שיקולים אלה לכאן ולכאן מובילים למסקנה כי שתי החלופות – הן פסילת הצעתה של עלם והן השלמת החסר בדיעבד – מצויות בתוך מתחם הסבירוּת כך ששתיהן בגדר אפשרויות לגיטימיות. הסמכות לבחור בין שתי החלופות היא של ועדת המכרזים ולא של בית המשפט. כידוע, בית המשפט אינו משמש כ"ועדת מכרזים עליונה" אלא תפקידו הוא בקיום ביקורת שיפוטית על החלטות הוועדה. במקרה דנן, ועדת המכרזים ראתה לאפשר לעלם לרפא את הפגמים ולהשלים בדיעבד את החסר בהצעתה. מאחר שלא מצאתי שהיה בהחלטה זו משום יצירת מרחב תמרון פסול או פגיעה בתחרות ההוגנת מול מציעים אחרים, ומאחר שהחלטת ועדת המכרזים מצויה במתחם הסבירות, לא מצאתי להתערב בה.
33. חיזוק למסקנה לפיה אין להתערב בשיקול דעתה של ועדת המכרזים במקרה דנן, אני מוצאת בשתיים:
ראשית, לטענת המשרד שלא נסתרה, במכרזים מן הסוג הנדון לפניי אשר עוסקים באוכלוסיות פגיעות שהאינטרס הציבורי הברור בעניינן הוא לבחור במציע האיכותי ביותר, הרי מדיניותו העקבית של המשרד היא לאפשר הבהרות וכן השלמות של חוסרים בהצעות המוגשות במכרז, וזאת גם בנסיבות בהן מדובר בריבוי פגמים הניתנים לתיקון. כך, כל עוד אין בדבר כדי להקנות כושר תמרון פסול או כדי לפגוע בתחרות ההוגנת ובשוויון המכרזי. בהתאם למדיניות זו, ועדת המכרזים פנתה גם לעותרת ואיפשרה לה להבהיר אי בהירות שנפלה בהצעתה בשלב טרם פרסום תוצאות המכרז (עמ' 652 לנספחי כתב העתירה). לגישת המשרד, אי מתן אפשרות לעלם להשלים את החסר בהצעתה על אף שלא היה בחסר הנדון משום פגיעה בתחרות ההוגנת, הייתה פוגעת בעקרון השוויון משעה שמדובר במדיניות רוחבית של המשרד ממנה נהנו מציעים רבים לאורך השנים. (לכך שעקביות בקבלת החלטותיה של ועדת המכרזים, יכולה להוות שיקול בבחינת סבירותה של החלטת הוועדה במקרה הקונקרטי, אם כי אין בדבר כדי להכריע בהכרח במישור הנורמטיבי, ראו: ברק-ארז הנ"ל, עמ' 170, סוף ה"ש 504).
שנית, כפי שצוין לעיל, המכרז בו עסקינן מבוסס על בחינת תנאי סף ומדדי איכות, ללא תחרות על מחיר. במצב דברים זה, מצטמצם החשש מפני ניגוד עניינים מוסדי שעלול להתעורר מקום בו ועדת מכרזים עשויה להעדיף את ההצעה הזולה ביותר עבור המשרד, גם אם נפל בה פגם שאין מקום להתיר את תיקונו (ראו: דקל הנ"ל, עמ' 532). צמצום החשש האמור במקרה שלפניי נוכח העדר תחרות על המחיר, עשוי לתמוך בריסון שיפוטי ובאי התערבות בשיקול דעתה של ועדת המכרזים להתיר תיקון מאוחר של פגמים בהצעתה של עלם. זאת, לאחר ששוכנעתי כי לא היה בכך כדי להקנות לעלם כושר תמרון פסול או כדי לפגוע בתחרות ההוגנת בין מציעים בפועל ובכוח.