15. במסגרת ההחלטה בבקשה לסעדים זמניים, נבחנו התנאים שנקבע בפסיקה בקשר לתניית אי תחרות. כפי שתואר לעיל, נקבע כי גם אם היתה תניית אי תחרות, לא הוכחו הנסיבות המצדיקות את אכיפתה, מבחינת תמורה מיוחדת, הכשרה מיוחדת או קיומו של סוד מסחרי.
נושאים אלה חזרו ועלו בחקירתה של גב' בילסקי גם בהליך העיקרי, אך התמונה העובדתית לא השתנתה, כפי שפורט לעיל בהרחבה.
16. גם בהליך העיקרי, כמו בהליך הזמני, לא הוכח שהנתבעים עשו שימוש בסודות מסחריים של התובעת – הצ'יפים שפותחו על ידה, או מידע סודי שלה. העדויות לגבי מידע בנושא תמחור, היו בבחינת עדות סברא, שאין לה עיגון בראיות (עמוד 40 שורות 7 - 10).
17. ראוי לחזור ולהדגיש כי התובעת והנתבעת פעלו בשיתוף פעולה במשך שנים רבות וסיפקו שירותים ומוצרים ללקוחות משותפים. על כן, העובדה כי בסופו של יום הנתבעת בחרה לפעול בתחום שבו קודם לכן לתובעת היה יתרון, תוך פניה ללקוחות המשותפים ומקום בו אין כל הסכם המסדיר את הפעילות מול הלקוחות, לא תחשב כפעולה בניגוד לדין.
לאור כל האמור לעיל, נדחות התביעה לפיצויים המבוססים על הטענה לגזל קניינה של התובעת, גזילת לקוחות, אובדן הכנסה פוטנציאלית וכן פיצויים ללא הוכחת נזק מכח חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט - 1999 וחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה -1965.
מאותן סיבות גם נדחות התביעות לסעדים המפורטים בסעיף 55 לכתב התביעה.
18. שני נושאים מצדיקים דיון נפרד, הנוגע רק לנתבע, שהיה עובד של התובעת במשך כ – 15 שנים, עד התפטרותו.
19. הנושא הראשון הוא שאלת זכאותו של הנתבע לשכר בגין חודשי העבודה האחרונים, בסך 27,375 ₪.
דין התביעה בנושא זה להידחות, ולו רק לאור עדותה של גב' בילסקו, לפיה הנתבע עבד בחודשים אלה (עמוד 42, שורות 14 -15). מעבר לעדות זו, אין כל ראיה לטענה שהנתבע לא עבד כלל עבור התובעת בחודשים הסמוכים להתפטרותו.
20. אשר לזכאות הנתבע לפיצויי פיטורים - בעניין זה אנו סבורות כי הוכח שהנתבע נהג בחוסר תום לב וכי נסיבות התפטרותו מצדיקות את החזרת הסכום שהופקד על ידי התובעת כפיצויי פיטורים ב"מנורה מבטחים", לידי התובעת.
21. כאמור, אין חולק שהנתבע התפטר מעבודתו. הנסיבות עליהן הנתבע הצביע בסיכומיו (פרק ו' לסיכומים), אינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים.
מתמלול שיחה בין גב' בילסקי לנתבע (נספח 4 לתצהיר בילסקי) עולה כי הנתבע מסר במפורש שלא ימשיך לעבוד בתחום עיסוקה של התובעת, אלא מתכוון לפנות לתחום אחר וגם לא יפנה ללקוחות של התובעת (עמוד 2 שורות 1 – 7). בהמשך השיחה, הנתבע מסר מידע שאינו אמת, לפיו הוא יעסוק ב"תחום אחר, תחום אחר של שעוני נוכחות". הוא נשאל במפורש אם "אתה לא הולך לדפוק לנו ברז ומוסר אינפורמציה הלאה לקולגות" והשיב בשלילה. ר' גם בהמשך השיחה, בעמוד 4 לתמלול.