7. המשיב מצדו הגיש בקשה לסילוק העתירה על הסף בטענה כי לבית המשפט בתל-אביב אין סמכות מקומית לדון בעתירה, שכן ההחלטה מושא העתירה ניתנה בחיפה. עוד נטען כי לבית המשפט לעניינים מינהליים אין סמכות לדון בעתירה כנגד החלטה לסרב לתת היתר שיט על פי סעיף 53 לתקנות הנמלים (בטיחות השיט), שהיא ההחלטה אותה תוקף העותר. נטען גם כי דין העתירה להידחות בשל אי מיצוי ההליכים.
8. לגופם של דברים נטען כי על פי חוק הספנות (כלי שיט), חובה לרשום כלי שיט שיותר ממחצית הבעלות בו הוא של אזרח ישראלי במרשם כלי השיט בישראל. לפיכך, כך נטען, יש לראות בכלי השיט ככלי שיט ישראלי ולא ככלי שיט זר, ועל כן לא ניתן ליתן לו היתר זמני לשיט על פי סעיף 53 לתקנות הנמלים (בטיחות השיט). נטען גם כי העותר לא הגיש בקשה לרישום כלי השיט, בקשה המחייבת תחילה אישור הנדסי, ועל כן הופנה לאגף ההנדסה. העותר אף לא הגיש בקשה לקבלת היתר לכלי שיט זר על פי חוק הספנות החופית (היתר לכלי שיט זר), תשס"ו - 2005 (להלן: חוק הספנות החופית), ועל כן אינו יכול לסמוך על הוראות חוק זה. מכל מקום, כך נטען, העותר אינו עומד בתנאי לקבלת היתר על פי חוק הספנות החופית, שכן יש לראות בכלי השיט ככלי שיט ישראלי.
9. בשל טענות הסמכות המקומית הועבר הדיון לבית משפט זה. לדיון שנקבע לא התייצב בא כוח המשיב, כנראה בשל תקלה, ועל כן ניתנה לצדדים אפשרות להשלמת טיעון בכתב וכך נעשה.
דיון והכרעה
10. כמפורט להלן הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות, שכן לעותר לא עומדת עילה לקבלת הסעדים המבוקשים. את הדיון אפתח במספר הערות כלליות, ולאחר מכן אדון בטענות לגופן.
11. בקשות העותר וכתבי טענותיו מערבים עילות וטענות באי סדר, ועל כן לא ניתן להבין את הטענות וההחלטות מבלי לסדר תחילה את המסגרת המשפטית הרלבנטית.
12. חוק הספנות (כלי שיט) הוא החוק המרכזי המסדיר את רישומם של כלי שיט בישראל. החוק מורה בסעיף 2 איזה כלי שיט כשיר לרישום במרשם כלי השיט בישראל, ומבהיר כי "כלי שיט שיותר ממחציתו הוא בבעלותם של המדינה או של אזרח ישראל או של תאגיד ישראלי כשיר לרישום". משמע, כאשר אזרח ישראלי, כמו העותר, הוא בעל יותר ממחצית מהזכויות בכלי השיט ניתן לרשום אותו במרשם הישראלי.
סעיף 5 לחוק קובע הוראה מרכזית נוספת ולפיה כלי שיט "הכשיר לרישום", כלומר הממלא את תנאי הכשירות לפי סעיף 2 לחוק, חייב ברישום. משמעות הדבר היא כי מקום שבו יותר ממחצית הבעלות בכלי שיט היא בידי אזרח ישראלי, חלה חובה לרשמו במרשם הישראלי. על כן, כלי שיט הכשיר לרישום בישראל, אינו יכול להיות כלי שיט זה, אלא חייב להירשם ככלי שיט ישראלי תוך 30 יום מרכישת הזכויות בו.