאן.
דיון
1. לתמיכה בטענות הצדדים צורפו חוות הדעת שלהלן:
א. חוות דעת מיום 3.1.2013 מטעם עו"ד אמיר ברגר, מומחה מטעם התובעות (נספח 15 לתצהירי התובעות).
ב. חוות דעת מיום 5.10.2020 מטעם עו"ד אמיר ברגר, מומחה מטעם התובעות (תיקיית חוות דעת).
ג. חוות דעת מיום 29.9.2020 מטעם עו"ד שלומי מערבי, מומחה מטעם התובעות (צורף לתצהירי התובעות).
ד. חוות דעת מיום 15.11.2015 מטעם מר שאול רוזנברג, מומחה מטעם הנתבעים (נספח י"ב לתצהיר יאיר נצר).
ה. חוות דעת מיום 19.11.2020 מטעם מר יוסף גולדקלנג, מומחה מטעם הנתבעים (צורף כנספח לתצהירי הנתבעים).
2. במסגרת דיוני ההוכחות נחקרו העדים שלהלן: עו"ד אמיר ברגר, מומחה מטעם התובעות (ע' 4 – 39 לפרוטוקול הדיון מיום 20.12.2020), עו"ד שלומי מערבי, מומחה מטעם התובעות (ע' 39 – 89 לפרוטוקול הדיון מיום 20.12.2020), גב' רוית אליה, מנהלת החברה בתקופה הרלבנטית (ע' 90 – 119 לפרוטוקול הדיון מיום 20.12.2020), גב' דבורה חמי בולרד, התובעת (ע' 122 – 181 לפרוטוקול הדיון מיום 21.12.2020), מר יוסף גולדקלנג, מומחה מטעם הנתבעים (ע' 182 – 220 לפרוטוקול הדיון מיום 21.12.2020), מר נתן אלנתן, מי שהיה סגן ראש עיריית תל אביב, חבר מועצת עיריית תל אביב וחבר בוועדה לתכנון ובניה תל אביב, מצהיר מטעם הנתבעים (ע' 221 – 243 לפרוטוקול הדיון מיום 21.12.2020), עו"ד יורם כהן, נתבע (ע' 249 – 291 לפרוטוקול הדיון מיום 22.12.2020), עו"ד אליעזר אשל, נתבע (ע' 292 – 340 לפרוטוקול הדיון מיום 22.12.2020), מר יאיר נצר, הבעלים של נתבעת 6 (ע' 340 – 362 לפרוטוקול הדיון מיום 22.12.2020).
3. בטרם אדון בטענות הצדדים הרלבנטיות, אציין כי גם בכתבי הטענות ובתצהירים וגם במסגרת החקירות, התייחסו הצדדים לעניינים אישיים הנוגעים לבני משפחת בוכמן, אולם נוכח ההסדר אליו הגיעו בני המשפחה במסגרת הליך הגישור ומטעמי צנעת הפרט, לא מצאתי לנכון להתייחס לטענות או ראיות הנוגעות למשפחת בוכמן ואינן רלבנטיות או צריכות להכרעה במסגרת ההליך כאן.
הסכמי 2009
4. יצוין כי הסכמי 2009 כללו הסכם אופציה והסכם מכר שלא מומשו בתוך התקופה שנקבעה לכך, ובשלב זה, טענות הצדדים לעניין תוקף הסכמי 2009 נוגעות רק להסכם למתן שירותים מיום 8.2.2009.
5. כלל 14 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986, קובע:
"(א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת.
(ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין".
6. בסעיף 8 לסיכומים טוענים עורכי הדין:
"בנסיבות אלה, רוית, שהייתה מנהלת החברה, פנתה אל הנתבעים וציינה כי נוכח מצבם הכלכלי של החברה ושל מרדכי ואהובה, יהיה לה קשה לשלם את שכר הטרחה לפי התעריף השעתי הנהוג. לפיכך, ביקשה רוית כי ההתקשרות בין הצדדים תתבצע בדרך של קבלת אחוזים בזכויות החברה במקרקעין – ובהתאם לכך עוצבו ההסכמים בין הצדדים, והחל להתנהל בין הצדדים משא ומתן ארוך".
7. ביום 8.2.2009 נכרת הסכם שכותרתו "הסכם מתן שירותים" בין החברה לבין עורכי הדין ונצר שהוגדרו בכותרת ההסכם "היזמים" (נספח 24), וכך נקבע בו:
"הואיל: והחברה הינה החוכרת לדורות של חלקים במקרקעין, כהגדרתו להלן, ברחוב אילת 52-56 פינת רחוב אברבנאל בתל אביב, המצויים בגוש 7083 חלקה 127;
והואיל: והצדדים מעוניינים לשתף פעולה ביניהם, הכל כמפורט בהסכם זה;
והואיל: והצדדים מעוניינים לקבוע ולהגדיר את מסכת היחסים המשפטיים שביניהם בקשר לשיתוף הפעולה, במסגרת הסכם זה;
...
2. מהות ההתקשרות
לפעול להעלאת שווי זכויות החברה במקרקעין וליצור את האפשרות להקמת (או להקים בפועל) פרויקט למגורים ו/או מסחר שישביח את שווי זכויות החברה במקרקעין, לרבות ע"י עסקאות עם דיירים לצורך יצירת אפשרות ישימה להקמת הפרויקט".
...
השירותים
4. לצורך העלאת שווי זכויות החברה במקרקעין וכנגד התמורה עפ"י הסכם זה יעניקו היזמים את השירותים הבאים בקשר עם המקרקעין:
4.1.1 לטפל בניהול תכנון הפרויקט.
4.1.2 לנהל מו"מ עם הדיירים במטרה להגיע לעסקה עם דייר.
4.1.3 לטפל בנושאים הנדרשים מול רשויות התכנון ומינהל מקרקעי ישראל לצורך הקמת הפרויקט כפי שיידרש מפעם לפעם.
השירותים המפורטים בס' 4.1.1 – 4.1.3 יקראו להלן: "השירותים".
מהאמור לעיל, נראה כי אין בסיס לטענת עורכי הדין, לפיה מדובר בהסכם שכר טרחה לפיו תשלום שכר הטרחה נקבע באחוזים מהעניין. ועוד. אין למצוא בהסכם רמז לכך שמדובר בשכר טרחה בעד ייצוג או שירות משפטי מצד עורכי הדין, אדרבא, עורכי הדין יחד עם נצר הוגדרו בהסכם כ"יזמים".
ועוד. אפשר שחלק מהשירותים המנויים בסעיף 4 להסכם צריכים ייצוג של עורך דין אולם שירותים אחרים צריכים מהנדס ו/או אדריכל וכפי שיובהר להלן, רוב העבודות הנטענות על ידי עורכי הדין, בוצעו על ידי גורמים מקצועיים בהם מהנדסים, אדריכלים ומודדים.
על כך יש להוסיף כי גם נצר הייתה צד להסכם יחד עם עורכי הדין ולגביה לא ניתן לומר שמדובר בשכר טרחה.
8. נוכח כל אלה, נראה כי עורכי הדין היו הצד הנגדי לחברה בהסכמי 2009 ומשאין חולק שמשנת 2006 ועובר לכריתת ההסכמים שימשו יועצים משפטיים ו/או מייצגים של החברה בקשר עם זכויותיה במקרקעין (סעיף 7 לסיכומי עורכי הדין), ובהתקשרותם עם החברה בהסכמי 2009 שמו עצמם בניגוד עניינים, בניגוד לכלל 14 לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. יצוין, כי ניגוד העניינים נבחן על פי תנאי ההסכם והוראותיו.
כך, בהתאם להוראות סעיף 3 להסכם למתן שירותים, עורכי הדין היו אמורים לברר ולקבוע את היקף זכויות החברה ממנו נגזרו זכויותיהם. בהתאם להוראות סעיף 5 להסכם, עורכי הדין אמורים היו לנהל משא ומתן עם בעלי זכויות נוספים במקרקעין ("הדיירים"), כאשר הם רשאים להתקשר עם בעל זכויות במקרקעין ביחס לחלקם במקרקעין (על פי התמורה שנקבעה בהסכם) אף אם בעתיד החברה לא תסכים להתקשר עם אותו בעל זכויות במקרקעין ביחס ליתרת חלקה במקרקעין.