30. הנה כי כן, אף כאשר ניתנה לעלם אפשרות להשלים בדיעבד את הנספחים החסרים טרם זכייתה במכרז, היא הגישה אותם בחתימות שלקו בפגמים. עם זאת, גם בהקשר זה אין טענה לטעות מכוונת מצד עלם. כמו כן, מדובר בפגמים טכניים בעיקרם שכן במישור המהותי, הנספחים נחתמו בעת השלמתם על ידי שני מורשי חתימה מוסמכים מטעם עלם. בהתחשב בכך, נראה כי מתן האפשרות לעלם לאחר הזכייה במכרז לתקן בדיעבד את חתימותיה על נספחים ד' עד י"ג ולהגישם מחדש כשהם חתומים בחתימות מלאות עם אישור עורך דין על-ידי מר עזוז ומר צורף (כת"ש/6), לא יצרה מרחב תמרון פסול ולא פגעה בעקרון התחרות ההוגנת. בהקשר זה, יודגש כי גם העותרת לא טענה אחרת, שכן בא כוחה של העותרת אישר בהגינותו בדיון לפניי כי: "הטענה שלי פחות מופנית כלפי ההשלמה אחרי הזכייה ומופנית בעיקר כלפי ההשלמה הראשונה לאחר הגשת ההצעה וטרם הזכייה...זה לב העניין ולא מה שקרה אח"כ" (עמ' 6, ש' 14-16 לפרוטוקול הדיון מיום 10.4.2022).
(4) טענות נוספות של העותרת
31. עד כאן בחנתי כל פגם שנפל בהצעתה של עלם בנפרד. עם זאת, נשאלת השאלה האם בהצטברותם של מכלול הפגמים יחדיו, לא היה כדי לחייב את פסילת הצעתה של עלם כנטען על-ידי העותרת.
32. בשאלה זו ניתן להצביע על פנים לכאן ולכאן: מצד אחד, לא יכול להיות חולק שמצופה ממציע במכרז – בוודאי מציע כדוגמת עלם שהיא בעלת ניסיון בתחום המכרזים – להקפיד על מילוי דרישות המכרז כדבעי. הגשת הצעה חסרה שאינה עומדת במלוא דרישות המכרז מעוררת קושי: היא פוגעת בוודאות; היא מכבידה ומאריכה את עבודתה של ועדת המכרזים שצריכה להחליט האם לפסול את ההצעה, לאפשר את תיקון החסר באיחור, או להבליג על הפגם; והיא גוררת אחריה התדיינויות משפטיות כדוגמת זו המתנהלת לפניי בהליך זה. שיקולים אלה עשויים לתמוך במדיניות קשיחה שתתמרץ מציעים לפעול באדיקות למניעת פגמים בהצעותיהם (ראו: דקל הנ"ל, עמ' 533-536). מצד שני, בהצעתה של עלם היו חסרים לא פחות מ-11 נספחים, אולם מדובר בטעות מאותו סוג אשר מקורה בשגגה תמת לב. בחינה מהותית של הפגמים הובילה למסקנה כי לא היה בכך כדי ליצור מרחב תמרון פסול או פגיעה בעקרון השוויון המכרזי. יטען הטוען כי משלא נפגעו עקרונות יסוד אלה, אזי יש להותיר בידי ועדת המכרזים שיקול דעת להתיר את תיקון הפגמים בדיעבד, ולאפשר תחרות רחבה בין מציעים שניגשו למכרז באופן המשרת את האינטרס הציבורי (ראו: דקל הנ"ל, עמ' 537 ואילך).